שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שרת המשפטים איילת שקד בריאיון מיוחד מדברת על הכל ולא פוסחת על בג"צ

חדשות

שרת המשפטים איילת שקד בריאיון מיוחד מדברת על הכל ולא פוסחת על בג"צ
שרת המשפטים איילת שקד בריאיון מיוחד מדברת על הכל ולא פוסחת על בג"צ
11/05/2017, שחר שחר

שרת המשפטים חה"כ איילת שקד, בראיון מיוחד ללשכת עוה"ד "שופטי בג"ץ פתחו את השערים לכל אחד ובכל עניין. אני חושבת שנכון יהיה לצמצם את זכות העמידה, והכי טוב יהיה אם השופטים יעשו זאת בעצמם וידחו הרבה יותר עתירות על הסף. אם זה לא קורה, יכול להיות שהכנסת צריכה להתערב". בתקדין הבאנו את הריאיון המלא שצפוי להתפרסם בכתב העת "עורך הדין"

לאחרונה סגרה חברת הכנסת איילת שקד שנתיים של כהונה כשרת המשפטים • בריאיון מיוחד ל"עורך הדין" היא מדברת על הביקורת סביב מינויה לתפקיד ("היא נבעה רק בגלל שאני צעירה, אישה וימנית"), על מידת מעורבותו של בג"ץ בעניינים החברתיים והכלכליים של המדינה ("לא הכול שפיט... יש עניינים ביטחוניים וכלכליים שהמקום שהם צריכים להיות מוכרעים זה לא בבית המשפט, אלא בכנסת ובממשלה") ועל עתידה של שיטת הסניוריטי ("בעיניי, מי שצריך להיות הנשיא הוא האדם המוכשר ביותר הן מבחינה משפטית והן מבחינה ניהולית") • השרה, שמביעה שביעות רצון מקשרי העבודה המצוינים עם לשכת עורכי הדין ועם העומד בראשה, עו"ד אפי נוה, מבהירה גם כי לא תיתן יד לתביעות סרק במסגרת תובענות ייצוגיות ("יש אנשים שמשתמשים בכלי הזה לרעה"), מבטיחה לבחון את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ("אם יתברר אחרי שלוש שנים שהוא לא מתאים, הוא יבוטל"), ולא שוללת על הסף את האפשרות העתידית לכהן כראש ממשלה ("אחרי נתניהו אני רואה בנפתלי בנט מועמד הכי מתאים להחליפו").

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד נחשבת בעיני רבים לאחת הנשים החזקות בישראל, ולא בכדי. מאז החלה לכהן בתפקידה לפני שנתיים חוללה מהפכות רבות בתוך שהיא מתגברת על מכשולים לא פשוטים בדרך ומעזה לגעת בנימיה הרגישים והטעונים של מערכת המשפט. גם גדולי הספקנים, שהרימו גבה עם מינויה לאחת המשרות הנחשקות ביותר בממשלה, לא יכולים היום להתכחש לחותם שהותירה בכל אחת מהתחנות שהסתערה עליהן כדי לעשות שינוי אמיתי. ואם תשאלו אותה, היא רק בתחילת הדרך.

בריאיון מיוחד ל"עורך הדין" מדברת השרה שקד על הגורמים המניעים אותה, על היעדים שהציבה לעצמה בתחילת הדרך, על הסודות מאחורי הצלחתה, ולא פחות חשוב, על תמרורי האזהרה שמנווטים אותה לפעול ליצירת חברה טובה יותר, ובכלל זה מערכת משפט נגישה ויעילה.

זה אולי יישמע מפתיע במקצת, אבל מתברר שהשרה שקד סימנה לעצמה את התפקיד כבר בתחילת דרכה הפוליטית. "זו בהחלט הייתה המטרה, אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תמומש כל כך מהר", היא אומרת בתחילת הריאיון.

אבל את, כבוד השרה, למדת בכלל הנדסה.

"זה נכון, אבל מאז ומתמיד ראיתי במשפט תחום חשוב מאוד מאחר שיש לו השפעה רבה על כל תחומי החיים במדינת ישראל. אם מסתכלים עשרים שנה אחורה אפשר וצריך לעשות שינויים במערכת, ואני חושבת שעשיתי חלק מהם עד עכשיו".

להשאיר את המבקרים מאחור

בתחילת דרכך היו לא מעט אנשים שלא ממש הבינו מה את, נטולת השכלה משפטית, עושה בעמדה כל כך אסטרטגית בערוץ מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל. מה יש לך לומר לכל אלו שפקפקו ביכולתך ובכישורייך אחרי שצלחת בצורה מרשימה ומעוררת הערכה את השנתיים הללו?

"ראשית, אני חושבת שהאמירות הללו נעלמו מהר מאוד מהשיח הציבורי, אבל, ומעל לכול, הרמת הגבה הייתה בגלל שאני צעירה, בגלל שאני אישה ובגלל שאני ימנית. בל נשכח שגם טומי לפיד ז"ל וגם יוסי ביילין לא היו משפטנים וכיהנו כשרי משפטים. אני חושבת שנעשית כאן עבודה טובה מאוד, ואני גם חושבת שיש יתרון עצום למי שבא מבחוץ מאחר שהוא לא מחובר לאף גילדה ולאף קליקה והראייה מבחוץ דווקא הנקייה ביותר".

ובכל זאת, אם אשתמש בשפה ציורית, איך את מצליחה לנווט ספינה בים שאת לא ממש מכירה?

"צריך פשוט להבין מה נכון לעשות, להתוות יעדים ומטרות ולדעת להפעיל בצורה נכונה את האנשים במערכת. מאז כניסתי לתפקיד הייתה לי הזדמנות למנות את רוב השדרה הניהולית, ואני חושבת שהשדרה הזאת מצוינת. ובכלל, לצערי הרב אנשים מבחוץ עושים דמוניזציה גם למערכת המשפט וגם לייעוץ המשפטי, אבל אני עובדת כאן עם אנשים מקצועיים ומסורים מאוד. כשמדברים על משרד המשפטים מדברים כל העת רק על השופטים והייעוץ המשפטי, אבל שוכחים שמשרד המשפטים הוא גוף ענק שכולל בתוכו את הטאבו, ההוצאה לפועל, הסיוע המשפטי, רשם התאגידים, הסנגוריה הציבורית ועוד יחידות רבות, אפורות יותר מבחינה תקשורתית אבל כאלו שנעשית בהן עבודה רבה בכל הנוגע לשיפור השירות לאזרח".

לצמצם את תופעת המשפטיזציה

בסוגיית מינוי השופטים לבית המשפט העליון ומאבקי הכוחות מול הכנסת והממשלה עוד ניגע בהמשך, אבל אם יש נושא נוסף, לדעתי ולדעת רבים אחרים, שמדיר שינה מעינייך הוא נושא המשילות. בואי, ברשותך, נעשה איתו סדר אחת ולתמיד.

"לצערי הרב, בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל מידרדרת עם עודף רגולציה ומשפטיזציה, וכשמדברים על משילות לא אחוז החסימה ולא כל גורם אחר מפריע ליישום מדיניות בצורה מהירה. מה שמפריע לכך זו המשפטיזציה הנוגסת בכל חלקה טובה כאן. הבעיה היא שהכול שפיט וכל פעולה מִנהלית שכל אחד מאיתנו עושה כאן זקוקה לאישור של יועץ משפטי וכל פעולה מִנהלית נמצאת תחת מתקפה בבג"ץ. כל זה מסרבל מאוד את המערכת. רק לאחרונה פורסם שמספר היועצים המשפטיים במגזר הציבורי עלה בשיעור של חמישים אחוז. זהו נתון בלתי-נתפס, מאוד לא בריא למערכת ולא יצרני".

אולי כל ההתכנסות הגוברת והולכת תחת כנפי הייעוץ המשפטי נובעת מהיסטריה ומחשש של מקבלי ההחלטות לעמוד בעתיד לדין.

"זה גם בגלל זה, אבל זה בעיקר משום שהיום תובעים בבית המשפט על כל דבר ועניין ובגלל שהכול שפיט. חלק מהתרבות הישראלית הוא לעתור לבג"ץ על כל דבר. כשמדברים על משילות הבעיה בעיניי היא ששרים נכנסים למשרדם ורוצים ליישם את המדיניות שהם מאמינים בה והם נתקעים בגלל התחלואים הללו. למזלי הרב, הצלחתי למנות במהלך הקדנציה הזאת שדרת ניהול חדשה שאני מאמינה בה והיא מבינה עניין ונמנעת מהמחלה הזאת. קח, למשל, את הטאבו. שם הצלחנו להוציא אל הפועל את המהפכה המקוונת בלי שהמערכת תשים לה מקלות בגלגלים ומעצורים. אני את שלי עושה בחלקת האלוקים הקטנה שלי כשאני מנסה לפשט הליכים ביורוקרטיים במידת האפשר. אני מקווה שגם שרים אחרים יוכלו למצוא את המרחב שלהם ללכת בדרך הזאת".

את מודאגת, ובצדק, מהפנייה המופרזת של אזרחי המדינה לבית המשפט. למה זה קורה, ומה זה אומר עלינו כחברה?

"התופעה הזו היא תוצאה ישירה מכך שבית המשפט פתח את שעריו לכל דבר ועניין. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. גם כמות עורכי הדין הגדולה לא מועילה. אם בעבר היה ברור לכול שישנם דברים שמתבררים מחוץ לכותלי בית המשפט, היום הכול מגיע לשם. משתמשים גם בבית המשפט העליון כפלטפורמה פוליטית. העובדה, למשל, שאלדד יניב עותר נגד היועץ המשפטי לממשלה בתיק תלוי ועומד שעדיין מתנהל אומרת שהוא מנצל את בג"ץ כדי להביע עמדה פוליטית. אני יכולה לומר כאן שצר לי שבג"ץ משתף עם זה פעולה. בעיניי עתירות כאלו היו צריכות להידחות מיד על הסף".

לשים גבולות להתערבות השופטים

מכאן אין מנוס מלשאול: האם הכול שפיט בעינייך?

"בעיניי, בוודאי שלא הכול שפיט. לא הכול שפיט ולא מלאה הארץ משפט. יש עניינים ביטחוניים וכלכליים שהמקום שהם צריכים להיות מוכרעים זה לא בבית המשפט, אלא בכנסת ובממשלה. גם כשהפרקליטות או היועץ המשפטי מתעסקים בחקירות כאלו ואחרות צריך לתת להם לסיים אותן, לא לעתור, ואם עותרים באמצע חקירה, אז להעיף את העותר מכל המדרגות. הדוגמה שנתתי היא טובה כי היא קיצונית ומאוד מקוממת מאחר שמשתמשים בבג"ץ כעוד פלטפורמה פוליטית להביע עמדות, ובג"ץ לא צריך להיות כלי שלהם. הוא לא צריך להיכנס כלל לדברים הללו, צריך לדחות על הסף".

במצב שכזה מי באמת קובע היכן השופטים יכולים להתערב והיכן לא?

"השופטים קובעים. נכון להיום השופטים קובעים. השופטים פתחו את זה בעצם בתהליך הדרגתי. הם פתחו את השערים לכל אחד ובכל עניין. אני חושבת שנכון יהיה לצמצם בצורה מסוימת את זכות העמידה, והכי טוב יהיה אם השופטים יעשו זאת בעצמם".

אם לא, האם יש בכוונתך להתערב ולצמצם את מעורבותם?

"זהו עניין שנבחן כרגע, ואני עדיין לא רוצה להביע עמדה בנושא. אני כן יכולה לומר שהכי טוב היה אם השופטים יעשו זאת בעצמם. כפי שהם פתחו את השערים, הם צריכים במובן מסוים קצת לצמצם וקצת לסגור. וכן, אם זה לא קורה יכול להיות שהכנסת צריכה להתערב, ואני, שוב, לא נוקטת עמדה בכל הנוגע לדרך שבה הכנסת צריכה להתערב. דבר אחד ברור: הכיוון הוא שצריך לצמצם את מעורבותם".

מאז כניסתה לתפקיד לא חוששת שרת המשפטים שקד להסתכל למציאות בעיניים ולהתעמת עם גורמים שונים כדי לשנות אותה. בכל הנוגע לתופעת עודף החקיקה היא אינה חוששת לפתוח חזית גם מול הקולגות שלה במשכן הכנסת. "הפרלמנט הישראלי הוא בית המחוקקים שבו מחוקקים הכי הרבה חוקים בעולם, וגם כאן, לצערי, ישראל היא אחת משיאניות העולם בתחום", היא מסתערת על אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר יומה ומוסיפה, "הנתונים הללו הם לא סבירים בשום קנה מידה, ובסופו של דבר הם פוגעים בחירותו של הפרט ובחירותו של הכלל. המצב הנוכחי גורם גם להעמסת יתר על הביורוקרטיה ועל הרגולציה בעסקים".

ומה את כשרת המשפטים עושה בעניין?

"אני, גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, מנסה להדוף ככל שאני יכולה המון הצעות חוק מיותרות. הממשלה גם הנהיגה מנגנונים שונים שימתנו מעט את הצפת החקיקה ויעשו אותה מסודרת יותר. חשוב לזכור שהמאבק בתופעת חקיקת היתר הוא לא מאבק בלעדי שלי, הוא חייב להיות באחריות כל אחד ואחת משרי הממשלה וכל אחת ואחד מחברי הכנסת. כל אחד מחברי הכנסת רואה מאחורי הצעת החוק שהוא מגיש היגיון רב, אבל כשמסתכלים על השלכות הרוחב שלה וכשמסתכלים על כל הצעות החוק כמכלול, מדובר בתופעה שהיא בעייתית מאוד. בשל כך גיבשתי, בצוותא עם חברי הכנסת יריב לוין ויולי אדלשטיין, תוכנית שמעניקה כלים לחברי הכנסת להגביר את הפיקוח על הממשלה, אבל בתמורה לכך תצומצם החקיקה. לא מעט שרים באו אליי והביעו מחאה על כך שחברי כנסת ייכנסו להם למשרדים ויפקחו עליהם. מבחינתם שחברי הכנסת ימשיכו לחוקק חוקים, אבל שיניחו להם לנפשם. אבל אני חושבת שלמדינה יש אינטרס לפעול כפי שאני מאמינה שצריך להיות, ולשם אני מובילה".

לממש את יעדיה האמיתיים של הסנגוריה הציבורית

טיפלת ועודך מטפלת בחוליים לא מעטים שאבחנת בתוך המערכת, אבל לא מעט אזרחים במדינת ישראל רוצים לדעת עד מתי תמשיך הסנגוריה הציבורית, זו שהוקמה כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, לממן את ייצוגם בעלי הון שהסתבכו?

"עם כניסתי למשרד המשפטים שוחחתי עם ראש הסנגוריה הציבורית, עו"ד יואב ספיר, ובכירי משרדו, והבהרתי להם שצריך לצמצם את תקציבה. הם הסכימו איתי, ולראיה הוא צומצם בשנה האחרונה ב-13 מיליון שקלים, מ-180 מיליון ל-167 מיליון בלבד. מעבר לכך קיימנו ישיבות רבות עם גורמים בכירים במערכת, ובכלל זה פרקליט המדינה, הסנגור הראשי, מנהל בתי המשפט, יו"ר לשכת עורכי הדין ואחרים כדי לדון בשאלה איך מצמצמים את טיפול הסנגוריה בתיקים שהיא לא אמורה לטפל בהם כלל. החלטנו מאז על שורה של צעדים, ובין היתר הוחלט שתיבדק היתכנות כלכלית בתיקים מסוימים, וכן יוחרג סכום מסוים מכספי חילוט כדי שיהיה אפשר לממן ייצוג. חשוב להזכיר לכולם שהסנגוריה הציבורית היא גוף מרשים מאוד וחשוב לחברה הישראלית".

זה נכון, אבל הוא הוקם כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, לא כדי לממן בעלי הון, ובוודאי שלא על חשבון הקופה הציבורית.

"אם אינני טועה מדובר בחמישה אחוזים בלבד שזוכים לייצוג למרות שאינם נכללים בקטגוריית האוכלוסייה המוחלשת, אבל, כפי שכבר אמרתי, אנחנו בודקים איך מצמצמים גם את הנתון הזה. המטרה היא שהסנגוריה הציבורית תייצג רק את מי שהיא באמת אמורה לייצג".

לשים קץ לסחיטה באמצעות תובענות ייצוגיות

אם על אופן טיפול השרה בצמצום ממדי העוולה החברתית שבהענקת סיוע משפטי לבעלי הון בידי הסנגוריה הציבורית אין חולק, הרי שיוזמתה להטיל אגרות על מגישי תובענות ייצוגיות עוררה סערה וקוממה לא מעט עורכי דין. "זהו יעד שעבדתי עליו זמן רב מאוד, ועל הדרך התייעצתי גם עם שופטים מחוזיים שעוסקים בתחום, עם אנשים מהאקדמיה ועם לשכת עורכי הדין. לצערי לא מעט אנשים עושים abuse בכלי הזה בשביל לסחוט עסקים קטנים, בינוניים וגדולים כאחד, ואף אזרחים תמימים. אין לי ספק שתובענה ייצוגית זה כלי אזרחי וכלי אכיפה אזרחי חשוב, ואין לי כל כוונה לפגוע בו, אבל רק שישתמשו בו במקומות הנכונים ולא יהפכו אותו למין פרקטיקה של עורכי דין שמשתכרים מזה. ומי שמשלם זה בעלי עסקים שמשקיעים את כל מרצם והונם בבניית עסק, ואז כדי לא לקבל הערת אזהרה מתפשרים על משהו שהם לא היו צריכים להתפשר עליו. כשיש עילה נכונה לתובענה ייצוגית, בבקשה, שיגישו. דרך אגב, גורמים בהנהלת בתי המשפט אמרו לי שהאגרות שהחלטתי עליהן נמוכות מדי. אני חושבת שבסופו של דבר עשינו איזושהי פשרה שהיא נכונה".

עד כמה, להערכתך, הצעד הדרסטי שנקטת יפחית את היקף התובענות הייצוגיות?

"אי אפשר לדעת עד כמה זה יוביל להפחתת מספרן, אבל אני מקווה שאת תביעות הסרק הצעד החשוב הזה יוריד. צריך גם לזכור שעל פי החוק התקנות מחייבות את שר המשפטים להתקין אגרות על תובענות ייצוגיות, ולצערי אף אחד משרי המשפטים הקודמים לא עשה את זה. הנושא הזה ייבחן במבחן הזמן, וצריך לבדוק את הנושא בעוד שנתיים או שלוש".

בקיץ האחרון הוציאה שרת המשפטים שקד לפועל את אחת המהפכות הדרמטיות ביותר בתחום ענייני משפחה – יישום חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שאושר כבר בכנסת הקודמת. על פי הצעת החוק, מחויבים כל בני זוג הנמצאים בסכסוך לקיים כמה מפגשים לפני פתיחה בהליכים משפטיים כלשהם זה כלפי זו.

אני מניח שגם יישום חוק זה ייבחן במבחן הזמן.

"כמו שאמרת, זהו חוק שעבר כבר בכנסת הקודמת, ואני רק נתתי אור ירוק להפעלתו. אני מודעת גם לעובדה שעורכי דין רבים מתלוננים עליו, אבל לא מעט שופטים מרוצים ממנו. החוק הזה הוא הוראת שעה לשלוש שנים, והחלטנו לבצע בו בדק בית ראשוני ביולי הקרוב. נבחן אם נכון או לא נכון להמשיך להפעיל אותו. אם נגיע אחרי שלוש שנים למסקנה שהוא לא נכון, הוא יבוטל".

להיאבק בנגע הרגולציה

אחד הנושאים שבהם התחייבה שרת המשפטים שקד לבצע חריש עמוק ויסודי הוא הרגולציה, או ליתר דיוק עודף הרגולציה. כמעט אין בנמצא שר או חבר כנסת שאינו מוחה על התפשטותו של נגע הרגולציה לכל חלקה טובה, ובכלל זה ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו, אבל בפועל לא נראים צעדים אופרטיביים לצמצומו.

"עודף הרגולציה", מנתחת השרה שקד את המצב הנוכחי, "נובע לעתים מפופוליזם זול, לעתים מרצונו של הרגולטור להכתיב את דעתו ולכפות אותה, אבל גם מצרכים נכונים. יש לא מעט נושאים שאכן צריכים הסדרה, ורגולציה בהם אינה מילה גסה, אלא שכמות השימוש בה יצאה מכל פרופורציה. גם כאן, לצערי, הידרדרה ישראל ביחס למה שקורה במדינות ה-OECD בשנים האחרונות. איך בכל זאת עוצרים את זה? זה בדיוק מה שאנחנו עושים כיום. ראשית, אני פועלת באמצעות ועדת שרים לענייני רגולציה שאמורה להסיר חסמים. שנית, הפצתי החלטת ממשלה המדברת על התקנות המחייבות את השרים לבצע אצלם בדק בית ולבחון אילו תקנות הם יכולים לבטל כי הן רגולציה מיותרת. שלישית, העברנו תוכנית במשרד המשפטים שמפשטת תהליכים בטאבו וברשם התאגידים".

לחשב מסלול מחדש בשיטת הסניוריטי

מערכת המשפט הגיעה בתחילת השנה לנקודת רתיחה בשל המאבק רווי היצרים, המתחים והכוחות סביב בחירתם של שופטי בית המשפט העליון החדשים. בסופו של דבר, אחרי אין-סוף דיונים, הגיעו כל הצדדים המעורבים בהליך לפשרות ובחרו בארבעה שופטים חדשים. גם כאן לא היססה שרת המשפטים שקד להתייצב בצורה נחרצת ולהביא לידי ביטוי את השקפת עולמה.

האם כל מה שהתרחש מאחורי הקלעים בהליך הבחירה, ובעיקר התוצאה הסופית שלו, מבשרים את הסנונית הראשונה של הכיוון שאליו את שואפת להוביל את בית המשפט העליון, בייחוד לאור הצהרתך בעבר ששופט ייבחר לבית המשפט העליון לא רק על סמך הרקע המקצועי שלו, אלא גם על הבסיס הערכי שלו?

"ראשית, שיהיה ברור שכל שופט מכניס את הערכים שלו ואת תפיסת עולמו לתוך פסקי הדין שהוא כותב. השופטים הם אנשים ולא רובוטים, ולפיכך פסקי הדין שלהם מושפעים מתפיסת עולמם ומהערכים שעליהם גדלו. זה לא סוד שרציתי לבחור שופטים עם תפיסת עולם שמרנית ולאומית. לשכת עורכי הדין הייתה בת ברית לגישה זו, ואני מקווה שימים יגידו שאכן הצלחנו".

אני מעריך שהליך הבחירה האחרון הוא לא הצעד האחרון שאת מתכוונת לבצע בבית המשפט העליון.

"אני מעריכה שלקראת סוף השנה נתכנס שוב ונבחר שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקום השופט אורי שוהם והשופט יורם דנציגר, וגם שם אני מקווה להמשיך לפעול באותו קו שבו התחלנו בסיבוב האחרון".

לפני שנעבור לעסוק בסוגיית הסניוריטי בבית המשפט העליון, ארצה רק לדעת אם החלטתו המפתיעה למדי של השופט דנציגר לפרוש אינה תמרור אזהרה כלשהו באשר למשהו שקורה שם, אם בכלל?

"שוחחתי עם השופט דנציגר, והבנתי ממנו שפרישתו היא אך ורק מסיבות אישיות. מדובר בהפסד גדול מאוד למערכת".

בעיני רבים אילמלא שיטת הסניוריטי היה השופט דנציגר ראוי ביותר לכהן בתפקיד. האם העלאת הרעיון לסדר היום היא לא זמן מצוין להוציא לפועל את הרעיון שאת, לפחות על פי הפרסומים האחרונים, חושבת לבטל את השיטה?

"לשיטת הסניוריטי יתרונות רבים וחסרונות רבים. בין היתר, יישומה מונע אינטריגות בין השופטים. כאשר 15 שופטים יושבים במקום אחד ויודעים מראש מי יהיה הנשיא הבא, הם נמנעים מתככים. ללא שיטת הסניוריטי עלולים להיווצר ביניהם מתחים רבים. לטענת חלקם, גישה זו גם מונעת התקרנפות בפני השלטונות ואי-תלות באף אחד. עם זאת, יש לה חסרונות. למשל, הוועדה לבחירת שופטים שכיהנה לפני 15 שנה החליטה למעשה כבר אז מי יהיה הנשיא בעוד 15 שנה. זה כמו שאבחר היום שופט שיכהן בתפקיד בעוד 15 שנה. זה הרי ייפסל במבחן הסבירות. בעייתי לא פחות הוא הדבר שאין לו אח ורע בעולם. בשום מערכת לא בוחרים את ראש המערכת על פי הוותק שלו. זה לא קיים. לא במשטרה, לא בפרקליטות, לא בממשלה. בשום מקום".

ואת זה את רוצה לשנות?

"כפי שאמרתי, יש לשיטה הזו יתרונות וחסרונות. בעיניי מי שצריך להיות נשיא בית המשפט העליון הוא האדם המוכשר ביותר הן מבחינה משפטית והן מבחינה ניהולית, אבל טרם הכרעתי בסוגיה זו והיא בהחלט ראויה לדיון ציבורי".

בריאיון לכתב העת "עורך הדין" המליץ ח"כ משה גפני לחבריו עורכי הדין החרדים שלא להציג מועמדות לתפקיד שופט. האם את רואה חרדים משתלבים בתפקידי שיפוט במערכת בקרוב?

"גם הנשיאה, כבוד השופטת מרים נאור, וגם אני מעוניינות מאוד בשילוב שופטים חרדים במערכת. רק לאחרונה פרסמנו הודעה שלכל חרדי שיגיש מועמדות לשפיטה יקוצר התהליך המקובל בדיוק כפי שביצענו עם המגזר האתיופי. אני רוצה לנצל ריאיון זה ולצאת בקריאה לעורכי הדין החרדים שיגישו מועמדות".

את העיסוק בנושא בית המשפט העליון נסגור ברשותך בנושא מערכת היחסים בינך ובין הנשיאה נאור. המתיחות שמוצגת מעת לעת בכלי התקשורת היא אמיתית או סתם בלון מנופח חסר כל בסיס?

"היחסים ביני ובין הנשיאה נאור הם מצוינים. אני מאוד אוהבת אותה ומאוד מעריכה אותה. אני מתייעצת איתה גם בנושאים שאינם קשורים כלל לעבודה. יש בינינו מחלוקות, יש בינינו חילוקי דעות, ואנחנו גם יודעות על מה אנחנו לא מסכימות, אבל הרבה פעמים אנחנו מתפשרות ובאות האחת לקראת השנייה. אני חושבת שככה הצלחנו לשמור עד היום על המערכת, ובין היתר למנות מאתיים שופטים וארבעה שופטים לבית המשפט העליון".

אחרי מאבקים לא קלים.

"מינוי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון הוא אף פעם לא קל. זה בסדר".

רוחות סוערות לא פחות, אם כי בכיוון אחר, נשבו סביב פרשת החייל אלאור אזריה. איך את כשרת המשפטים רואה את התנהלות מערכת המשפט הצבאית בפרשה, בלי להיכנס להכרעת הדין?

"הפרשה הזאת היא טרגדיה שאירעה בגלל חייל שטעה במה שעשה, אבל העובדה ששר הביטחון באותם ימים, בוגי יעלון, חרץ מיד את גורלו במקביל להתנהלותה של חקירת מצ"ח היא דבר חמור מאוד. אני גם חושבת שהדלפת התחקיר הצבאי במקביל להתנהלותה של חקירת מצ"ח בפרשה היא עבירה על חוק השיפוט הצבאי, וגם זה חמור מאוד בעיניי. אתה שואל אם האירוע לא היה מתגלגל כפי שהתגלגל אילמלא צולם? אני חושבת שהפצ"ר לא היה מקבל במקרה הזה החלטה אחרת וחקירת מצ"ח הייתה נפתחת בכל מקרה, אבל להערכתי כל הפסטיבל, במרכאות, סביב הפרשה היה נמנע בוודאי".

שוחחת עם הפצ"ר על התנהלות המערכת הצבאית לאורך כל הדרך?

"אני את דעתי אמרתי לפצ"ר, אבל אני כמובן לא מתערבת בהליך המשפטי".

והבעַת דעתך באותה שיחה כללה נזיפה?

"לא. רק אמרתי לו את דעתי".

לעצור את ההצפה במקצוע עריכת הדין

לאחרונה סגרה השרה שקד שנתיים בתפקידה. הפלגה לימיה הראשונים במשרד המשפטים מציפה מחדש את הרעיון שהונח בפניה, שנראה כיום הזוי ובלתי מציאותי לחלוטין: לסגור את לשכת עורכי הדין.

האומנם?

"במסגרת תהליך החפיפה שביצעתי עם כניסתי לתפקיד הובהר לי שמחוזות הלשכה הם דבר מיותר, ובכלל, שהכי טוב יהיה לסגור את לשכת עורכי הדין. לפתחי עמד חוק לשכת עורכי הדין, שאכן ביטל את מחוזות הלשכה. למדתי את הסוגיה מקרוב וגיליתי שהמחוזות הם דווקא גורם יפה ומבורך מאחר ששיתוף כל עורכי הדין מכל הארץ בכל פעילויות הלשכה הוא דבר מקסים בעיניי. יתרה מכך, מהר מאוד מצאתי בראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שותף אמיתי לדרך. אני חושבת שהעובדה שאנחנו עובדים טוב מאוד יחד תורמת רבות למערכת המשפט. שיתוף הפעולה החיוני והחיובי בא לידי ביטוי בין היתר בביצוע רפורמות חשובות, בהארכת ההתמחות ועוד. קידמתי מאוד את הנושאים שהיו חשובים ללשכת עורכי הדין, ובכלל זה הארכת ההתמחות ושינוי בחינות ההסמכה. אנחנו עובדים יחד על המון דברים משמעותיים לטובת המערכת, אם כי ישנם מן הסתם גם נושאים שאנחנו חלוקים עליהם, וזה לגיטימי; נושא הטלת האגרות על תובענות ייצוגיות, למשל. בגדול, אפי נוה הכניס חיים חדשים ללשכת עורכי הדין מאז נבחר לתפקיד, ולחשוב, אגב, שבמהלך הבחירות פנו אליי גורמים בימין וביקשו שאפעיל לחץ לעבוד נגדו בגלל שהוא שמאלני... הבהרתי לכולם שאיני מתערבת בבחירות, שאני מכבדת את החלטת הבוחרים, והיום אני מאוד שמחה על כך שאנחנו עובדים יחד".

חלק מהעבודה המשותפת היא המאבק בהצפת מקצוע עריכת הדין.

"לכל מדינה שאליה אני נוסעת אני מבררת את מספר עורכי הדין הפעילים בה. באוסטריה, למשל, שבה מספר התושבים דומה למספר התושבים בישראל, ישנם רק 6,000 עורכי דין כאשר אצלנו 70,000! מספרם של עורכי הדין בסלובקיה זהה לזה שקיים באוסטריה. לנתון הקיים בישראל אין אח ורע בכל העולם כולו. זה לא בריא למדינה, וזה אחד הגורמים לריבוי ההליכים המשפטיים בה. המדינה היום צריכה יותר מהנדסים ויותר מתכנתים והרבה פחות עורכי דין. אתה שואל מה אני יכולה לעשות כדי לצמצם את מספרם? אני יכולה לטייב את המקצוע. הארכנו את תקופת ההתמחות כדי שעורכי הדין שמגיעים לשוק יהיו מקצועיים יותר וכדי שאנשים שבאמת רוצים להיות חלק מהמקצוע יבינו שכדי להיות חלק ממנו הם צריכים להשקיע, והתמחות של שנה בלבד זה לא מספיק".

היסטוריה נוספת שאותה מתכוונת לבצע השרה שקד קשורה לכללי הפרסומת של עורכי הדין. "כללי הפרסומת, שמשום מה לא השתנו כבר חמישים שנה, ישונו ויותאמו לימינו אנו. אני אמורה לחתום עליהם בקרוב. אני לא מבינה איך זה לא בוצע עד היום. ברגע שראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, הביא לתשומת לבי את הנושא, הוא טופל, ולאחר שבוצעה בדיקה יסודית במשרד המשפטים הוחלט על שינוי".

אני מבין שאת לא מסתפקת בצעדים אופרטיביים, אלא גם מפצירה בכל במה אפשרית באנשים ללכת ללמוד הנדסה.

"זה נכון, ואני עושה את זה גם בפייסבוק וגם בטוויטר. אני חושבת שבמל"ג בודקים כיום אפשרות לתגמל אוניברסיטאות יותר על תלמידי הנדסה ופחות על סטודנטים למשפטים".

שרת המשפטים שקד עשתה לא מעט שינויים דרסטיים לאורך כל שדרת משרד המשפטים במהלך השנתיים האחרונות, אבל שלא תטעו, אין לה כל כוונה לעצור כאן. היא מתכננת להסתער על היעדים הבאים, ויש לא מעט כאלו באופק. "אחרי שמינינו דיינים לבתי הדין השרעיים בשמונה השנים האחרונות, ואחרי שפתחנו בית דין שרעי אחרי 16 שנים, עשינו היסטוריה ומינינו את האישה הקאדית הראשונה", היא אומרת ומבקשת להזכיר כי במסגרת ניקוי האבק ממרתפי משרד המשפטים בחלק מתחומי עיסוקו היא השרה הראשונה שמבינה את הצורך בהקמת בית משפט ראשון בעיר ערבית בישראל. "אחרי שפנו אליי כמה חברי כנסת ערבים ביקשתי ממנהל בתי המשפט לבצע סיור שטח ולבחון את המקום שלפי דעתו ראוי להקים בו את בית המשפט הראשון, ואכן, לפני כמה חודשים המיזם החשוב הזה יצא לדרך בעיר טייבה".

מעבר לכך, במבט לעבר השנתיים שנותרו עד לסיום הקדנציה, מתכוונת השרה להוביל להתמקצעות בתי המשפט. "לאחרונה גם החלטנו על הקמת בית משפט כלכלי בחיפה", היא אומרת ומביעה תקווה שהנהלת בתי המשפט תוציא בקרוב אל הפועל את התוכנית האסטרטגית שתוביל להקלה על העומס בבתי המשפט.

אם מינויה לשרת המשפטים בתחילת דרכה הפוליטית עורר ספקות, הרי שעוד קודם לכן, בראשיתה של מערכת הבחירות האחרונה, היו לא מעט אנשים שניסו לפענח את תעלומת השתלבותה של אישה חילונית דווקא בצמרת סיעה דתית לאומית.

השילוב הזה, שבינתיים מתברר כקלף מנצח, מחייב תזכורת והסברים, ובעיקר חזרה לבית שבו גדלת, תערובת של שמאל וימין.

"הבית שבו גדלתי לא היה מאוד פוליטי, אם כי הייתה מצד אחד חברות אמיתית עם אברהם פורז מסיעת שינוי והמצד האחר היה חיבור לליכוד. כנערה הייתי חלק בלתי נפרד מתנועת הצופים, אבל לא הייתי מעורבת מאוד בנושאים הפוליטיים. איך בכל זאת הגיע החיבור דווקא לבית היהודי? ראשית, תמיד הייתה לי התשוקה הזאת להיות מנהיגה, להיות חברת כנסת. כששירתי בגולני הכרתי את אנשי הכיפות הסרוגות ונחשפתי לציונות הדתית. שם הלכתי והתחזקתי מבחינה אידאולוגית. באותם ימים הייתי חברת ליכוד, אבל ההיכרות שלי עם נפתלי בנט והרב רונסקי הובילה אותנו להקים תנועה מעורבת של דתיים וחילונים שתבוסס על ערכי הציונות הדתית. לא מעט מחבריי בליכוד אמרו לי אז שהשתגעתי ושאין סיכוי שייתנו בסיעה כזו סיכוי כלשהו לאישה, אבל הלכתי עם האמת שלי וניפצתי בדרך לא מעט חומות ותקרות זכוכית. יתרה מכך, בפעם האחרונה אפילו נבחרתי שם למקום הראשון בפריימריז. זה לא משהו פשוט ולא משהו מובן מאליו כלל".

להמשיך לכהן בתפקיד שרת המשפטים

ואחרי שהתמקמת בצורה מרשימה בסיעת הבית היהודי ובחיים הציבוריים, השאלה המתבקשת היא מה הסיכוי ששרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, תהיה האישה השנייה שתכהן כראש ממשלה בישראל?

"לא יודעת... אתה יודע שהחיים מאוד מפתיעים. אף אחד, וגם לא אני, חשב שבגיל ארבעים אהיה שרת המשפטים של מדינת ישראל, לכן אני חושבת שהכול אפשרי והכול פתוח. עם זאת, אם אתה שואל אותי היום, אני חושבת שאחרי בנימין נתניהו הכי מתאים לכהן כראש הממשלה נפתלי בנט".

ועד כמה תרצי לכהן כשרת המשפטים גם בקדנציה הבאה?

"יש להניח שאהיה, אבל בפוליטיקה אי אפשר לדעת. אתה שואל אם אני רוצה לכהן בתפקיד קדנציה נוספת? אז התשובה היא חיובית בהחלט. אשמח לכך. אני חושבת שבארבע שנות כהונה בתפקיד אפשר לבצע מהפכות, אבל אם יש לך שבע או שמונה שנים אז אפשר להטביע חותם משמעותי הרבה יותר. זה טוב גם למערכת שלא מטלטלים אותה כל הזמן".

וממש לסיום, איך את מצליחה לשלב ניהול קריירה באחת המשרות התובעניות ביותר במדינה עם משרה לא פחות חשובה ומשמעותית, להיות רעיה ואם ולנהל בית בישראל?

"אני מצליחה לשלב בין השניים הרבה מאוד בזכות בעלי. ראשית, הוא נמצא עם הילדים בשעות אחר הצהריים ועול הבית נופל עליו. שנית, הוא זה שגם מציב לי גבולות, וכאשר אני מגיעה הביתה בשמונה אני מניחה את מכשיר הטלפון הסלולרי בצד עד שהילדים נרדמים. זה חשוב מאוד שיש לך בן זוג תומך ומגבה כמוהו".

ולא, אל תשאלו אותה על תחביבים, כי לזה באמת שאין לה זמן. "יש לי את סוף השבוע למשפחה כי למזלי איני מחויבת לשבתות תרבות מאחר שאני חלק ממפלגה דתית ציונית", היא אומרת בחיוך.

ואת שאר הזמן, כפי שכולם כבר רואים ומרגישים, היא מקדישה ללא לאות לשדרוג מערכת המשפט בישראל.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150