ביהמ"ש קבע כי הטיפול בתיקים אכן הוזנח וכי ההזנחה האמורה גרמה לתובעת לנזק, כך שחלק מהחובות הפכו לחובות אבודים. עוד נקבע כי בהתנהלותו האמורה הפר עורך הדין את חובותיו האתיות וכי אין לקבל מצב שבו עורך דין אינו מיידע את הלקוח בגין כספים אשר התקבלו אצלו עבורו או עורך קיזוז מבלי ליידע את הלקוח ומבלי שנמסרה לו דרישה לתשלום שכ"ט קודם לכן
בית משפט השלום קיבל תביעה שהגישה חברה נגד עורך דין שפעל עבורה לגביית חובות, וחייב אותו לשלם לה כ-19 אלף שקל בגין התנהלות לקויה שעניינה באי מסירת כספים שגבה עבורה והזנחת טיפול בתיקים. השופטת עירית הוד קבעה כי בהתנהלותו האמורה הפר עורך הדין את חובותיו האתיות כלפי הלקוחה וכי אין לקבל מצב שבו עורך דין אינו מיידע את הלקוח בגין כספים אשר התקבלו אצלו עבורו או עורך קיזוז מבלי ליידע את הלקוח ומבלי שנמסרה לו דרישה לתשלום שכר טרחה קודם לכן. עוד התקבלה הטענה כי הטיפול בתיקים אכן הוזנח וכי סביר שההזנחה האמורה גרמה לתובעת לנזק, כך שחלק מהחובות הפכו לחובות אבודים שלא ניתן לגבות. מנגד, דחה בית המשפט תביעה שהגיש עורך הדין בטענה לחוב שכר טרחה כלפיו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעת היא חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי התאמה לתקן. לטענתה, בשנת 2000 הוסכם בינה לבין הנתבע, עורך דין במקצועו, כי היא תעביר לו מעת לעת תיקים משפטיים לטיפולו כנגד תשלום שכר טרחה כמוסכם. התובעת הוסיפה כי מדובר היה בלקוחות שנותרו חייבים לה כסף, שמולם היה עורך הדין אמור לפעול משפטית לשם גביית החובות. במסגרת ההסכם האמור העבירה התובעת לטיפולו של עורך הדין כחמישים תיקים, שבחלקם הוא טיפל ואת האחרים השיב לה בשל היות החייב חדל פירעון או חברה שנמחקה.
לטענת התובעת, במרץ 2009 נודע לה כי בתיק הוצאה לפועל של אחת החייבות שבטיפול עורך דין קיימים תקבולים ששילמה החייבת במסגרת איחוד תיקים, אלא שקיימים תקבולים שלא הועברו לה. התובעת בדקה ברישומי התיקים בלשכת ההוצאה לפועל והתברר לה כי קיימים זיכויים בגין תקבולים נוספים שלא הועברו לה. נוכח האמור, טענה התובעת כי עורך הדין הפר את חובת הנאמנות כלפיה שעה שנמנע מלהעביר לה כספים שגבה עבורה, ובעשותו כן הרי שהוא שלח יד בכספה. בנוסף, טענה התובעת כי עורך הדין הפר את חובתו המקצועית כלפיה משום שהזניח באופן שיטתי ובמשך שנים את הטיפול בתיקים שהעבירה לטיפולו, כשמבדיקתה עלה שיש תיקים שלא בוצעה בהם אפילו מסירת אזהרה לחייב וכאלה שלא בוצע בהם הליך מבצעי במשך שנים. עוד נטען כי קיימים תיקים שהועברו לעורך הדין אשר לגביהם לא התגלו כלל תיקי הוצל"פ, כשפניותיה של התובעת לעורך הדין בעניין לא זכו למענה.
בתביעתה ביקשה התובעת לחייב את עורך הדין לשלם לה את סכום התקבולים אשר גבה ולא העביר לה וכן לחייבו בפיצוי בגין הנזק שנגרם לה בעקבות הזנחת התיקים שנמסרו לטיפולו. בנוסף עתרה התובעת לצו עשה לפיו על עורך הדין להשיב לה את כל התיקים שהעבירה לטיפולו וכל מסמך המצוי בהם. הנתבע מצדו הגיש גם תביעה שכנגד, שבה פירט את חובה הנטען של התובעת כלפיו בגין כל אחד מהתיקים בהם טיפל.
השופטת עירית הוד קיבלה את התביעה העיקרית ודחתה את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. השופטת ציינה כי כלל 40 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין קובע שעל עורך דין להודיע ולהעביר ללקוח, תוך זמן סביר מעת קבלתו, כל סכום כסף אשר הוא קיבל עבורו. עוד קובע הכלל, כי עליו להודיע ללקוח תוך זמן סביר אם עיכב כספים שקיבל עבור לקוחו על פי דין או ניכה מתוכם סכומים על פי הסכם. במקרה זה, שוכנעה השופטת עורך הדין לא פעל בהתאם לכלל האמור, שכן אין מחלוקת שהוא קיבל לידיו כספים עבור התובעת אולם לא יידע אותה בדבר ולא העבירם לידיה. עורך הדין לא הוכיח כי קיימת לו זכות לנכות סכומים כלשהם, ועיון בחלופת המכתבים בין הצדדים באשר לתנאי ההתקשרות מלמד כי לא הוסכם על כך. בנוסף, עורך הדין לא הוכיח כי התגבשה הסכמה המתירה לו לקזז סכומים המגיעים לו מהכספים אשר יעלה בידו לגבות בעבור התובעת, ואף אם היה רשאי לעשות כן הרי שהיה עליו למסור לה הודעה בנדון תוך זמן סביר, דבר שלא נעשה.
השופטת קבעה כי עורך הדין קיבל לידיו כספים שהיו שייכים לתובעת אולם לא העבירם אליה ואף לא פעל מיוזמתו בכדי ליידע אותה באשר לתקבולים שגבה. בהתנהלותו האמורה הפר הנתבע את חובתו בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין ולחוק לשכת עורכי הדין ואת חובת הנאמנות אשר חלה על עורך דין כלפי לקוחו. זאת ועוד, על עורך דין מוטל לנהל את הדברים בצורה שקופה מול הלקוח ובין היתר עליו ליידע אותו באשר לכספים שהוא מצליח לגבות ושכר הטרחה שפוסק בית המשפט. אי גילוי מידע כאמור ללקוח מהווה הפרה של חובת הנאמנות ופוגע ביחסי האמון השוררים בין הצדדים.
בכל הנוגע לטענת ההזנחה התרשמה השופטת הוד כי עדותו של עורך הדין בעניין זה לא היתה עקבית סדורה ולא הותירה רושם אמין. על אף האמור, נקבע כי לא הוכח בבירור איזה סכום היה בידי התובעת לגבות לו עורך הדין היה מטפל בתיקים הרלוונטיים במיומנות, מקצועיות, מסירות ובמהירות הדרושה. עם זאת, נמצא כי הטיפול בתיקים אכן הוזנח וכי סביר שההזנחה האמורה גרמה לתובעת לנזק כך שחלק מהחובות הפכו לחובות אבודים שלא ניתן לגבות וייתכן שניתן היה לגבותם אלמלא ההזנחה. כמו כן, אף במקרים שבהם עלה בידי התובעת לגבות את החוב לאחר שהתיקים הוחזרו אליה, הרי שגבייה באיחור של שנים משמעותה נזק לחברה אשר פועלת למטרות רווח ואשר ברי האינטרס שלה שהחובות כלפיה ייפרעו תוך זמן סביר ובמהירות האפשרית. לפיכך, בהתבסס על הנתונים המצויים בתיק העריך בית המשפט את הנזק האמור על דרך האומדנא, בסך של 8,000 שקל.
השופטת דחתה את טענת עורך הדין לפיה יש להטיל על התובעת אשם תורם בשל התנהלותה מולו, ובכלל זה העובדה שהיא הפסיקה להעביר תיקים לטיפולו, לא שילמה את הוצאות הטיפול בהליכים המשפטיים, הזניחה את התיקים שהיו בטיפולו ולא פעלה להקטנת נזקיה. בעניין זה העירה השופטת כי אף שהיה על התובעת לעקוב אחר הטיפול המשפטי בתיקים שהעבירה ולא להמתין שנים רבות כל כך עד לקבלת דיווח מעורך הדין, מדובר בגוף גדול שהעביר את הטיפול בענייניו המשפטיים לגורם מקצועי. כמו כן, התיקים הרלוונטיים הם תיקים אשר הגבייה בהם אינה פשוטה ועלולה לארוך שנים רבות, כשלכך מתווספת עדותה של סמנכ"לית בחברה לפיה לאור הדיווח שמסר עורך הדין היא סברה כי העניינים מצויים בטיפול.
לבסוף, נדחתה התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין בטענה לחוב שכר טרחה של התובעת כלפיו, ונקבע כי לאור התנהלות הצדדים בעבר והן לאור ההסכמות שהתגבשו ביניהם, אין לקבל את טענתו לפיה הוא זכאי לשכר טרחה בתיקים שבהם לא גבה כספים מהחייבים. בנוסף, אין לקבל את טענת עורך הדין לפיה הוא זכאי לתשלום שכר הטרחה אשר פסקו הערכאות המשפטיות במקרים שבהם הוא לא פעל לשם גביית החוב ורק כעבור שנים ולאחר שהתובעת נטלה את הטיפול בתיקים עלה בידה לגבות את החוב. עוד הוסיפה השופטת כי עורך הדין לא צירף אף דרישת שכר טרחה בכתב בנוגע לסכום לו הוא עותר ולא הביא ראיה כלשהי אשר תומכת בטענתו בדבר דרישתו לשכר טרחה אשר לא שולם לו.
