חוסר הקפדה מצד הצוות הרפואי עלול להוביל לסיבוכים בלידה. הנה כמה טיפים שיכולים לסייע ליולדות להפחית את הסיכון שייפלו קורבן לטיפול רשלני.
יולדת בת 26 הגיעה לבית החולים בסוף השבוע ה-41 להיריונה ועברה השראת לידה (קידום לידה באופן יזום) באמצעות קטטר שהוחדר לצוואר הרחם שלה. למחרת בבוקר, כאשר חוברה למוניטור, הסתבר שהעובר מת. בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגישה, קבע בית המשפט, כי ניתן היה למנוע את מות העובר, אלמלא התרשלו הרופאים בכך שלא ערכו ליולדת ניטור במהלך הלילה, ובכך שלא הציגו לה את האפשרות ללדת בניתוח קיסרי. ליולדת נפסקו פיצויים בסך 800 אלף ש"ח.
מקרה זה, שנדון בבית המשפט לפני שנים אחדות, הוא רק דוגמה אחת מיני רבות למקרי רשלנות רפואית בלידה שהסתיימו באורח טרגי. לעיתים, כפי שעולה מהדוגמה הנ"ל, מתבטאת הרשלנות במעקב לקוי אחר מצב היולדת והעובר ובהחלטות בלתי-שקולות של הרופאים. במקרים אחרים, מדובר בביצוע כושל של הליכים רפואיים, כגון לידת מלקחיים או ניתוח קיסרי.
כיצד ניתן להפחית מראש את הסיכון לרשלנות רפואית בלידה? שימו לב להמלצות הבאות:
האם נערך מעקב היריון כנדרש?
ישנם סיבוכים בלידה שניתן למנוע באמצעות מעקב היריון מוקפד שמאפשר זיהוי גורמי סיכון שעלולים להקשות על הלידה, כמו סוכרת היריון ורעלת היריון אצל האם. גורמים כאלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות דם ולחץ דם שנערכות לאם. במקביל, נדרש מעקב באולטרסאונד כדי לוודא שהעובר מתפתח באופן תקין, ושהוא אינו שרוי במצוקה המחייבת טיפול או לידה מוקדמת.
גם להערכת משקל העובר לקראת הלידה חשיבות רבה. כאשר העובר במשקל גבוה יש חשש להיווצרות פרע כתפיים: מצב שבו כתפי התינוק נתקעות בתעלת הלידה, וכדי למנוע זאת מומלץ לבצע ניתוח קיסרי. במקרה מסוים, למשל, התרשלו הרופאים והסתפקו בהערכת משקל ישנה של עוברית וכך כשלו מלזהות כי למעשה היא שוקלת כ-.5.5 ק"ג. במהלך הלידה נוצר פרע כתפיים וקשיי חילוצה של התינוקת גרמו לשיתוק בידה השמאלית. עקב כך, פוצו הוריה ב-2.5 מיליון ש"ח.
נוכח מקרים מסוג זה, חשוב שנשים הרות יבררו מראש מהי סדרת הבדיקות המקובלת במסגרת מעקב היריון ויוודאו, ככל הניתן, כי בדיקות אלה יבוצעו כסדרן ובמועד הנדרש.
ערנות לסימנים חריגים
תסמינים שונים שחווה האישה ההרה במהלך ההיריון, לקראת הלידה ובמהלכה עלולים להעיד על בעיה רפואית המסכנת את שלומה או מעידה על מצוקה עוברית. דוגמאות לכך הם: כאבי בטן חריגים, דימום במחצית השנייה של ההיריון והיחלשות או הפסקת תנועות העובר.
מצד אחד, חשוב שנשים הרות יגלו ערנות לתסמינים מסוג זה וידווחו עליהם בהקדם לרופא המטפל. כמו כן, חשוב לוודא כי התלונות יתועדו בתיק הרפואי, כך שניתן יהיה לעקוב בהמשך אחרי שינויים במצבה של האישה ההרה וכן להציג את הנתונים בפני רופאים נוספים.
מצד שני, חשוב להתעקש כי הרופאים יתנו את מלוא דעתם לסימני המצוקה שדווחו להם. במקרים שבהם אישה הרה או יולדת חשה כי תלונותיה נענו בזלזול או לא טופלו כראוי, עליה להבהיר זאת לרופא המטפל, ובעת הצורך, לפנות לקבלת חוות דעת נוספת או לבדיקה אצל רופא אחר.
ניטור לקראת ובמהלך הלידה
מצוקה עוברית או "תשניק סב לידתי" היא מצב שבו העובר אינו מקבל מספיק חמצן לרחם. היפרדות שלייה וחסימה בחבל הטבור הם בין הגורמים העיקריים לכך. מדובר במצב חירום שעלול להתרחש במהלך ההיריון או בסמוך ללידה או במהלך הלידה עצמה ולהביא למות העובר או לגרום לו לשיתוק מוחין או לפגיעה קוגנטיבית ופיזית אחרת. לכן בנסיבות כאלה צריך יהיה לרוב לחלץ את העובר בניתוח קיסרי או בלידת מכשירנית, כלומר בוואקום או במלקחיים,
מעבר לחשיבות המעקב אחר העובר במהלך ההיריון, חשוב לעקוב אחר מצבו גם לקראת הלידה ובמהלכה, באמצעות ניטור קצב פעימות ליבו, בעזרת מתמר המונח על בטן האישה ההרה. אם לא מתבצע ניטור עוברי או אם ממצאי ניטור בלתי-תקינים אינם זוכים להתייחסות ראויה ודחופה, על היולדת לראות בכך התרשלות ולהתריע על כך בפני הצוות הרפואי ללא היסוס.
כך, בתביעה שהגישו הורים שבנם נפטר שבע שעות לאחר לידתו עקב תשניק סב לידתי, נטען כי במשך שעתיים לא עקבו הרופאים כראוי אחרי ממצאי הניטור שנערך לעובר. התביעה התקבלה, ונפסק כי ניתן היה למנוע את האסון, לו הבחינו הרופאים בנתונים המדאיגים שהתקבלו במוניטור.
לדרוש מידע והסברים
לפי חוק זכויות החולה, זכאי מטופל לקבל הסבר מפורט על מצבו הרפואי ועל הטיפול שעומד להינתן לו. מניעת מידע רלוונטי מחולה נחשבת לפגיעה באוטונומיה שלו ואילו הענקת טיפול לחולה, מבלי שהוסברו לו טיב הטיפול והסיכונים הכרוכים בו, נחשבת להפרת עקרון ההסכמה מדעת, המחייב כי חולה ייתן הסכמתו לטיפול.
הדבר נכון, כמובן, גם לגבי נשים הרות ויולדות, אשר גם להן מוקנית זכות מלאה לקבל הסבר על הליכים רפואיים שהן עומדות לעבור וכן על חלופות טיפול שונות. לא זו בלבד שמניעת מידע מיולדת עשויה להיחשב לרשלנות רפואית כשלעצמה, אלא שהתעקשות על קבלת מידע רפואי מספיק, עשויה למנוע רשלנות נוספת בדמות כשלים בטיפול וסיבוכים בלידה.
לדוגמה, תביעתה של יולדת לקבל הסבר על השלכות משקלו הגבוה של העובר או על הסיכונים הטמונים בלידה מכשירנית לעומת לידה רגילה או ניתוח קיסרי, עשויה להוביל את הרופאים לנקוט גישה זהירה ושקולה יותר בבחירת אמצעי הטיפול או הליך הלידה.
בחירה נבונה של הצוות ובית החולים
לידה היא אירוע מורכב ורגיש הכרוך מעצם טיבו בסיכונים, שחלקם הינם בלתי-צפויים מראש ובלתי-נשלטים. גם הצוות הרפואי המוכשר והמיומן ביותר אינו חף מטעויות וגם מיטב הידע והניסיון הרפואיים לא יוכלו למנוע לעיתים סיבוכים בלידה או תוצאות טרגיות של לידה.
אף על פי כן, לשם צמצום סיכונים לרשלנות רפואית, מומלץ לנשים הרות לבחור באופן מושכל את הרופא המטפל בהן בזמן ההיריון, את הרופא המיילד ואת המיילדת. המלצות של מכרים וגורמים בקיאים בתחום וכן מידע ברשת על רופאים ומיילדות וכן על מחלקות יולדות וחדרי לידה בבתי חולים עשויים לסייע לנשים למנוע מעצמן עוגמת נפש או טיפול רפואי לקוי.
גם ביקור מקדים במחלקות יולדות בבתי חולים עשוי להעלות את הסיכוי ללידה בטוחה יותר. בביקור כזה ניתן להתרשם מפרמטרים כמו התנאים הסניטריים במחלקה, גודל המחלקה ומספר אנשי הצוות הפועלים במקום. כמו כן, מומלץ לבקר בפגייה, למקרה של לידה מוקדמת שתסתיים בלידת פג, שכן פגים נתונים לסיכונים מיוחדים אחרי הלידה ובמהלך השהות בפגייה.
תמיכה וליווי
כאשר אנשים קרובים ליולדת מתלווים אליה במהלך אשפוז לקראת לידה ובמהלך הלידה עצמה, הדבר מספק לה תמיכה רגשית חשובה. בה בעת, נוכחות מלווים עשויה להועיל במניעת כשלים בטיפול הרפואי המוענק ליולדת.
ראשית, עצם נוכחות המלווים עשויה לעודד את הגורמים המטפלים לאמץ גישה קפדנית ומקצועית יותר ולמסור מידע מקיף יותר ליולדת. שנית, מלווים עשויים להבחין בליקויים בהתנהלות הצוות הרפואי או בנתונים מדאיגים, שהיולדת לא תבחין בהם, במיוחד לקראת לידה ובמהלכה, כאשר היא דרוכה ומתוחה וסובלת מכאבים.
כמו כן, במקרים מצערים שבהם בכל זאת נפלו כשלים בטיפול הרפואי ונגרם נזק ליולדת או לעובר, יוכלו המלווים לסייע ליולדת שתבחר להגיש תביעת רשלנות רפואית להוכיח את טענותיה בבית המשפט, מתוקף היותם עדים להליכים רפואיים שעברה ולהתנהלות הצוות הרפואי.
