בג"ץ קבע כי ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל, ששבו ארצה כדי להתגייס למילואים, יזכו להקלות בתנאי הקבלה ללימודי רפואה בישראל, ואין מדובר בהפליה אסורה. גיוסם לשירות המילואים שינה את מצבם לרעה, משלא עמדה בפניהם האפשרות לשרת במילואים ולהשלים את לימודיהם במקביל, בניגוד לרוב הסטודנטים בארץ
עתירה שעניינה במתווה שפרסם פורום דיקאני הפקולטות לרפואה בארץ לקליטת סטודנטים ללימודי רפואה אשר גויסו בצו 8 לשירות המילואים. כשבוע לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הייתה אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. נוכח מצב החירום בארץ, ובפרט נוכח אחוז משרתי המילואים הגבוה בקרב הסטודנטים והמרצים, הוחלט לדחות את פתיחת שנת הלימודים, ולהעניק התאמות נרחבות למשרתי המילואים, כגון מתן פטורים מקורסים, המרת ציון הקורס בציון "עובר", ודחיית מועדים להגשת עבודות. בסוף נובמבר 2023, פנה מנכ"ל משרד הבריאות למועצה להשכלה גבוהה ולפורום הדיקאנים בנושא קבלה ללימודי רפואה של משרתי מילואים. בהמשך, התכנס פורום הדיקאנים של שש הפקולטות לרפואה בישראל על מנת לדון במצבם של הסטודנטים הישראלים הלומדים לימודי רפואה בחו"ל, שעזבו את לימודיהם ושבו ארצה כדי להתגייס למילואים. פורסם מתווה ראשוני לפיו יינתנו תנאי קבלה מיוחדים ומקלים ביחס לתנאי הקבלה הנוהגים בלימודי הרפואה, עבור מי שהתקבלו ללימודי רפואה בחו"ל, או שכבר החלו את לימודיהם. עוד הוחלט לקבל מספר מצומצם של מועמדים לרפואה בישראל אשר עברו את הליכי הקבלה אך לא התקבלו לאף פקולטה בארץ. העותרת הגישה את העתירה בשם בתה, מועמדת ללימודי רפואה אשר גויסה בצו 8 לשירות המילואים. היא הגישה בקשה כי בתה תיכלל במתווה הראשוני, אך לא נענתה עד לשלב זה.
לטענת העותרת, המתווה אינו חוקי בשל היותו מפלה באופן גורף בין משרתי מילואים שהתקבלו ללימודי רפואה בחו"ל ובין אלו שבחרו להתמיד בניסיון להתקבל ללימודים בארץ, והכל בניגוד לסעיף 9 לחוק זכויות הסטודנט. בעוד שבנוגע למועמדים מחו"ל נקבעה קבלה גורפת של מי שיעמוד בתנאים המקלים, הרי שבנוגע למועמדים מהארץ, נקבעה קבלה מצומצמת ביותר לאחדים מבין המועמדים ברשימת ההמתנה.
לעמדת האוניברסיטאות, קיים שוני רלוונטי בין המועמדים מחו"ל והמועמדים מהארץ אשר אינו עולה כדי הפליה פסולה. המועמדים מחו"ל שינו מצבם לרעה בשל התגייסותם לשירות המילואים בארץ, אשר לא אפשר להם להתחיל את שנת הלימודים כמתוכנן, ואילו המועמדים בארץ כלל לא היו אמורים להתחיל את לימודי הרפואה, ללא קשר לפרוץ המלחמה.
לגישת משיבי המדינה, דין העתירה להידחות על הסף מחמת מעשה עשוי – בשלב זה הסטודנטים הרלוונטיים למתווה קיבלו הודעה על קבלתם ללימודים וחלקם אף החלו את לימודיהם בפועל.
כב' השופט י' עמית פסק כי יש לדחות את העתירה. סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, קובע את עקרון חופש הפעולה האקדמי הנתון לכל מוסד להשכלה גבוהה. התפישה המקובלת היא שחופש הפעולה האקדמי כולל בחובו גם את האחריות לשמור על הרמה האקדמית, ובהתאם לכך, למוסדות להשכלה גבוהה הסמכות לקבוע בעצמם את תנאי הקבלה לתוכניות הלימוד השונות. בעניין קפלן נקבע כי: "עקרון יסוד בשדה ההשכלה הגבוהה הוא עקרון החופש האקדמי, הכולל גם את עצמאותו של מוסד להשכלה גבוהה ביחס לעניינים אקדמיים ומינהליים, לרבות תנאי קבלת התלמידים". (בג"ץ 1736/19). עם זאת, לצד חופש הפעולה האקדמי, חל גם האיסור על הפליה בקבלה ללימודים. חופש הפעולה האקדמי העומד למוסדות להשכלה גבוהה מוגבל באיסור על הפליה בין מועמדים בתנאי קבלתם למוסד. העותרת טענה כי המתווה מפלה בין המועמדים מחו"ל ובין המועמדים מהארץ באשר לתנאי קבלתם ללימודי רפואה בישראל. לעמדתה, המתווה מעניק הקלה בתנאי הקבלה למועמדים מחו"ל שעה שאין הצדקה להבחנה ביניהם ובין המועמדים מהארץ. אכן, בהתאם למתווה, מועמד מהארץ נדרש לציון פסיכומטרי גבוה יותר מאשר מועמד מחו"ל בכדי להתקבל לאותה תכנית לימודים באותה אוניברסיטה. ברם, אין מדובר בהכרח בהפליה אסורה. קיומו של שוני רלוונטי בין שתי קבוצות הוא זה שהופך הפליה אסורה להבחנה מותרת, ובמקרה דנן, מקובלת עמדת האוניברסיטאות כי אכן קיים שוני רלוונטי בין קבוצת המועמדים מחו"ל ובין קבוצת המועמדים מהארץ, ולפיכך המתווה איננו מפלה.
זאת ועוד, נקבע כי תכליתו של המתווה היא לצמצם את הפגיעה הניכרת במועמדים מחו"ל אשר נאלצו לוותר על שנת הלימודים האקדמית על מנת לבוא ארצה ולשרת במילואים. המתווה דנן נועד לאפשר לאותם הסטודנטים שלא לדחות את סיום לימודיהם, ואין חולק כי מדובר בתכלית חשובה וראויה. המועמדים מחו"ל הינם סטודנטים שכבר התקבלו ללימודי הרפואה בחו"ל וחלקם אף החלו את לימודיהם. גיוסם לשירות המילואים שינה את מצבם לרעה, משלא עמדה בפניהם האפשרות לשרת במילואים ולהשלים את לימודיהם במקביל, בניגוד למרבית הסטודנטים הלומדים בארץ. הלימודים בחו"ל נפתחו במועדם המתוכנן בניגוד לשנת הלימודים בארץ אשר נפתחה באיחור בשל המלחמה ומתוך התחשבות בסטודנטים המשרתים במילואים, והיערכות הסטודנטים הלומדים בחו"ל לקראת שנת הלימודים החדשה, ובכלל זה, שכירת דירה, רכישת ציוד, תשלום שכר לימוד ועוד, ירדה לטמיון. לא כך הם פני הדברים באשר למועמדים מהארץ. מדובר בכאלו שעדיין לא התקבלו ללימודי רפואה, אף לא הובטח להם כי יתקבלו בעתיד, וקשה לטעון כי הם שינו מצבם לרעה בעקבות המלחמה באופן אשר מצדיק הקלות דומות. יתרה מכך, המתווה לא קובע קבלה אוטומטית של סטודנטים לרפואה בחו"ל ללימודים בארץ, אלא מעניק הקלה מסוימת בתנאים, תוך שמירת תנאי סף מינימליים, והכל במסגרת חופש הפעולה האקדמי. נוכח האמור, נקבע כי מדובר בהבחנה מותרת בין קבוצות שונות. ההקלה בתנאים למועמדים לרפואה בישראל מהווה הטבה שהיא בבחינת "לפנים משורת הדין", החורגת מתכליותיו העקרוניות של המתווה ואינה מתחייבת מהן. מתגובת משיבי המדינה עולה כי בפועל התקבלו יותר מועמדים מהארץ מאשר מועמדים מחו"ל. מה גם, שבחירת המועמדים נעשתה בהתאם לרשימות ההמתנה למוסדות, ולפי מידת ההתאמה של כל מועמד ללימודי הרפואה, כך שהמתאימים ביותר נבחרו להתחיל את לימודיהם באופן חריג ומעבר לנדרש בהתאם לתכליות המתווה.
לסיכום, העתירה נדחתה.
העותרת יוצגה ע"י: בעצמה; המשיבים 1-3יוצגו ע"י : עו"ד סיגל אבנון סוויצקי; המשיבים 8-4 יוצגו ע"י: עו"ד גילי שפר; עו"ד דנית ביטון
