חדשות

בין 27 השופטים שנבחרו היום: עורכת הדין חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים שנבחרה לכהן כשופטת החרדית הראשונה. השופטת ורדה וירט ליבנה תכהן כנשיאת ביה"ד הארצי לעבודה. בהמשך היום, אם תושג הסכמה, תבחר הוועדה למינוי שופטים גם את שני השופטים החדשים שיכהנו בבית המשפט העליון. לפי ההערכות: סיכוי גבוה למועמד של שרת המשפטים, פרופ' אלכס שטיין

הוועדה לבחירת שופטים בחרה היום (ה') 27 שופטים חדשים שיכהנו בבית הדין לעבודה ובבתי משפט השלום והמחוזי, ביניהם השופטת ורדה וירט ליבנה שנבחרה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה. בין היתר נבחרה עורכת הדין חיה זנדברג לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועורכת הדין חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים, שתכהן בבית משפט השלום בירושלים כשופטת החרדית הראשונה בישראל. בהמשך היום תבחר הוועדה, אם תושג הסכמה, מי יהיו שני השופטים החדשים שיכהנו בבית המשפט העליון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפני תחילת הדיונים אמרה שרת המשפטים איילת שקד: "היום לפני שנה בחרנו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. היום אנחנו מוסיפים שניים נוספים. בסך הכל הם מהווים 40 אחוז מבית המשפט העליון. כל עשרים וארבעת המועמדים הם מעולים. ואני בטוחה שנבחר את השניים המתאימים ביותר".

לפי ההערכות, אחד המועמדים בעלי סיכוי גבוה במיוחד הוא מועמדה של שרת המשפטים, פרופ' אלכס שטיין, הנחשב לשמרן. בנוסף מסתמן כי "תמורת" מינויו של שטיין ימונה יגאל מרזל למנהל ביהמ"ש. בין לבין, דחה אתמול בג"ץ עתירה שהוגשה נגד מינויו של שטיין, בטענה כי קורותיו של שטייו מלמדים על אי־התאמתו למשרה שאליה הוא מועמד. את עמדתו זו סמך העותר על מובאות מתוך כתב תביעה שהגישה ד"ר אורית קמיר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בשנת 2001 נגד האוניברסיטה העברית, בה הועסקה כמרצה בפקולטה למשפטים בשלהי שנות התשעים. על פי הנטען במובאות אלו, חוותה ד"ר קמיר התנכלויות מצד עמיתיה בפקולטה, ובהם פרופ' שטיין, על רקע עמדותיה ופעילותה האקדמית והציבורית. בהמשך עתירתו ציטט העותר במלואו מכתב ששיגרה ד"ר קמיר לוועדה בינואר האחרון בו הביעה את התנגדותה למינויו של שטיין לעליון מטעמים דומים. בנוסף הלין העותר על כך ששטיין העתיק את מגוריו לארצות הברית לפני 15 שנים, עובדה שיש בה לשיטתו כדי להעיד על ניתוק הקשר המהותי בינו לבין מדינת ישראל ולמנוע את מינויו לכהונת שופט בית המשפט העליון.

בסופו של דבר דחו שופטי בג"ץ את העתירה על הסף וקבעו כי הדעת אינה נוחה מהמועד בו הוגשה, ימים ספורים טרם התכנסות הוועדה לבחירת שופטים. צוין, כי מועמדותו של שטיין פורסמה ברבים כבר בתחילת חודש ינואר ובהגשת עתירה בנסיבות אלו יש כדי להציב את בית המשפט בסד זמנים דחוק ולהקים טעם של ממש לדחותה מחמת שיהוי. גם לגופם של דברים נקבע כי לוועדה לבחירת שופטים ישנו שיקול דעת רחב ועצמאות ניכרת בבואה לבחון את ההתנגדויות המוגשות אליה והתערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה תיעשה בנסיבות נדירות בלבד.

רשימת השופטים שנבחרו בבתי הדין לעבודה: נשיאת בית הדין הארצי לעבודה: השופטת ורדה וירט לבנה; סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה: השופט אילן איטח; בית הדין האזורי לעבודה ירושלים: רשם בית הדין לעבודה עמיצור איתם. לבתי המשפט במחוז צפון נבחרו השופטת אילונה לינדנשטראוס אריאלי ועו"ד גדי צפריר לבית המשפט המחוזי נצרת, ועו"ד דוניא נסאר לבתי משפט השלום מחוז הצפון. 

הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן נבחרה לכהן בבתי משפט השלום במחוז חיפה והרשם הבכיר ניר זיתוני לבתי משפט השלום (ענייני משפחה) במחוז. במחוז ת"א נבחרו לביהמ"ש המחוזי השופטת שרית זמיר, השופט יוסי טופף ועו"ד אברהם גורמן. בבתי משפט השלום במחוז ת"א והמרכז נבחרו עו"ד אילה אורן, עו"ד זהר דיבון סגל, עו"ד עדי יעקובוביץ, עו"ד אופיר כתבי ריבלין, הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ' והרשמת הבכירה עידית קצבוי. עו"ד מיכל בר ועו"ד טל אלימלך כהן נבחרו כרשמים בכירים לבתי משפט השלום מחוז המרכז.

במחוז ירושלים נבחרה לבית המשפט המחוזי עו"ד חיה זנדברג ולבתי משפט השלום נבחרו רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך, עו"ד חוי טוקר ועו"ד אלעד פרסקי. עו"ד אורן אליעז נבחר לכהן בבתי משפט השלום (ענייני משפחה) במחוז ירושלים. רשם בכיר לבתי משפט השלום מחוז ירושלים: עו"ד סמאח עמר סאבר. לבית המשפט המחוזי באר-שבע נבחרה השופטת יעל ייטב ולבית משפט השלום במחוז דרום נבחרה עו"ד זהר דולב להמן.