בג"ץ לא יאפשר כניסה עצמאית של עיתונאים זרים לרצועת עזה, לצורך סיקור עיתונאי. הסיקור העיתונאי עלול להביא לחשיפת פרטים שונים על כוחות צה"ל הפועלים בשטחי הרצועה באמצעי התקשורת ולהעמידם בסכנה ממשית. מצב המלחמה מצדיק הגבלה מסוימת על חופש העיתונות ומדובר במדיניות מאוזנת וסבירה
העותרת – התאחדות עיתונאי חוץ בישראל (FPA) – מבקשת לאפשר את כניסתם של עיתונאים זרים לרצועת עזה לצורך סיקור המצב. ההתאחדות מדגישה כי עניינה של העתירה במתן היתרי כניסה עצמאיים לעיתונאים זרים לרצועת עזה, להבדיל מהתרת כניסתם בליווי נציגי דובר צה"ל וכוחות הביטחון כפי שנעשה כעת. ביום 7.10.2023 התרחשה מתקפת טרור רצחנית בהנהגת ארגוני הטרור ברצועת עזה. עובר לשבעה באוקטובר, הפעילו המשיבים את מעבר "ארז", אשר שימש בשגרה כמעבר הבלעדי לתנועת אנשים – ישראלים וזרים – בין ישראל לרצועת עזה, בכפוף לקבלת היתרי כניסה. במסגרת זו התאפשר גם מעבר של עיתונאים זרים לרצועת עזה דרך מעבר ארז, על פי נוהל שנקבע בנושא. במתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר הותקף והופצץ מעבר ארז ומאז הוא אינו פעיל. מאותה עת מתאם פעולות הממשלה בשטחים אינו נותן היתרי כניסה ויציאה מישראל לרצועת עזה ובחזרה, לכל מטרה שהיא. בתוך כך, אף לא מתאפשרת כניסה עצמאית של עיתונאים – ישראלים וזרים כאחד – לשטחי הרצועה. במהלך הלחימה, התיר צה"ל באופן מוגבל כניסה של עיתונאים ישראלים וזרים, לתוך שטחי רצועת עזה לצורכי סיקור עיתונאי, זאת, בליווי של כוחות אבטחה צבאיים.
לטענת התאחדות עיתונאי חוץ בישראל, החלטת המשיבים למנוע את כניסת העיתונאים הזרים לרצועת עזה לצורך סיקור המצב מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובזכויות הנוספות הכרוכות בו, ובהן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. כן נטען כי החלטה זו פוגעת גם בחופש העיסוק.
לעמדת המשיבים, מתן אפשרות לכניסה כאמור עלול לטמון בתוכו סיכון ממשי לפעילות כוחות צה"ל ולביטחון החיילים, בשל חשיפת מיקומם באמצעי התקשרות. אין לחברי ההתאחדות או לכל אדם אחר זכות קנויה לקבל היתרי כניסה משטח ישראל לרצועת עזה. למיטב ידיעתם, השלטון המצרי מאפשר כניסה של כתבים זרים לשטחי הרצועה דרך מעבר רפיח.
כב' השופטת ר' רונן פסקה כי יש לדחות את העתירה על הסף. אכן לחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת במדינה דמוקרטית יש מעמד בכורה, וישנה חשיבות רבה לאפשר את מימושן של זכויות אלה, אף ביתר שאת בעתות חירום ומלחמה. עם זאת, אין מדובר בזכויות מוחלטות, והן עשויות לסגת מפני זכויות ואינטרסים אחרים. בבג"ץ 9910/08 בעניין התאחדות כתבי החוץ בישראל, נאמר: " חופש הביטוי וחופש העיתונות, כמו גם זכות הציבור לדעת, עומדים בעינם גם בתקופה של לחימה, ואף יש להם חשיבות מיוחדת בתקופה זו; אולם, זכויות אלה אינן מוחלטות ובנסיבות המקרה יש לאזנן כנגד הסיכון לחיי אדם הנשקף מהפעלת המעברים בין ישראל לרצועה". בקשה למתן היתרים לכניסה עצמאית של עיתונאים זרים לרצועת עזה בעת הנוכחית, כרוכה בסיכונים ביטחוניים משמעותיים, הנובעים משני טעמים עיקריים. ראשית, מתן אפשרות לכניסה עצמאית של עיתונאים לשטחי הרצועה, כך שיתאפשר להם להסתובב באופן חופשי וללא הגבלה באזורים שונים ברצועה, עלול לסכן את הכוחות הפועלים בשטח ואת ביטחונם של החיילים. הסיקור העיתונאי עלול להביא לחשיפת פרטים שונים על כוחות צה"ל הפועלים בשטחי הרצועה באמצעי התקשורת, לרבות מיקומם, באופן שעלול להעמידם בסכנה ממשית או לסכל פעולות צבאיות שונות. היענות לבקשת העותרת למתן היתרי כניסה עצמאיים תחייב את המשיבים לשוב ולהפעיל את מעבר ארז – אשר הותקף ונהרס בחלקו במהלך מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר ואשר אינו שמיש כלל בעת הזו, או להפעיל מעבר חלופי במקומו. הפעלתו של מעבר כאמור תדרוש מהמשיבים להקצות משאבים ביטחוניים במיוחד לצורך כך, בעת שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של לחימה במספר גזרות.
יתרה מזו, נקבע כי נכון לעת הזו, ובהתאם למצב הביטחוני, יש בטעמים אלה כדי להצדיק הגבלה מסוימת על חופש העיתונות. יש להביא בחשבון כי מדינת ישראל איננה שוללת באופן מוחלט את אפשרותם של עיתונאים להיכנס לשטחי רצועת עזה לצורך סיקור עיתונאי – אלא היא מאזנת את האינטרס בשמירה על ביטחון העיתונאים, העובדים במעבר וחיילי צה"ל עם האינטרס של חופש העיתונות. צה"ל מאפשר לעיתונאים – הן ישראלים והן זרים – להיכנס לשטחי רצועת עזה גם בימי הלחימה, וזאת לאזורים מוגבלים ובזמנים מוגבלים, כשהם מלווים בכוחות הביטחון ובנציגי דובר צה"ל. אף אם אין במדיניות זו כדי לאפשר לממש באופן מלא את חופש העיתונות, הרי שבשים לב לנסיבות הביטחוניות הקיצוניות המתקיימות בעת הזו, ולסיכונים הממשיים הכרוכים במתן היתרי כניסה עצמאיים לעיתונאים במצב הנוכחי –מדובר במדיניות מאוזנת וסבירה.
לסיכום, העתירה נדחית.
העותרת יוצגה ע"י: עו"ד גלעד שר; המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד ענת גולדשטיין; עו"ד סיגל אבנון סוויצקי
