שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שופטי בג"ץ: יש לבחון שאלת הריסת בתי מחבלים בהרכב מורחב

חדשות

שופטי בג"ץ: יש לבחון שאלת הריסת בתי מחבלים בהרכב מורחב
שופטי בג"ץ: יש לבחון שאלת הריסת בתי מחבלים בהרכב מורחב
10/01/2019, עו"ד לילך דניאל

בג"ץ דחה את עתירת בני משפחתו של המחבל שדקר למוות את ארי פולד ז"ל במהלך פיגוע דקירה בצומת גוש עציון, על ההחלטה להרוס את הקומה השלישית בביתם בו התגוררו המחבל והוריו. השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא, שסבר בדעת מיעוט כי אין לאשר את ההריסה, קראו לבחון את שאלת סמכות ההריסה בהרכב מורחב של שופטים

בספטמבר 2018 בוצע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון במהלכו רצח מחבל בן 16 וחצי את ארי פולד ז"ל באמצעות סכין. בחקירתו במשטרה הודה המחבל כי מזה זמן רב התגבשה אצלו כוונה מתמשכת להרוג יהודים בכלל ומתנחלים בפרט וכך להפוך ל"שהיד". שבוע לפני הפיגוע הוא הצטייד בסכין ארוכה, וביום האירוע עבר במספר מקומות במטרה לאתר זירה מתאימה לפיגוע. במרכז קניות בצומת גוש עציון הבחין המחבל בעובר אורח המשוחח בטלפון נייד, ארי פולד ז"ל, ודקר אותו דקירה קטלנית באזור הצוואר. המחבל ניסה להימלט אך נורה, נוטרל ונעצר.

המחבל התגורר בקומה העליונה במבנה בן שלוש קומות בכפר יטא בנפת חברון. בקומה העליונה התגוררו המחבל, הוריו ואֵחיו, בקומה האמצעית גרו אחיו של המחבל ואשתו ובקומה התחתונה מצויים דיר עזים ומחסן. בעקבות הפיגוע, הוציא המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית צו הריסה נגד הקומה העליונה במבנה, מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום). לאחר שהשגתם של בני משפחתו של המחבל על ההחלטה נדחתה, הגישו עתירה לבג"ץ.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטים עמית וברון, כנגד דעתו החולקת של השופט ג'ורג' קרא, קבעו כי יש לדחות את העתירה ולאשר את הריסת הבית. כמו בעבר, גם במקרה זה סבר השופט עמית כי אין מקום לדיון מפורט בטענותיהם העקרוניות של העותרים נגד סמכותו של המפקד הצבאי להורות על הריסת בתי מחבלים שהוציאו לפועל פיגועים חמורים, וכי על אף טענותיהם של העותרים, המקרה הנוכחי אינו שונה ממקרים קודמים באופן שמצדיק דיון עקרוני בשאלות שכבר הוכרעו בעבר.

בכל הנוגע לאופן הפעלת סמכות ההריסה, ציין עמית כי אמנם מעורבות או תמיכה של בני המשפחה בפעילות טרור היא שיקול רלוונטי, ויש אומרים שיקול מרכזי, אך במקרה זה גם שיקול זה אינו יכול להועיל לעותרים אלא להיפך. לדבריו, מהחומר החסוי שהוצג עולה כי הייתה לבני המשפחה אפשרות של ממש למנוע את הפיגוע או לפחות להתריע מבעוד מועד על כוונתו של המחבל. בנוסף, גם להתנהלותם של דיירי הבית לאחר הפיגוע עשויה להיות משמעות, אך במקרה זה חלק מבני המשפחה הביעו תמיכה נלהבת במעשה הרצח הנפשע, ויש בכך כדי ללמד שהמחבל פעל בסביבה תומכת טרור, כלפיה מכוונת התכלית ההרתעתית בניסיון למנוע פיגועים בעתיד. זאת ועוד, לאחר הפיגוע, אחיו של המחבל, שמתגורר בקומה השניה של המבנה, הביע כוונה ללכת בדרכו ונעצר במעצר מינהלי.

בכל הנוגע להיותו של המחבל קטין בעת שביצע את הפיגוע, סבר עמית כי נתון זה יכול למשוך לכיוונים שונים: מצד אחד – יש קושי בכך שבני המשפחה נפגעים ממעשה של קטין, שהוא פחות מיושב בדעתו ומתקשה להפנים את השלכות מעשיו גם על משפחתו-שלו. מצד שני – ניתן לטעון כי התכלית ההרתעתית מתגשמת במיוחד כאשר מדובר בקטין, הן מבחינת האפשרות להשפיע על המפגע הפוטנציאלי והן מבחינת פוטנציאל ההשפעה על בני המשפחה. עם זאת, לדעת השופט, העובדה שהמפגע הוא קטין, כשלעצמה איננה שוללת את סמכותו של המפקד הצבאי מכוח תקנה 119.

עוד קבע עמית כי אין מקום להתערב גם בהיקף ההריסה שנקבע בצו. לדבריו, הנזק לבני המשפחה אינו מבוטל, ויש חשיבות גם לכך שאחד מדיירי הבית הוא קטין, אולם בשים לב לכך שבני הבית לא מנעו את הפיגוע וחלקם אף הביעו תמיכה, ובהינתן שצו ההריסה הוגבל מלכתחילה לקומה השלישית של המבנה המשפחתי, אין לומר כי ההחלטה על היקף ההריסה איננה מידתית.

השופט קרא מנגד, חזר על העמדה שהביע במקרה דומה, לפיה השימוש בתקנה 119 מעורר קשיים בתחומי המשפט הפנימי והבינלאומי, שלא זכו לליבון ולדיון מעמיק בפסיקה, וכי יש מקום לשוב ולעיין בשאלות אלה בהרכב מורחב. עוד סבר כי קטינותו של המפגע, שבבסיס פעולתו הרצחנית מצויים בערבוביה מניעים של רצון למות כשהיד, רצון עז לפגוע בהוריו ולגרום להם נזק על רקע סכסוך שנתגלע בינו לבינם –  מחריגה את עניינם של העותרים מתקנה 119. לדברי קרא, אף שקטינות איננה מהווה חסינות מפני העמדה לדין וענישה, הכיר המחוקק בקטינות כגורם בעל השפעה על אחריותו וענישתו של הקטין ולמרות שאין בכך כדי לשלול את סמכותו של המפקד הצבאי מכח תקנה 119, יש בדברים כדי להשפיע על אופן הפעלת שיקול הדעת, כאשר שיקול הקטינות ומכלול המניעים שעמדו בבסיס פעולתו של הקטין אמורים להישקל לעניין הפעלת הסמכות.

השופטים קרא וברון: יש לבחון את שאלת הריסת הבתים בהרכב מורחב

עוד סבר קרא כי הטענה כי יש מקום להפעיל את תקנה 119 בגין מעשה עבירה שביצע קטין וכי בהפעלתה יש כדי להרתיע אחרים כדוגמתו, אינה יכולה לעמוד בנסיבותיו של המקרה הנוכחי שכן מעיון בחומר החסוי עולה תמונה שאינה חד משמעית של קטין כועס ומתוסכל שהסתכסך עם הוריו, כשעל רקע האמור ביקש לנקום בהם ולהמיט עליהם חורבן והרס. לשיטתו, דומה כי שיקולים אלה של ערבוב וריבוי מניעים למעשה עבירה שבוצע על ידי מפגע קטין לא נשקלו במכלול שיקוליו של המפקד הצבאי בבואו להחליט על הפעלת סמכות ההריסה, ואם נשקלו – לא ברור איזה ביטוי ניתן להם בהחלטתו להורות על הריסת כל דירת מגורי הוריו של המחבל וכיצד הדבר משרת את התכלית ההרתעתית. בעניין זה, דחה קרא את טענתם של השופטים עמית וברון כי התכלית ההרתעתית מתגשמת במיוחד כאשר מדובר בקטין, מקום בו לא נטען כי הקטין שיתף מי מבני משפחתו בכוונתו לבצע פיגוע.

לבסוף ציין כי אין לשיטתו לזקוף במאזן השיקולים לצורך הפעלת התקנה את השיקול של השמעת דברי תמיכה לאחר מעשה הרצח. לדעת קרא, הוספתו של שיקול זה במכלול השיקולים המצדיקים את ההריסה, נתפס כ"עונש" על עצם התמיכה במעשה לאחר שבוצע באופן המנוגד לתכלית ההרתעתית.

השופטת ברון, שהייתה לשון המאזניים במקרה זה, הצטרפה למסקנתו של עמית לפיה יש לדחות את העתירה. ברון קיבלה כי נקודת המוצא לדיון בעתירה היא שלמפקד הצבאי נתונה סמכות מכוח תקנה 119 להורות על הריסת ביתו של אדם המואשם בפעילות עוינת נגד מדינת ישראל. לצד זאת, הסכימה לדעתו של השופט קרא כי יש מקום להעמיד הלכה זו למבחן מחודש בהרכב מורחב של שופטי בג"ץ. עוד הוסיפה כי הריסת בתים לא נועדה לשמש כאמצעי ענישה של המחבל או של משפחתו, גם לא כפעולת תגמול על פיגוע, בוודאי שלא לריצוי דעת קהל, אלא לתכלית הרתעתית. מטעם זה, סברה השופטת ברון כי אין מקום לשקול שיקולים שעניינם העמדה לדין וענישה של קטינים, כאשר על הפרק עומדת שאלת הפעלת הסמכות להרוס בתים.

עוד ציינה כי לשיטתה ישנם ספקות של ממש המרחפים מעל הכוח ההרתעתי של הריסת בתים, והמצב הוא שאין אפשרות אמיתית לאמוד את שיעור ההצלחה של כלי זה במניעת פיגועים. בנוסף, לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות, גם בתוך המערכת הביטחונית עצמה, שלפיהם לא מן הנמנע כי השימוש בהריסת בתים משיג תוצאה הפוכה, ולמעשה מגביר את השנאה והאלימות נגד יהודים. לדעת ברון, אם זה אמנם המצב, יש לאמור השלכה על סבירות ההפעלה של סמכות הריסת הבתים. מכל מקום, ביחס למקרה הקונקרטי הסכימה ברון כי אין מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי.

העתירה נדחתה. העותרים יוצגו ע"י עו"ד נדיה דקה, עו"ד דניאל שנהר ועו"ד נאסר עודה. המדינה יוצגה ע"י עו"ד ערין ספדי-עטילה.

 

בג"ץ  8886/18

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150