שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אושר לקריאה שניה ושלישית: בית דין משמעתי לרואי חשבון

חדשות

אושר לקריאה שניה ושלישית: בית דין משמעתי לרואי חשבון
אושר לקריאה שניה ושלישית: בית דין משמעתי לרואי חשבון
13/03/2018, עו"ד לילך דניאל

על פי ההצעה, שאושרה אתמול בועדת החוקה של הכנסת, תופקע סמכות השיפוט המשמעתי של רואי החשבון מידי מועצת רואי החשבון ותועבר לועדת משמעת שתפעל כטריבונל מעין שיפוטי עצמאי, תובע וחוקר לרואי החשבון. נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: "אני מאמין שהטריבונל יביא כבוד למקצוע ויפתור הרבה בעיות"

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ב') לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק לתיקון חוק רואי חשבון, המציעה למנות ועדת משמעת שתפעל כטריבונל מעין שיפוטי עצמאי, תובע וחוקר לרואי החשבון, במקום המצב כיום בו סמכות השיפוט המשמעתי של רואי החשבון נתון בידי מועצת רואי החשבון. רו"ח יזהר קנה נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: "לא יכול להיות שאדם מגיש תלונה נגד רו"ח ומחריב עליו את עולמו גורם לו עוגמת נפש ופגיעה בפרנסתו ומחייב אותו בהוצאות ושכירת עורך דין".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כיום מצויה סמכות השיפוט המשמעתי של רואי החשבון בידי מועצת רואי החשבון, אשר מרכזת בידיה את סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה של הדין המשמעתי. עם זאת, וכפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, מודל זה עורר קשיים שכן למועצה אין את הכלים המתאימים לחקור את המקרים המובאים לפניה, וריכוז סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה בידי גוף אחד יש בו כדי לשבש את מראית פני הצדק ולהעלות ספקות בטוהר ההחלטה המתקבלת ובצדקתה. לכך מצטרף קושי שנובע מהעדרו של גורם שישמש תובע ויביא לפני המועצה, לצד טיעוניו של הנילון ובאי כוחו, את הנימוקים שמנגד. מצב זה, כפי שנכתב, הביא לאורך השנים לנטייה לענישה מקלה. כמו כן, נוכח אופייה הקולגיאלי של המועצה, רבים המקרים שבהם קיים ניגוד עניינים בין מי מחברי המועצה לבין עניין קונקרטי המובא לפניה.

עוד נאמר בדברי ההסדר כי המודל הנוכחי אינו תואם את החקיקה החדשה המסדירה את השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים, כגון הנדסאים וטכנאים, מתווכי מקרקעין ועוד. החקיקה חדשה זו, מקובל כי השיפוט המשמעתי של בעלי המקצוע המוסדר נעשה בידי טריבונל מעין שיפוטי, עצמאי. ההליך עצמו נושא אופי של הליך אדברסרי הנפתח ביוזמתו של תובע ומתנהל באופן שדומה להליך הפלילי.

נוכח הקשיים האמורים, גובשה הצעת חוק המציעה להקים ועדת משמעת שתפעל כטריבונל מעין שיפוטי עצמאי, תובע וחוקר. ועדת המשמעת תמנה שלושה חברים, אשר שניים מהם ימונו לאחר התייעצות עם המועצה: יו"ר הוועדה- מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי, בעל ידע בחשבונאות, רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון במשך שבע שנים לפחות; רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל במשך שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק במשך חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ודוחות מס.

תלונה על עבירת משמעת של רואה חשבון תוגש למועצה ותתברר בידי חוקר - עובד המדינה, שהוא רואה חשבון או בעל השכלה אקדמית בחשבונאות, שהשר הסמיכו לכך. התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. על פי ההצעה, ועדת המשמעת תהיה מוסמכת לנקוט באמצעי משמעת של התראה, נזיפה, קנס, התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים או ביטול רישיון. כמו כן, אם שוכנעה הוועדה כי נוהל הליך טורדני או קנטרני, היא רשאית לחייב את הנקבל או את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה בסכום שלא יעלה על שיעור שקבע השר. על החלטה של ועדת המשמעת רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בדיון: "רואי החשבון הם אנשים שעושים עבודת קודש עבור כל המערכות והגיע הזמן שנסדיר את הדברים ובעיקר נקים את ועדת המשמעת שהיוותה דילמה פנימית לחברי הלשכה. כאן נבנה טריבונל נכבד כמו בימ"ש אמיתי, מערכת חוקרת, תובע וטריבונל מחליט".

רו"ח יזהר קנה נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: "אני מאמין שהטריבונל יביא כבוד למקצוע ויפתור הרבה בעיות". הוא הציג בפני הוועדה בעיה של "תובעים טורדנים" ואמר כי "החקיקה קובעת שניתן להטיל הוצאות רק אם החל ההליך. לא יכול להיות שאדם מגיש תלונה נגד רו"ח ומחריב עליו את עולמו גורם לו עוגמת נפש ופגיעה בפרנסתו ומחייב אותו בהוצאות ושכירת עורך דין. אם התלונה טורדנית או שנועדה לפגוע לא ייתכן שלא יוטלו על התובע הוצאות גדולות. יש הרבה דוגמאות של מקרים שמתגלה שאין מאחוריהם דבר, כמו בעל ואישה המנהלים משפט גירושין והאישה מגישה תלונה נגד הבעל שהוא רו"ח והחוקר בתחילת עבודתו מבקש תגובה ורואה בברור שהתלונה שקרית. היום המצב פרוץ ואנחנו רואים את זה על ימין ועל שמאל שאנחנו נדרשים לפנות לתשובה על תלונות שווא נגד רו"ח. במקרים אלו חייבות להיות מוטלות הוצאות".

עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית של משרד המשפטים השיבה כי: "ההליך המשמעתי מוצא כרגע מהמועצה. התובע או החוקר, אם הם מחליטים שהתלונה טורדנית,  דוחים אותה על הסף ואם הם מחליטים להמשיך לבדוק -  במקרה שיהיה זיכוי ניתן להטיל הוצאות. המשמעות של הצעת לשכת רואי החשבון היא שיהיה משפט זוטא. היום כשמוגשת תלונה היא מיד מונחת על שולחן המועצה ונגרם נזק לנילון אבל בשיטה החדשה מופעל שיקול דעת".

עו"ד ורד הראל מזכירת מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים: "אין שום תקדים בשום דין משמעתי לרעיון של לשכת רואי החשבון. הליבה היא שמתנהל הליך מול המערכת המוסמכת ואותן הוצאות מוטלות קודם כל על המדינה. לכן העיקר הוא לא הפיצוי האזרחי אלא חיוב בהוצאות על תביעות סרק. עם כל ההבנה והאמפטיה לתיאור המצב, המטרה היא לאפשר חיוב בהוצאות לאחר שהתקיים ההליך ולא לפני".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150