נשיאת בית המשפט העליון קיבלה את ערעורה של העיתונאית שרון שפורר על החלטת השופט גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה לפסול עצמו מלדון בתביעת לשון הרע שהגישה נגדה לשכת עורכי הדין. חיות: "עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות"
בית המשפט העליון קיבל אתמול (ב') את ערעורה של העיתונאית שרון שפורר, נגד החלטת שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, לפסול עצמו מלדון בתביעה שהגישו נגד שפורר לשכת עורכי הדין והעומד בראשה, עו"ד אפי נוה.
מדובר בתביעת לשון הרע בסך מיליון שקל, שעניינה בפרסומים של שפורר אודות הלשכה ונוה באתר "המקום הכי חם בגיהנום". התביעה נקבעה לדיון בפני השופט הס, אשר קבע אותה לישיבת קדם משפט ובתוך כך ציין "לשם הגילוי הנאות" כי לפני כ-17 שנים עבד כשכיר במשרד ביחד עם עורכת דין שעשויה להידרש להעיד בהליך, וכי מאז ועד היום אין לו כל קשר לעדה פוטנציאלית זו. באפריל האחרון, לאחר שהצדדים הודיעו כי הליך גישור שהתקיים ביניהם כשל, החליט השופט הס מיוזמתו ומבלי שקדמה כל בקשה מטעם הצדדים, לפסול עצמו מלדון בתיק. הנימוק לפסילה היה כי בת זוגו של הס, עורכת דין במקצועה, הצטרפה לאחרונה כשותפה למשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', אשר לחלק משותפיו קשרי חברות עם יו"ר הלשכה נוה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בערעור שהגישה שפורר על החלטת הפסלות, טענה בין היתר כי אין די בחברותם האישית של חלק משותפיה של בת זוגו של השופט הס עם עו"ד נוה כדי להקים עילת פסלות. לדבריה, היה על השופט להציג את העניין לבעלי הדין ולשאול אותם אם יש לדעתם מניעות להמשך ישיבתו בדין. עוד הוסיפה כי בהחלטה זו נקבע רף יחסים חדש שיש בו כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, באופן הסותר החלטות קודמות של בית המשפט העליון.
הלשכה ונוה מצדם, הותירו את ההכרעה בערעור לשיקול דעתו של בית המשפט. לצד האמור, ביקשו להוסיף כי מאחורי הגשת הערעור עומדת כוונה פסולה מצד שפורר "לנצל את בית המשפט העליון ולרתום אותו למערכה שהיא מנהלת כנגד עו"ד נוה", וכי יש ליתן משקל לעובדה שטרם החל הליך הוכחות בתיק. כן הדגישו כי מדובר בפסילה עצמית של המותב – על כל המשתמע מכך.
הנשיאה חיות החליטה לקבל את הערעור ולהורות כי הדיון בהליך יתקיים בפני השופט הס. תחילה הזכירה חיות כי המבחן הכללי בהחלטה על פסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, קרי מקום בו מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים" מצד המותב. עוד מוסיף החוק וקובע כי שופט לא יישב בדין, בין היתר מקום בו קיימת "קרבה ממשית" בינו ובין אחד הצדדים להליך. לצד זאת נקבע בפסיקה כי אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של השופט לאחד הצדדים להליך כדי להביא לפסילת המותב, ויש להצביע על "קרבה ממשית" המבססת חשש ממשי למשוא פנים. קרבה כאמור נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות וטיב היחסים, מסגרתה, משכה ומידת קרבתה לנושא הסכסוך הנדון בפני המותב.
עוד ציינה חיות כי החלטת שופט ל"פסילה עצמית" אינה ניתנת כעניין שבשגרה ועל כן יש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט שקיבל אותה. משכך, לא בנקל יתערב בית המשפט העליון בהחלטתו של שופט שהחליט מיוזמתו לפסול עצמו מלדון בהליך. עם זאת, עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות בהינתן העקרון הבסיסי ולפיו הזכות לשבת בדין משמיעה גם את החובה לעשות כן.
בנסיבות המקרה, האיזון בין השיקולים השונים מוביל לדעת הנשיאה חיות למסקנה כי אין כל מניעה לכך שההליך ימשיך להתנהל בפני השופט הס, שכן התשתית העובדתית בהחלטתו רחוקה מלבסס עילת פסלות. "לא שוכנעתי כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות באופן אובייקטיבי את פסילת השופט לפי המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה", כתבה חיות. "העובדה שבת זוגו של המותב עובדת כשותפה במשרד שבו אחדים מן השותפים מקיימים קשרי חברות עם עו"ד נוה אין די בה כדי להצביע ולו מבחינת מראית פני הדברים על חשש המצדיק את פסילת המותב". עוד הוסיפה חיות כי כבר נפסק שקשר עקיף של בן משפחת המותב לאחד הצדדים להליך אינו מקים כשלעצמו עילה אוטומטית לפסילה, ולכן קל וחומר שדברים אלה נכונים למקרה זה, שכן לא נטען כלל שבת זוגו של השופט מקיימת קשר כלשהו, אף לא קשר עקיף, עם עו"ד נוה או שיש לה קשר כלשהו לסכסוך או למי מהצדדים המעורבים בו. משאלה הם פני הדברים, סברה חיות כי אין מניעה שההליך ימשיך להתנהל בפני השופט הס.
