בסדנה ייחודית לעורכות דין, העידו המשתתפות כי למרות שמערכת המשפט נעשית שוויונית יותר ויותר, בכל הנוגע להופעה באולם הדיונים תחושתן היא כי עליהן להתאים את סגנון הליטיגציה לסגנון הגברי. חלקן סיפרו כי נתקלו בנטיית ביהמ"ש לקבל טענות שהושמעו באופן תקיף ומתלהם. בסדנה נלמדות טכניקות להעברת מסרים שיהלמו את אופייה של עוה"ד, מבלי לוותר על סממנים וסגנון נשי
קמפיין הבחירות בארה"ב, רווי המתחים
והמאבקים, מדגיש את ההתנגדויות למינוי אישה לתפקיד ניהולי בכיר, דווקא בדמוקרטיה הגדולה
בעולם. בישראל, זירת המשפט נכבשה זה מכבר על ידי נשים, ביניהן שרת המשפטים איילת
שקד, ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. יחד עם זאת, קיימת תחושה בקרב עורכות דין
כי מערכת המשפט נוטה מטבעה להיות בעלת צביון גברי וזאת למרות שמספר עורכות הדין
שעוסקות במקצוע עולה בהדרגה משנה לשנה.
הילרי קלינטון החלה את דרכה כעורכת דין בוגרת
"ייל" היוקרתית, ולמרות זאת נמנעה בתחילת דרכה המקצועית מלהופיע
כליטיגטורית וזאת משום הלחץ שחשה כאשר נדרשה להופיע בבית המשפט ובפני חבר
המושבעים. לימים כשנשאלה כיצד הצליחה להתגבר על פחד הקהל ולהופיע בפני מיליוני
אנשים, השיבה : "אם אינך מרגישה בנוח לדבר מול קהל - ואף אחת לא מרגישה בנוח
בהתחלה - את חייבת ללמוד איך להרגיש בנוח; תתאמני." משם המשיכה קלינטון, עד
שהגיעה להתמודד כאישה הראשונה מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית.
במיוחד לרגל הבחירות בארה"ב, החלטתנו
לייחד את הסדנה "הלטיגטור כפרפורמר" לנשים, ולהעבירה במתכונת
מקוצרת מזו המועברת בלשכת עורכי הדין. לקראת הסדנה בפורמט החדש, פרסמנו סקר
אינטרנטי, באמצעותו ניסינו להבין יותר לעומק את המגמות בליטיגציה בישראל, מזווית
הראייה המגדרית.
הסקר ביקש
לברר האם קיים הבדל בדרך בה טוענת אישה בבית משפט, לעומת גבר והאם יחס בית המשפט
משתנה בהתאם למגדר. תוצאות הסקר העלו כי מרבית העונים אינם מבחינים בחוסר שוויון
מגדרי במערכת המשפט. יחד עם זאת, חלק בלתי מבוטל של הנשאלים טענו כי ישנם פערים
וכי לפנינו דרך ארוכה עד לשוויון מוחלט, אם בכלל. אציין שלצד המגמה החיובית שהסקר
חושף ביחס לנשים, עולה הבדל מהותי בסגנון הגשת הטיעון בין נשים וגברים.
במחקר שנעשה בסוף שנות ה-80 באוסטרליה
ובארה"ב ניסו החוקרים לעמוד על השלכות כניסתן של הנשים לזירה המשפטית.
השאלה המרכזית שעלתה במחקר היא האם כניסתן של נשים לתחום עריכת הדין תשנה את השיח
וההליך המשפטי או לחילופין, תותאם לעולם הגברי בהצגת טיעונים בבית המשפט. הנחת
היסוד היתה שעורכות דין יפעלו על פי 'ערכים נשיים' דוגמת ניסיונות לפתרון סכסוכים
בדרך של גישור, תוך מתן אמפתיה לשני הצדדים המעורבים בסכסוך. הטקטיקה הנשית
מאופיינת בשימור מרקם מערכות היחסים בין הצדדים בשאיפה להימנע מעימותים ישירים אשר
מעכבים את התקדמות ההליכים המשפטיים.
בספר "Law and
Society",
נטען כי יכולותיהן של הנשים לטעון ולייצג משפטית עמדו לרשותן תמיד, וכל שנדרש היה
הזדמנות או משאבים: זמן, כסף והתמחות ברזי המשפט. כלומר, חלה עליה משמעותית ברכישת
השכלה משפטית על ידי נשים וזאת לצד מתן שיווין זכויות לנשים ובתוכן פתיחת דלתות
עולם המשפט והליטיגציה בפרט.
אין ספק שהנשים עברו כברת דרך תוך כניסתן
למקצוע עריכת הדין שהיה שמור לגברים. מיותר לציין את התהליך שעברה אישה בעולם שבו
לנשים עדיין לא היתה מוקנית זכות הצבעה, כמו גם הזכות לחינוך או לבעלות על רכוש.
האם ניתן היה אז בכלל לדמיין אולם מלא גברים המאזין בתשומת לב לאישה שסותרת
וממוטטת את יסודות הטיעון של עורך הדין מנגד? קשה מאוד להאמין.
המגמה הברורה כיום בפן המגדרי היא עליה ניכרת
של מספר הנשים שנכנסו לתחום עריכת הדין בשנים האחרונות לעומת גברים. יתכן שניתן
לראות במגמה זו את הסיבה לכך שמערכת המשפט המנוהלת בשנים האחרונות על ידי נשים,
הביאה לשינוי בתהליך האדברסרי בניהול מערכת המשפט בישראל. כפי שעולה משינוי בדרך
פתרון הסכסוכים בדיני המשפחה – הליך גישור בטרם פנייה לערכאות שיפוטיות.
למרות מגמת עלייה זו, אין בה בכדי להבטיח את
צמצומם של הפערים המגדריים בתחום. גם כאשר מתמקדים בדיונים בבית המשפט, עולים
הבדלים רבים. ראשית, נטען ב-"Law and Society" כי בכל הנוגע למשא
ומתן, נשים נוטות להיות וותרניות ופשרניות יותר מאשר גברים. מנגד, נטען כי לנשים
חשוב יותר להגיע לשורש האמת ולקבל את הסעדים והזכויות ללקוחותיהן. הדרך שבה נשים
מנסחות את שאלותיהן במהלך חקירות נגדיות כלפי עדים והצד שכנגד, עשוי להיתפס בצד
הגברי כמרוכך ועדין לעומת הגברים. טקטיקה נשית זו מביאה ליתר שיתוף פעולה מצד
הנשאלים לעומת הגישה הגברית הנתפשת כאגרסיבית יותר ואשר במקרים רבים גורמת לסגירות
מצד הנשאלים ולעיכוב ההליכים.
לאחר פגישות וסדנאות רבות שערכתי במהלך השנים
האחרונות עבור עורכי ועורכות דין במסגרות שונות, כמו גם מן הנושאים והשאלות שהובאו
במאמר זה עולה כי קיים צורך הולך וגובר של נשים למצוא את קולן הייחודי בזירה
המשפטית ויש צורך לדייק את השיח הנשי ברמת המסרים ושפת הגוף ולהתאימה למאפיינים
האישיותיים של כל עורכת דין בתחום הספציפי בו היא מתמחה.
בסדנאות "הלטיגטורית כפרפורמרית",
אשר תוכננו במיוחד עבור עורכות דין, עלה בין השאר כי הן חשו כי עליהן להתאים את
סגנון הליטיגציה שלהן לסגנון הגברי האגרסיבי. משתתפות הסדנאות העידו כי נתקלו לא
פעם בנטייה של בית המשפט לקבל טענות ובקשות שהושמעו באופן תקיף ומתלהם. כמענה
לתחושה זו נלמדו בסדנה טכניקות לדיוק ולהתאמת העברת המסר בבית המשפט כך שיהלום את
אופייה וטבעה של עורכת הדין מבלי לוותר על סממנים וסגנון נשי, וזאת באותנטיות
שאינה פוגמת מתקיפות דרישותיה בפני בית המשפט ומאיכות הייצוג.
לכל אדם קול ייחודי אולם לא תמיד הוא מועבר
בצורה קולחת, קוהרנטית, מובנית ובהירה לקהל היעד. לכן כפי שהילרי טענה -
"תתאמנו!". בסדנאות נלמד כיצד לתרגם קול ייחודי זה למקסום יכולות
הליטיגציה והפרזנטציה לצורך מתן ייצוג הולם ומיטבי של הלקוחות בבמה המשפטית. הסדנה
"הלטיגטורית כפרפורמרית" מיועדת לעורכות דין, דירקטוריות, יועצות
משפטיות ומתמחות, בין אם הן עוסקות בליטיגציה ומופיעות בבית המשפט ובין אם מנהלות
משא ומתן, בוררות או הופעה בפני התקשורת. הסדנה הבאה תתקיים ביום 9.12.2016.
הכותבת, עו"ד אילת
אטיאס, שימשה בעבר כבמאית וככתבת מדינית ופרלמנטרית. מרצה במשפטים ובתקשורת ומשמשת
כיועצת בחינוכית (ערוץ 23) בתקשורת ומדיניות. מפתחת הסדנה "הלטיגטור
כפרפורמר" בלשכת עורכי הדין, הנהלת בתי המשפט, גופי ממשלה ובייעוץ אישי http://www.eilatattias.com
