שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הצעת חוק המערערת את מעמד הלשכה - להפקיע את הסמכות על בחינות ההסמכה ועוד

חדשות

הצעת חוק המערערת את מעמד הלשכה - להפקיע את הסמכות על בחינות ההסמכה ועוד
הצעת חוק המערערת את מעמד הלשכה - להפקיע את הסמכות על בחינות ההסמכה ועוד
05/06/2017, עו"ד חור אוריאל ניזרי

חברות כנסת מהקואליציה והאופוזיציה התאגדו בהצעת חוק נגד לשכת עורכי הדין במבנה הנוכחי "מוצע להעביר את האחריות על בחינות ההסמכה והענקת רישיונות עבודה מידי לשכת עורכי הדין לידי משרד המשפטים", נכתב בהצעת החוק

הצעת חוק חדשה המקודמת בימים אלה בכנסת, של חברות הכנסת מירב בן ארי (כולנו) מהקואליציה יחד עם חברת הכנסת קרין אלהרר (יש עתיד) מהאופוזיציה (פ/3696/20), קוראת לבצע שינויים בסמכויות לשכת עורכי הדין. הצעת חוק בנושא דומה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/3289/18).

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מוצע להעביר את האחריות על בחינות ההסמכה והענקת רישיונות עבודה מידי לשכת עורכי הדין לידי משרד המשפטים. כל זאת, מאחר ובהסמכתם של עורכי דין חדשים בישראל נתונה בידי לשכת עורכי הדין. הסדר זה שונה מהמקובל במרבית מדינות העולם, בהן הסמכת עורכי דין נתונה בידי משרד המשפטים או בידי מערכת בתי המשפט.     

יוזמי הצעת החוק מציינים עוד, כי ההסדר הנוכחי מותיר את הסמכתם של עורכי הדין החדשים בידי גוף שחבריו הינם מי שהוסמכו כבר כעורכי דין, וככאלה הינם בעלי אינטרס כלכלי בסגירת שערי המקצוע. ניגוד אינטרסים מובהק זה עלול להוביל לשימוש לרעה בבחינות ההסמכה ככלי לסגירת שערי מקצוע עריכת הדין בפני מועמדים חדשים אשר סיימו את לימודי המשפטים.

זאת ועוד, ללשכת עורכי הדין סמכות לגבות אגרת בחינות, דבר אשר מנוצל היום בצורה בלתי הוגנת לגביית אגרה גבוהה מהנבחנים. כישלון בבחינה מוביל לתשלום אגרה נוספת, ובכך נוצר מצב בו ללשכת עורכי הדין, כגוף בלתי מתוקצב, קיים אינטרס נוסף להוביל למספר נכשלים רב.

בשנים האחרונות החריפה קריאתם של ראשי וחברי לשכת עורכי הדין לסגור את שערי המקצוע, בטיעון כי "הצפת המקצוע" פוגעת בפרנסתם של עורכי הדין הוותיקים. בכך המחישו חברי לשכת עורכי הדין כי האינטרס הכלכלי של עורכי הדין הוותיקים הוא המדריך אותם בלחציהם.

כך מביאה לשכת עורכי הדין לחסימת שערי המקצוע באמצעות הערמת תנאי סף חדשים וקשים מהקיימים. בנוסף, לדרישת לשכת עורכי הדין השתנה ציון המעבר בבחינות ההסמכה בכתב לציון 65. ניסיון נוסף של לשכת עורכי הדין להעלות את ציון המעבר ל-70 נדחה בבג"צ 2832/96 בנאי נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

עוד נכתב בהצעת החוק, כי לאחרונה מפעילה לשכת עורכי הדין לחצים על שר המשפטים לשנות את חוק לשכת עורכי הדין כך שתנאי ההסמכה ישונו במידה קיצונית ויובילו לסכנת סגירת בלתי הפיכה שערי המקצוע וחסימתו בפני צעירים ובני אוכלוסיות מגוונות המבקשים להיכנס בו. לאור ניגוד האינטרסים המובהק אשר יוצר המצב החוקי כיום ולאור החשש הממשי והמידי משימוש לרעה בסמכויות הנרחבות שיש ללשכת עורכי הדין, מוצע להעביר את האחריות על בחינות ההסמכה והענקת רישיונות העבודה מידי לשכת עורכי הדין למשרד המשפטים.

בנוסף, מוצע להעביר את הפיקוח על ההתמחות מידי לשכת עורכי הדין לידי שר המשפטים, אשר יהיה רשאי לאצול את סמכותו לבעלי תפקידים מתאימים במשרד המשפטים. במשרד המשפטים תוקם מחלקה שתהיה אחראית על ההתמחות, לרבות וידוא כי המתמחים יעסקו בעבודות משפטיות בלבד כנדרש על פי חוק, וקיום תנאי עבודה הוגנים למתמחים בהתאם לכל דין.

המחלקה שתוקם במשרד המשפטים תמומן על ידי תשלום אגרות ההתמחות לידי משרד המשפטים, בסך של כ-4,500,000 ש"ח אשר משולמות היום מכיסם של המתמחים ללשכת עורכי הדין.

בוגרי האוניברסיטאות והמכללות, המבקשים להיכנס בשערי מקצוע עריכת הדין, נדרשים לעבור תקופת התמחות כתנאי לכניסתם בשערי המקצוע. יודגש כי במדינות רבות בעולם לא קיים תנאי של תקופת ההתמחות, למשל בכל המדינות בארצות הברית.

בשנים האחרונות ניכר שימוש לרעה על ידי חלק ממשרדי עורכי הדין בהעסקתם של מתמחים ככוח עבודה איכותי וזול, ובעבודות שאינן עבודות משפטיות, בניגוד לסעיף 33 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961. מתמחים רבים, הנאלצים לעבור את תקופת ההתמחות כתנאי להסמכתם, מועסקים בשליחויות, עבודות מזכירות, טיפול בעניינים הפרטיים של מאמנם וכדומה.

מנגנון הפיקוח אינו אפקטיבי ואינו מונע את ניצולם של המתמחים. הראיונות שעורך מנגנון הפיקוח עם המתמחים והמאמנים אורכים מספר דקות, וחלק לא מבוטל מהראיונות לא נערך כלל במשרדים בהם נערכת ההתמחות. למתמחה אין אינטרס לדווח על השירותים הבלתי משפטיים שהוא מעניק למשרד (פן יבולע לו או תבוטל תקופת התמחותו), וכלפי המאמן שעושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו – אין כל סנקציה. בכך, בעצם שומרת לשכת עורכי הדין על האינטרסים של חבריה, שהוא ניצול כוח העבודה הזול אך רב הכישורים של המתמחים, בידי עורכי הדין הוותיקים.

משרד המשפטים הינו גוף אובייקטיבי, שיוודא באופן הוגן ביצוע התמחות משפטית ומקצועית כנדרש על פי החוק. משרד המשפטים יוודא כי כוונת המחוקק להתמחות מקצועית תישמר, תוך הקפדה על תנאי עבודה הוגנים, והפעלת סנקציות כלפי עורכי הדין הפועלים שלא על פי החוק.

בנוסף לפיקוח על הרמה המקצועית של ההכשרה, נדרש גם פיקוח על תנאי העבודה, כגון תשלום שכר מינימום ותשלום שעות נוספות.

בוועדת הבחינות במתכונתה הקיימת, קיים רוב מכריע לחברי לשכת עורכי הדין ולפיכך אין בכוחה למנוע את ניגוד האינטרסים.

בחינות ההסמכה אינן מפוקחות ובשנים האחרונות מוטלת בספק האובייקטיביות שלהן: השגות רבות בנוגע לבחינות ההסמכה מתקבלות מדי מועד, שאלות נפסלות ולשאלות אחרות מתקבלות מספר תשובות נכונות בשל שגיאות שנתגלעו בהן. עתירות רבות שהוגשו לבתי המשפט לעניינים מנהליים בשל שגיאות בשאלות, טעויות קשות בניסוחן או במהותן או היותן בלתי הגונות ועוסקות בעניינים אזוטריים נדחו בשל העדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לשבת כערכאת ערעור על החלטותיה של ועדת הבחינות. מכאן שאין גוף המפקח על לשכת עורכי הדין כך שתפעל בהגינות ובתום לב בהרכבת הבחינות.

תהיות רבות בנוגע לאופן הרכבת בחינות ההסמכה עולות גם מפסקי דין של בג"צ בנוגע לאופן הרכבתם וניסוחן של בחינות הלשכה, וראו בג"צ 7505/98 קורינלדי ואח' נ' לשכת עורכי הדין בו הועלו תהיות בנוגע להנחיית כותבי השאלות, ניסוח השאלות בבחינה, העדר תכלית ברורה לבחינות, ושיעור הנכשלים הגבוה בבחינה. בבג"צ 10445/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין נקבע כי ועדת הבחינות חרגה מסמכותה כששאלה שאלות בנושאים שהוכללו בבחינה. בבג"צ 4914/04 פלוני נ' משטרת ישראל, בעקבות עתירה של מתמחי בית המשפט העליון שנכשלו בבחינה, שוב עלו תהיות באשר לעמימות השאלות בבחינות, וועדת הבחינות נדרשה על ידי בית המשפט העליון ל"עיון מתמיד בתפיסה הכללית של השאלות ובשאלות הפרטניות".

הצעת החוק, הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בטבת התשע"ז – 16.1.17.

ממטה המאבק של המתמחים נמסר בתגובה להצעת החוק: "מטה המאבק מחזק את ידן של חה"כ אלהרר ובן ארי. המתמחים טענו מזמן כי יש לעשות הפרדה בין הסמכויות. לא ייתכן כי הגוף הבוחן הוא גם הגוף אשר טוען בפה מלא כי יש לצמצם את כמות עורכי הדין. לא ייתכן כי חברת ההכנה אשר מכינה את המתמחים לבחינות ההסמכה הינה החברה הכלכלית של לשכת עוה"ד אשר האג'נדה של האחרונה ידועה".

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150