חדשות

נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים קיבלו הערב את החלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימ' אליעזר ריבלין, בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ. בהחלטתו מתח ריבלין ביקורת קשה על התנהלות השופטת: "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא באו לעולם"

לאחר חשיפת פרשת המסרונים בין שופטת בית משפט השלום בת"א, רונית פוזננסקי כץ, לבין חוקר הרשות לני"ע עו"ד ערן שחם-שביט, קיבלו הערב (ג') נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים את החלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא (בדימ') פרופ' אליעזר ריבלין, בבקשת הבירור שהגישו בעניין.

כזכור, לפני יומיים נחשפה בחדשות ערוץ 10 התכתבות שנויה במחלוקת בין השופטת לחוקר. על פי הפרסום, השניים החליפו הודעות וואטסאפ בנוגע להארכות המעצר של החשודים בתיק 4000 (פרשת בזק) ותיאמו ביניהם לכאורה את ההליך. לאחר הבירור שערך, לא מצא הנציב ריבלין בהתנהלותה של השופטת חשש למעשה פלילי אך המליץ על נקיטת הליך משמעתי נגדה בפני בית הדין המשמעתי לשופטים. כן המליץ הנציב לנשיאת בית המשפט העליון ליתן דעתה לכשלים המערכתיים שנתגלו בבית משפט השלום בתל אביב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין היתר נכתב בהחלטה "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול... טיב ההתכתבות מגלה כי נציג הרשות לנירות ערך, בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה, "עקף" את הדרך המנהלית הרגילה בכל הנוגע לקשר בין שופט לבעלי דין וניהל יחד עם השופטת את ההסדרים האדמיניסטרטיביים ישירות. יאמר מיד כי התנהלות זו פגומה מיסודה, היא אינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים".

עוד מתייחס ריבלין להסברים שסיפקה השופטת, לפיהם בהיעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסייע בעדה היא מקיימת בעצמה את הקשר האדמיניסטרטיבי עם רשויות התביעה. "הסדר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה", נכתב בהחלטה. "פרקטיקה כזו, של קשר ישיר בין השופט לתובע, אסור היה לה שתתקיים והיא עשויה ליצור, כפי שיצרה במקרה זה, פמיליאריות בלתי ראויה בין תובע לשופט".

בנוסף מתייחס הנציב ריבלין להתנהלות שקדמה לחלופת המסרונים שנחשפו בפרשה. בעניין זה, צוין כי עו"ד שחם שביט הוא שפנה לשופטת בבקשה שתיאות לדון בתיק, ולאחר שהיא נעתרה לבקשה סגן נשיא בית המשפט נתן לכך גושפנקא. "הזרעים שנזרעו מצמיחים בשלב זה את השתילים הקלוקלים שמוצאים לבסוף ביטוי במסרונים נשוא התלונה", כתב הנציב בהחלטתו. "התנהלות לפיה תובע "בוחר את השופט" יוצרת מראית עין לא ראויה גם אם יש לה טעם ענייני. ההתנהלות במקרה זה הייתה מנוגדת לסדרי מינהל תקינים ויסודיים. שיבוץ השופט שידון בתיקים השונים אל לו להיעשות לפי בחירת השופט או לפי בחירת בעל הדין".

בכל הנוגע למסרים מושא הבירור, מציין ריבלין כי "במהלך הדיון, כך התברר, היטשטש הגבול בין לשכה לאולם, בין דיון שניתן לקיים במעמד צד אחד לבין דיון שיש לקיימו במעמד הצדדים כולם. יתרה מכך, זהו ביטוי נוסף לאותה קרבת יתר הנוצרת בין השופט לנציגי התביעה. מופע קיצוני של אותה קרבת יתר מומחש בחילופי המסרונים מושא בקשת הבירור וביחס הפמיליארי שהתפתח בין עו"ד שחם-שביט לבין השופטת".

לסיכום, מציין ריבלין, בדיקת בקשת הבירור של שרת המשפטים ושל נשיאת בית המשפט העליון מגלה "שורה של כשלים אישיים ומערכתיים". בעניין זה מציין הנציב כי השופטת פוזננסקי כץ הפרה את כללי האתיקה של השופטים משלא הקפידה על התנהגות "שיש בה כדי לקיים, ואף להגביר, את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט... קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו בין השניים מוטב היה להם שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים". בנוסף, לדעת ריבלין, עברה השופטת גם על כללי האתיקה המחייבים שופט להמנע ממעשים שאינם הולמים את מעמדו או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט, וכן הכלל המחייב שופט להמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית. נוכח האמור, המליץ ריבלין לשרת המשפטים להגיש בעניין קובלנה נגד השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים. בשולי הדברים מציין ריבלין כי לשיטתו לא הייתה כאן הטיית משפט או "קנוניה" בין התביעה לבין בית המשפט, וכי לא מצא לאחר הבדיקה שערך חשש למעשה פלילי.

בכל הנוגע לתקלות המערכתיות שנפלו במקרה, מציין הנציב ריבלין כי אין להלום מצב של דיונים המתקיימים בלשכת שופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, ואשר במסגרתם שומעים נציגי התביעה את עמדתו של שופט המעצרים והשופט שומע הסברים מפי נציגי המשטרה, כשכל אלה אינם מובאים בפני העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. עוד המליץ לנשיאת בית המשפט העליון ליתן דעתה לכשלים מערכתיים שנתגלו בהתנהלות בית המשפט בת"א.

בתגובה לקבלת החלטת הנציב נמסר בתגובה "הנשיאה והשרה מתכוונות ללמוד את החלטת הנציב על מנת לקבל החלטה מתאימה. הנשיאה והשרה מודות לנציב תלונות הציבור על שופטים על שטיפל בבקשת הבירור ללא דיחוי ועל עבודתו היסודית".