זועבי הורשעה בהתאם להודאתה בהסדר טיעון בהעלבת עובד ציבור, לאחר שהטיחה דברים קשים בשוטרים ערבים ששהו באולם בית המשפט, ובכלל זה כינויים בוגדים ומשתפי פעולה נגד בני עמם. ביהמ"ש הבהיר כי אין מדובר בפליטת פה, וכי דווקא מנבחרת ציבור יש לצפות לאיפוק ולאחריות, והטיל על זועבי 6 חודשי מאסר על תנאי
בית משפט השלום גזר את דינה של חברת הכנסת חנין זועבי, שהורשעה בהתאם להודאתה בהסדר טיעון בעבירה של העלבת עובד ציבור על רקע אירוע שאירע ביולי 2014 במהלכו הטיחה דברים קשים בשוטרים ערביים ששהו באולם בית משפט לצורך הארכת מעצרם של חשודים בהפרות סדר במגזר הערבי. בית המשפט עמד על חומרת פגיעתה של העבירה בכבודו ומעמדו של עובד הציבור, והוסיף כי דווקא מנבחרת ציבור יש לצפות לגילוי איפוק ואחריות לדברים היוצאים מפיה ואשר תוצאותיהם עלולות להיות הרות אסון. זועבי נידונה לשישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 3,000 שקל וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על פי כתב האישום, ביולי 2014 התקיימו במגזר הערבי בנצרת הפרות סדר על רקע רצח הנער מוחמד אבו חד'ר. בעקבות האמור, נעצרו מספר חשודים בהפרות הסדר והם הובאו להארכת מעצר בבית משפט השלום בנצרת. באחת ההפסקות בדיוני הארכת המעצר, פנתה ח"כ זועבי אל השוטרים שנכחו במקום, שהיו ממוצא ערבי, הרימה את קולה והטיחה בהם כי הם "בוגדים" וכי שלחו אותם להביא מידע ולהאזין לאנשים במקום. בהמשך, לחץ אחד מעורכי הדין שהיו במקום את ידי השוטרים, ובתגובה אמרה זועבי בכעס כי לא צריך ללחוץ להם את היד ולדבר איתם, ובהמשך צעקה בערבית לנוכחים במקום שיש לפעול נגד השוטרים, תוך שהיא מצביעה על אחד מהם. מצילום חלקי של אחד הנוכחים במקום, עולה כי בין היתר אמרה זועבי כי יש לנדות חברתית את השוטרים, "לירוק להם בפרצוף", "לנקות בהם את הרצפה" וכינתה אותם "משתפי פעולה עם המדכא נגד בני עמם".
לאור האמור נטען בכתב האישום כי בדבריה פגעה זועבי בשוטרים, שהם עובדי ציבור אשר מילאו את תפקידם, השפילה אותם ואף גרמה להם לחוש מאוימים. על פי הסדר הטיעון בין הצדדים, בהסדר הטיעון הוסכם כי זועבי תעביר לתביעה מכתב התנצלות בחתימתה בנוסח עליו הוסכם, וכי כתב האישום יכלול עבירה של העלבת עובד ציבור ותמחק ממנו העבירה של הסתה לאלימות. עוד כלל הסדר הטיעון הסכמה לעניין העונש. מדובר במקרה הראשון בו הורשע חבר כנסת בעבירה זו, כשמדובר בהתבטאויות שנאמרו על רקע פוליטי ועל רקע עיסוקו הפוליטי של חבר הכנסת.
השופטת לילי יונג גפר ציינה כי העבירה של העלבת עובד ציבור פוגעת לא רק בעובד אלא גם באינטרס ציבורי רחב. בעניין זה קבע בית המשפט העליון באחד המקרים כי על עובד הציבור מוטלות חובות ואחריות כבדות במסגרת תפקידו, כשמיצוי אחריות זו מחייב רמת תפקוד גבוהה שיש בה תחושת מחויבות מלאה לתפקיד, נכונות להפעיל יוזמה ולהקדיש את מיטב הכוחות לביצוע המשימה, ולפעול ביעילות, חריצות, ובמאור פנים במתן השירות לציבור. לפיכך, הגשמת רמת תפקוד גבוהה של השירות הציבורי מחייבת להבטיח לעובד הציבור סביבת עבודה תקינה ואנושית אשר תאפשר לו למצות מתוכו את מיטב יכולותיו וכישוריו, לרבות מתן הגנה לעובד מפני התנכלות שיש בה פגיעה פיזית או רגשית במילוי תפקידו. אשר למדיניות הענישה בעבירות כגון אלו, ציין בית המשפט כי במקרים דומים יותר או פחות השיתו בתי המשפט עונשים מגוונים, החל בענישה צופה פני עתיד וחינוכית וכלה בעונשי מאסר בפועל, הכל בכפוף לנסיבות ביצוע המעשים ובנסיבותיו האישיות של העבריין. כן התרשם בית המשפט כי במרבית המקרים דובר בהסדרי טיעון, וכי מעטים הם המקרים שבהם הורשע נאשם בהעלבת עובד ציבור ולא נגזר עליו עונש של מאסר על תנאי.
במקרה זה, ציינה השופטת, אף שלא קדם למעשים תכנון מוקדם, הרי שאין מדובר בפליטת פה או במשפט יחיד שנפלט ללא כוונה, כי אם בנאום חוצה להבות שהכיל מילים בוטות ופוגעות וחזרה עליהן בפני קהל מאזינים לא קטן, שכלל גם את השוטרים מושאי האמירות הקשות. בדברים הבוטים והקשים שאמרה זועבי לקהל שנאסף סביבה ולעבר השוטרים המייצגים את המדינה בהליך מעצר בפני בית המשפט היה משום פגיעה כפולה – בשוטרים ובציבור, וכן היה בהם כדי לערער את נחישותם ואת המוטיבציה האישית שלהם בבואם למלא את תפקידם ולבזות את שוטרי משטרת ישראל ומשטרת ישראל כולה, ובכך לפגוע קשות בשלטון החוק ובביטחון הציבור. מעבר לכך, יש במעשה משום פגיעה גם בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי הרחב, כמו גם פגיעה אישית קשה בשוטרים, הן במישור הרגשי של השפלתם ופגיעה בכבודם קבל עם ועדה, והן במישור נידויים החברתי ואף ביטחונם האישי, נוכח קריאת הנאשמת באזני הקהל כולו לבוא חשבון עם אותם שוטרים על מה שכינתה "בגידתם" בבני עמם. נוסף לאמור, הבהיר בית המשפט כי אין בעובדה שזועבי הייתה נסערת כדי להצדיק השתלחות כה קשה בשוטרים, והוסיף כי דווקא מנבחרת ציבור יש לצפות לגילוי איפוק ואחריות לדברים היוצאים מפיה, ואשר תוצאותיהם עלולות להיות הרות אסון. גם בדבריה לפיהם אין לה ענין אישי בשוטר זה או אחר אלא שמדובר בעניין פוליטי בלבד אין לדעת השופטת כדי להקהות את העוקץ מחומרת הדברים, שכן בפועל הפגיעה בהם הייתה פגיעה אישית קשה הקשורה במישרין דווקא לזהותם כשוטרים ערבים. לאור האמור, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצעה זועבי נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר בפועל לתקופה משמעותית, וזאת בצירוף לענישה כלכלית.
באשר לנסיבותיה האישיות של זועבי והשלכתן על רכיבי הענישה, ציין בית המשפט כי היא קיבלה אחריות למעשיה, הודתה והתנצלה ואף ביקשה לפצות את השוטרים. כן צוין כי אין להתעלם מכך שמדובר בחברת כנסת נטולת עבר פלילי, אשר תרמה ותורמת לקידום נושאים חברתיים שונים במגזר הערבי ובכלל. מנגד, היא לא הביעה כל אמפתיה כלפי השוטרים או צער על מעשיה, והסתפקה בציון העובדה כי אין זו דרכה ואין לה בעיה לחזור בה. בנוסף, יש להעמיד על הפרק את ההיבט המערכתי, שכן אשת ציבור במעמדה המתבטאת כפי שהתבטאה כלפי השוטרים ומבצעת עבירה פלילית מאותתת לציבור כי מדובר במעשה לגיטימי וראוי, ובכך פוגעת באמון הציבור בעובדי הציבור ואף בנבחריו. לפיכך, ש יש גם משקל להרתעת הרבים ולהעברת מסר כי התנהגות מעין זו אינה לגיטימית ומקובלת גם מצד אנשי ציבור מהם יש לצפות לאמות מידה גבוהות יותר ולהקפדה על רף התנהגות בהתאם. לבסוף דחה בית המשפט את הטענה כי מעמדה ותדמיתה של זועבי ייפגעו אם יוטל עליה עונש מאסר על תנאי, והוסיף כי הרשעתה וענישתה, כמו גם הכרתה בפסול שבמעשים, יביאו לכך כי לא תשוב לבצע מעשה דומה.
לקריאה נוספת, ראו:
היועמ"ש יכריע האם לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי בחשד להסתה
בג"ץ מנמק את אישורו להרחקת חנין זועבי מהכנסת: היא עברה כל גבול
