חדשות

נתוני הדוח השנתי שמפרסמת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה מלמד כי מרבית הפניות המגיעות למח"ש אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, וחלק לא מבוטל כלל אינו מגלה חשד לעבירה. ב-2015 נפתחו במח"ש 640 חקירות פליליות והוגשו 100 כתבי אישום

בשנת 2015 נפתחו במח"ש 640 חקירות פליליות – עלייה של 11% במספר התיקים שהגיעו למיצוי חקירה בשנים האחרונות. כך עולה מנתוני הדוח השנתי שמפרסמת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. שנת 2015 הייתה עמוסת פעילות. בסופה של השנה נמנו למעלה מ-100 כתבי אישום פליליים – ומספר דומה של החלטות על העמדה לדין משמעתי – תוצר של למעלה מ-600 תיקים שבהם נחקרו שוטרים באזהרה (כ-30% העמדה לדין). אחוז מיצוי החקירה – קרי, פיצוח האירוע והגעה לחקר האמת – בתיקים שנחקרו, עומד השנה על 66%.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מרבית הפניות המגיעות למח"ש מתבררות ככאלה שאינן מצדיקות טיפול בשוטר באפיק פלילי. החיכוך הבלתי פוסק של אנשי המשטרה עם הציבור באירועים מורכבים, כגון הפרות סדר, הפגנות, מעצרים וכיו"ב, יוצר קרקע פורייה להגשת תלונות, בין על בסיס של תחושה אותנטית לפיה האזרח נפגע מהשוטר שלא כראוי, ובין אם לצורך יצירת מנוף מניפולטיבי לקדם את עניינו של האזרח שהסתבך עם החוק. מאחר ששוטרים מוסמכים לעשות שימוש בכוח באירועים אלה, נדרשת מלאכה זהירה ומקצועית באבחנה בין שימוש בכוח סביר, שהוא חלק מביצוע התפקיד, לבין חריגה קלה משימוש כזה, שאינה עולה כדי עבירה פלילית, ובין אלה לבין התנהלות עבריינית של שוטר.

בטרם מתקבלת החלטה לחקור שוטר באזהרה, מבצעת מח"ש בדיקות מקצועיות מקדימות, סמויות וגלויות, המבססות את החשד או מפריכות אותו עוד בטרם יזומן השוטר לחקירה, על כל המשתמע ממנה. לטענת מח"ש, כאשר החשד נגד השוטר מתבסס, היא פועלת בנחישות על מנת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת, על מנת להבטיח את שלטון החוק גם בקרב שומרי החוק.

לדברי עו"ד אורי כרמל, ראש המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, "שנת 2015 כללה ריבוי אירועים של שימוש בכוח קטלני על ידי שוטרים. אירועים אלה שהתרבו לאחרונה בתקופת 'אינתיפאדת הסכינים' חייבו את המחלקה לשמור בקפידה על האיזון העדין והדק בין דרישות החוק והצורך החיוני להגן על חיי אדם באשר הוא אדם; ובין החובה לאפשר ללוחמי המשטרה להגן באופן אפקטיבי, ללא מורא, על חיי הציבור מפני גורמים עוינים, מתוך הכרה בכך שהשוטר הנקלע לאירוע פיגוע, מפעיל שיקול דעת ומקבל החלטות בשניות, מתוך תחושת חירום ולעיתים גם פחד. ואכן, מרבית אירועים אלה הסתיימו בממצאים השוללים חשד לפלילים, וזאת בתהליך בדיקה מקדים, אשר לא חשף את השוטרים שלא לצורך לחקירה באזהרה. בנוסף, חקרה מח"ש במהלך השנה האחרונה עבירות שחיתות, שוחד ומרמה של שוטרים, בהן פרשיית פישר-מלכה, שחשפה שילוב ידיים עברייני בין פרקליט ידוען וקצין חקירות ותיק, כשבשוליו מעורבת פרקליטת מחוז בדימוס ובכירים נוספים".

עו"ד כרמל הוסיף כי המחלקה חקרה גם חשדות לעבירות מין ועבירות מתחום טוהר המידות על ידי קציני משטרה בכירים. "לאור תוצרי החקירות, שלוו מקרוב תחת עינם הבוחנת של פרקליטי המחלקה והועברו לעיון הגורמים המוסמכים במשטרה, שוחררו או פוטרו קצינים בכירים מהשירות, בתהליך שיצר רעידת אדמה בציבוריות הישראלית בכלל – ובמשטרה בפרט", מציין כרמל. "חלק מהתיקים הגיעו לדין פלילי, חלקם מצאו מענה מידתי בדין המשמעתי ואחריתם עודנו בטיפול. מדובר במהלך אכיפה חסר תקדים, בעל חשיבות ורגישות ציבורית וארגונית מן המעלה הראשונה, שיש בכוחו להעניק למשטרה הזדמנות פז לכונן שינוי ערכי ותרבותי".

עו"ד כרמלי מדגיש כי מח"ש "משמשת בסופו של דבר פלטפורמה אסטרטגית עבור משטרת ישראל ועבור הציבור בישראל, כלי ראשון במעלה להתמודדות עם תופעות פסולות בקרב אנשי משטרה. מח"ש חוקרת, חותרת לחקר האמת ומניחה בסופו של יום את ממצאי חקירתה בפני הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל, או (במקרים המתאימים) בפני בית המשפט המוסמך. בסופו של דבר, באחריות המשטרה – והעומדים בראשה – לעשות שימוש מושכל בתוצרי עבודת מח"ש, לחדד את המסרים הערכיים לארגון, לחנך ולהבטיח באופן שוטף עקירת עשבים שוטים, שהרי המשפט הפלילי, אשר מח"ש אמונה על אכיפתו בקרב שוטרים, אינו חזות הכול".

בשנת 2015 נפתחו במח"ש 1483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב-640 תיקים נחקר שוטר אחד או יותר באזהרה. כ-66% מהתיקים שנחקרו באזהרה, הגיעו לכלל מיצוי והתבררה בהם האמת. מדובר בחקירות אשר גילו ממצאים פוזיטיביים, אשר ניתן להתבסס עליהם לצורך העמדה לדין פלילי/משמעתי או לחילופין על מנת לסגור את התיק מחוסר אשמה/היעדר התאמה להליך פלילי. מדובר בעלייה של 11% מאז שנת 2012.

כ-30% מהתיקים בהם נחקרו במח"ש שוטרים תחת אזהרה הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי. בשנה החולפת הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים (בחלק גדול מהתיקים יש יותר משוטר נאשם אחד). בנוסף, ב-85 תיקים הוחלט כי המענה המתאים הוא להעמיד שוטרים לדין משמעתי והטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת ישראל, כמתחייב על פי הדין.

כ-85% מהתיקים שנוהלו על ידי פרקליטי מח"ש הסתיימו השנה בהרשעה או בקביעה שהשוטר ביצע עבירה פלילית, וכ-3% הסתיימו בזיכוי בבית המשפט. יתר התיקים הסתיימו בהסדר שכלל העברה לדין משמעתי, בעיכוב הליכים וכיוצא באלה.

מרבית הפניות המגיעות למח"ש אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, וחלק לא מבוטל מהן כלל אינו מגלה חשד לעבירה פלילית שביצע שוטר. ועל כן מטבע הדברים, תיקים רבים נגנזים. החלטות מח"ש נתונות לביקורת צמודה כאשר כל החלטה נתונה לערר. מכיוון שבמקרים רבים האזרח העורר חש "מושקע" בתלונה, בין מן הטעם שהוא חש באופן סובייקטיבי כי נגרם לו עוול ובין מן הטעם שהאזרח הסתבך בעצמו עם החוק והוא מבקש להיאחז בתלונה נגד השוטר כדי לקדם את עניינו שלו. וכך, בשלוש השנים האחרונות, הוגשו כ-1,180 עררים על החלטות המחלקה לחקירות שוטרים שהם כמחצית מכלל העררים שהוגשו על כלל יחידות הפרקליטות.

למרות כמות העררים הרבה והביקורת הצמודה על ההחלטות המתקבלות במחלקה, שיעור ההתערבות בהחלטות המתקבלות במח"ש הוא נמוך ביותר – רק כאחוז אחד מסך כל העררים נמצאו מוצדקים.