בית הדין ביטל את מינויו של עו"ד שורק לתפקיד רשם הפטנטים בשל פגמים שנפלו בהליכי האיתור והמינוי, תוך שקבע כי הוועדה לא קיימה את המוטל עליה, ולא בדקה כראוי את תנאי הסף. הליך האיתור יוחזר לדיון מחודש לפני הוועדה, על מנת שתבחן את עמידתו של שורק, במועד הקובע, בתנאי הסף שנדרשו בהליך האיתור
בחודש ינואר 2024, מינה שר המשפטים את עורך הדין מרדכי שורק -הנתבע 5, לתפקיד רשם הפטנטים והמדגמים ורשם סימני המסחר, לתקופה של שש שנים. המינוי נעשה לאחר שנציב שירות המדינה דחה השגה שהגישה עורכת הדין ז'קלין ברכה -התובעת, על החלטתה של ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד ראש רשות הפטנטים. התובעת עותרת לביטול המינוי. משרת רשם/ת הפטנטים הופטרה מחובת מכרז לפי סעיף 21 לחוק המינויים, בכפוף לקיומו של הליך לאיתור מועמדים. התובעת מועסקת ברשות הפטנטים משנת 2006, ובשנת 2011 מונתה לתפקיד סגנית רשם הפטנטים. מועמדות שהגישה למשרה נדחתה.
לטענת התובעת, וועדת האיתור ונציב שירות המדינה לא בחנו את עמידת שורק בתנאי הסף, ונהגו באופן מפלה ובחוסר סבירות קיצוני.
לטענת המדינה, ההחלטה סבירה לחלוטין ומנומקת היטב, ומבהירה באופן מפורט את עמדת רוב חברי הוועדה כי שורק הינו המועמד העדיף וכישוריו עולים על כישוריה של התובעת.
שורק טוען שהוא התמודד בהגינות בהליך תחרותי מול התובעת וזכה בו ביושר. התביעה מבוססת על תחושתה הסובייקטיבית של התובעת שקופחה.
כב' השופט ד' גולדברג פסק כי יש לקבל את התביעה, ולבטל את המינוי, זאת משנפלו פגמים בהליכי האיתור, ההשגה והמינוי. אגף מכרזים בנציבות שירות המדינה אישר את השתתפותו של שורק בהליך האיתור מבלי שהיו לפניו אישורים המבססים את היותו כשיר להיות שופט של בית המשפט המחוזי. כך גם וועדת האיתור קיבלה את החלטתה לפני שהוגשו אישורים שלפיהם שורק כשיר להיות שופט של בית המשפט המחוזי. ראשיתה של התקלה, באי צירופן של האסמכתאות על ידי שורק. משרת רשם הפטנטים הופטרה ממכרז, בתנאי שיקוים לגביה הליך איתור באמצעות ועדה לאיתור מועמדים. רשות מינהלית מחייבת לקבל החלטות על אדני מידע אמין ורלוונטי אשר עומד במבחן הראיה המינהלית. על הרשות לתת דעתה לאמינות הנתונים, ולבסס החלטותיה על ראיות שכל רשות מיומנת והגונה שפועלת בתום לב, הייתה רואה בהן כבעלות ערך הוכחתי, וסומכת עליהן. מרכזת וועדת האיתור, העידה שוועדת האיתור לא בדקה את עמידת המועמדים בתנאי הסף, וכי עניין זה נבחן אך על ידי הנציבות. אין פסול בכך שעובד של נציבות שירות המדינה מבצע עבודת בדיקה וסינון של בקשות להשתתף במכרז או בהליכי איתור. עם זאת, וועדת האיתור אינה רשאית להתפרק מסמכותה ואחריותה, ולהעבירה כולה לאגף מבחנים ומכרזים בנציבות שירות המדינה. סמכות זו הוקנתה לוועדת האיתור בהחלטת הממשלה ומימושה על ידי הוועדה, לרבות הפעלת שיקול דעת לגבי האפשרות לדרוש חוות דעת ביחס לכשירות של המועמד מהווה תנאי לתוקף הפטור ממכרז של משרת רשם הפטנטים. האחריות לקבלת החלטה מינהלית תקינה, על סמך תשתית ראייתית מבוררת, אשר עומדת במבחן הראיה המינהלית אינה יכולה להיות מועברת לפקיד או לעובד. היא נותרת על כתפי הרשות המינהלית.
זאת ועוד, נקבע כי אי התערבות בהחלטת וועדת המכרזים, אישור החלטתה והחלטת נציב שירות המדינה, והותרת המינוי על כנו, על סמך מסמכים שנוצרו לאחר המועד הקובע במכרז, אפילו הם מתייחסים לכישוריו לגבי התקופה שקדמה ל"מועד הקובע", פוגעים בעיקרון השוויון שמונח ביסוד דיני המכרזים. הוועדה לא קיימה את המוטל עליה, ולא בדקה כראוי את תנאי הסף. זהו פגם מהותי בהליך האיתור והמינוי, שכן הוא נוגע לתנאי הסף למשרה. התוצאה של מחדל זה הייתה שוועדת האיתור דנה במועמדותו של שורק מתוך הנחה שהוא המציא אישורים המעידים על מילוי כל תנאי הכשירות. מדובר בטעות יסודית שפוגמת בהליך האיתור. אירעה תקלה בכך שמועמדותו של שורק אושרה מבלי שהיו לפני וועדת האיתור אסמכתאות המבססות את עמידתו בתנאי כשירות למינוי לשופט מחוזי. בעניין מ.א. אוטומטים (ע"א 65/23) נקבע: " מעמדו של עיקרון השוויון בדיני מכרזים כעיקרון-על מסביר את חובתו של כל מציע במכרז – ובפרט חובתו של הזוכה במכרז – לדייק ולדקדק בכל אחד ואחד מתנאי המכרזים, ללא סייגים, שאם לא כן, לא יישמר השוויון בין המשתתפים במכרז.".
יתרה מזו, נקבע כי באשר לתנאי הסף הניהולי, הנוהל בעניין תנאי סף במשרות בסגל הבכיר בשירות המדינה, מציין כי תנאי הסף שנקבע בפנייה לאיתור מועמדים הינו "ניסיון בניהול של 8 עובדים ומעלה, לפרק זמן של 5 שנים לפחות.". בהחלטת נציב שירות המדינה בהשגה נפלו פגמים בכל הנוגע לאופן ההתייחסות בה לטענות התובעת בעניין אי עמידת שורק בתנאי הסף הניהולי. ההחלטה אינה מתייחסת לנימוקי ההשגה המהותיים, ובשל כך, ההחלטה לוקה בהיעדר הנמקה. אין בהחלטת הנציב התמודדות עם הטענה שלא היה מקום לאשר את מועמדותו, בשל כך שאינו עומד בתנאי הסף של ניסיון ניהולי, ולא צבר את הניסיון הניהולי הנדרש בהליך האיתור. באין התייחסות לטענות התובעת בהשגה, החלטת נציב שירות המדינה לא מילאה אחר מטרת הליך ההשגה הקבוע בנוהל והדבר עולה כדי פגם בהליכי האיתור. בנוסף, התערבות של משרד המשפטים לטובת שורק בשעה שהשגה על החלטת וועדת האיתור תלויה ועומדת לפני נציב שירות המדינה, הוא פגם מהותי בהליך, הפוגע בעקרון שוויון ההזדמנויות אשר ביסוד הליך האיתור. זאת, בנוסף לפגיעה בעיקרון השוויון בעצם הניסיון החוזר של שורק להסתמך על מסמכים שנוצרו לאחר המועד הקובע. מעורבות משרד המשפטים בהליך האיתור, בשלב שלאחר מתן החלטת הוועדה, חרגה מן הגבולות שנקבעו לו בנוהל. לא הובאו ראיות לעניין ידיעת גורמי משרד המשפטים אשר פנו לשורק, על היותו של הליך השגה תלוי ועומד. הדעת נותנת שהיה מוטל על המדינה להוכיח שהלשכה המשפטית של משרד המשפטים לא הייתה מודעת לקיומו של הליך השגה, בשעה שנעשתה מטעמה פנייה, ולא הובאה לפני בית הדין עדות כזו. שנוצרו לאחר המועד הקובע. נקבע שהפגמים שנפלו בהליכי האיתור, יורדים לשורש תקינותה של החלטת וועדת האיתור וההשגה, ומצדיקים ביטולם, באופן שיש לבטל את המינוי, שמבוסס על המלצת וועדת האיתור ועל דחיית ההשגה עליה. בית הדין הורה על החזרת הליך האיתור לדיון מחודש לפני וועדת האיתור, על מנת שתבחן את עמידתו של שורק, במועד הקובע, בתנאי הסף הדורשים כשירות להתמנות לשופט מחוזי, כמו גם תנאי הניסיון הניהולי שנדרשו בהליך האיתור. בית הדין הנחה את הוועדה לבחון את שאלת קיומו של ייצוג הולם לנשים גם בקרב הסגל הבכיר המוביל בשירות המדינה.
לסיכום, התביעה מתקבלת.
התובעת יוצגה ע"י: עו"ד גלעד ברנע; הנתבעים 1-4 יוצגו ע"י: עו"ד מינו אליאסיאן פלא; הנתבע 5 יוצג ע"י: עו"ד ד"ר גאי כרמי
