נדחתה בקשת התביעה הצבאית להחמיר בעונשה של טוראית שיועדה לשירות כתצפיתנית ונעדרה מהשירות בעקבות המלחמה. מעשיה, הראויים לגינוי, פגעו בערכי השוויון בנטל ומוכנות הצבא בעת חירום, ואף בערכי המשמעת בצבא, בעתות רגיעה. עם זאת העונש מגלם נכונה את שיקולי הרתעת הרבים, והרתעתה עצמה
עסקינן בערעור התובע הצבאי הראשי על קולת העונש בפסק דינו של בית הדין הצבאי המחוזי. המשיבה, טוראית, הורשעה לפי הודאתה בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, בגין היעדרות בת 31 ימים מיחידתה, במהלך מלחמת "חרבות ברזל ". בית הדין קמא השית על המשיבה מאסר בפועל לתקופה של 60 ימים, לצד מאסר מותנה בן 100 ימים למשך שנתיים. התביעה עתרה להחמיר משמעותית ברכיב המאסר בפועל שהוטל על המשיבה, וכן לקבוע, כי לא תחול הגבלה על מסירת מידע על אודות ההרשעה מן המרשם הפלילי. המשיבה התגייסה לצה"ל ביום 29 באוקטובר 2023, ימים אחדים לפני תחילת היעדרותה, ויועדה לשרת כתצפיתנית. בשיחה עם מפקדתה, בתחילת ההיעדרות, סירבה לשוב ליחידה בטענה כי היא חוששת לעשות כן, ומסרה כי אינה מצליחה לתפקד, בשל "ההצפות הרגשיות שהיא חווה". גם לאחר שהתייצבה בסיום ההיעדרות, הסבירה כי היעדרותה נבעה ממצב נפשי קשה שאליו נקלעה, לאור הפגיעה בתצפיתניות באירועי יום 7 באוקטובר 2023. להתרשמותה של קצינת בריאות הנפש, המשיבה חווה "תגובה הסתגלותית בעלת מאפיינים חרדתיים והתנהגותיים לאור גיוסה לצבא. יש קושי להעריך האם מתגבש לכדי הפרעה או עדיין מדובר בתגובה הסתגלותית". בגזר דינו, ציין בית הדין קמא כי הסירוב שהביעה המשיבה לשרת, גם בתנאים מקלים, בפני גורמי הטיפול, מטיל ספק בכנות דבריה לפניו כי היא מעוניינת לשוב ולשרת. מנגד, מצא בית הדין אחיזה בחומר הראיות לדבריה כי חוותה מצוקה נפשית בסמוך לאחר גיוסה, וזאת בהתבסס על התרשמותם של גורמי המקצוע. לצד זאת, הודגש, כי אין במצוקה זו כדי להצדיק את התנהלותה של המשיבה, שהחלה בהיעדרותה בעיצומה של תקופת לחימה קשה, מבלי שפנתה לקבל סיוע ממפקדיה, והכל בהיותה מיועדת לתפקיד חיוני לביטחון המדינה, כתצפיתנית.
לדעת התובע הצבאי, היעדרותה של המשיבה, בעיצומה של הלחימה העזה, שבה נטלו התצפיתניות חלק מבצעי חשוב, מגלמת פגיעה קשה וחריפה בערכי הרעות, השוויון, הנשיאה בנטל וההגנה על המולדת. בהיעדרן של נסיבות אישיות חריגות, לאור מצב המלחמה, הגובר ממילא על נסיבות אישיות ולנוכח שיקולי ההרתעה, האישית והכללית, יש להחמיר בענישה. יש להורות כי הרשעתה תישא רישום פלילי "מלא", וזאת לאור היעדרותה במהלך מלחמה, על הפסול המוסרי המשמעותי הגלום בה.
לטענת המשיבה, ההיעדרות בוצעה מייד לאחר גיוסה, על רקע מצוקה נפשית שאליה נקלעה, לאור תפקיד התצפיתנית שאליו יועדה. רישום פלילי "מלא" יפגע ללא ספק בעתידה, כבת למשפחה תורמת וערכית, המעוניינת כיום לשרת באופן תקין.
כב' השופטים קבעו כי יש לדחות את הערעור. חומרתו של מעשה העבירה נעוצה בהיעדרותה של המשיבה משירות צבאי במהלך מלחמה, מן הקשות שידעה המדינה בעשרות השנים האחרונות. ברור לכל, כי אף אם המשיבה, שיועדה לשרת כתצפיתנית, חוותה קשיים הסתגלותיים בעלי מאפיינים חרדתיים, אין להשלים עם עשיית דין עצמי ועם היעדרות מן השירות. מעשיה, הראויים לגינוי, פגעו לא רק בערכי השוויון בנטל ומוכנות הצבא, בעת חירום, אלא גם בערכי המשמעת שעליהם מושתת הצבא ברגיל, בעתות רגיעה. עם זאת, יש באבחונם של קשיים אלה, על ידי גורמי המקצוע, כדי להקהות במעט את מידת אשמתה. אף לעובדת ביצועה של העבירה בימים הראשונים שלאחר הגיוס, לפני שהפנימה את כללי המסגרת הצבאית, יש השלכה. גם גורמי הטיפול ציינו את הקושי להעריך האם מצבה של המשיבה, שהביעה בפניהם חוסר מוטיבציה לשירות כלשהו, בניגוד לדבריה בעדותה בבית הדין, מתגבש לכדי הפרעה, או שמא מדובר בתגובה הסתגלותית לשירות, בלבד. כך או כך, גם התרשמותו של המפקד בהכשרת הטירונות, שלפיה המשיבה אינה מתאימה לתפקיד התצפיתנית, נושאת משקל.
יתרה מזו, נקבע כי היעדרות משירות בזמן מלחמה הינה חמורה יותר מהיעדרות בזמן רגיעה, ויש לשקול את היקפה של המלחמה, משכה ועצימותה. עם זאת, לא נמצא להתערב במתחם העונש ההולם שקבע בית הדין קמא, משלא קיימת סטייה ממדיניות הענישה הראויה. מאסר בפועל לתקופה העולה פי שניים על משך ההיעדרות, ומאסר מותנה משמעותי, בן 100 ימים למשך שנתיים - מגלמים נכונה את שיקולי הרתעת הרבים, ואף את הרתעתה של המשיבה עצמה מפני ביצוען של היעדרויות נוספות. יש לדחות אף את עתירת התביעה להורות כי לא תחול הגבלה על מסירת מידע מן המרשם הפלילי על אודות הרשעתה של המשיבה. אילולא ההיעדרות משירות בזמן מלחמה, היה ננקט נגד המשיבה הליך משמעתי בלבד, ולא הליך פלילי, על השלכותיו העונשיות. משכך, לא הוצגו טעמים מהותיים, הנדרשים לסטייה מברירת המחדל החלה, של רישום פלילי "מופחת".
לסיכום, ערעור התביעה נדחה.
לא צויינו מייצגי הצדדים
