שופטי בג"ץ דחו את העתירה נגד מינויים של הרב ינון בוארון והרב אריאל שוויצר, קרובי משפחה של חברי הוועדה לבחירת דיינים, בהם הרב הראשי דוד לאו. השופטים קבעו כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לביסוס הטענה של מעורבות פוליטית פסולה, וכי המינויים הפכו כבר למעשה עשוי שאין עוררין עליו
שופטי בג"ץ דחו עתירה נגד מינויים של שני דיינים שהם קרובי משפחה של חברי הוועדה לבחירת דיינים, ביניהם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו. השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויורם דנציגר פסקו אמש (א', 31.1) כי אין עוררין לאחר מינויים של הדיינים האזוריים הרב ינון בוארון (בנו של הרב בן ציון בוארון שהחודש פרש לגמלאות מבית הדין הרבני הגדול) והרב אריאל שווייצר (גיסו של הרב הראשי הרב דוד ברוך לאו).
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כפי שסוקר בפורטל תקדין, במסגרת עתירה לבג"ץ, שהגיש עו"ד מרדכי איזנברג, חבר לשעבר בוועדה למינוי דיינים, נגד מינויי 22 דיינים אזוריים חדשים לאחרונה, נטען כי סבב המינויים האחרון כלל מינוי קרובי משפחה, בהם גיסו של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ובנו של הדיין בבית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון.
עו"ד איזנברג טען כי הוועדה בחרה בקרובי משפחה לשניים מחבריה בניגוד להחלטת הוועדה בישיבה קודמת בניגוד לדין, תוך השתתפות בדיונים מקדימים והשפעה על שאר חברי הוועדה לתמיכה בקרובם. לטענתו, חברי הוועדה אשר להם קרוב מדרגה ראשונה בין המועמדים השתתפו בדיון ובהצבעה על שאר המתמודדים המתחרים עם קרובם על אותה משרה (אמנם תוך נטרול אפשרותם להצביע במישרין עבור הקרוב להם).
מהעתירה לבג"ץ עולה כי בפני חברי הוועדה הוצגה רשימת שמות מועמדים מוסכמת על ראשי מספר מפלגות, באופן זר למהות הבחירה ולצורך של חברי הוועדה לבחור את הראויים ביותר כדיינים על פי שיקול דעתם. בעתירה נטען עוד כי לפני ובמהלך ההצבעה בוועדה, נמסרו איומים לחלק מחבריה בדבר פירוק הקואליציה הממשלתית אם חלילה תהיה סטייה מן הרשימה הבין-מפלגתית המוסכמת. הוועדה בחרה את מומלציה על בסיס שיקול זר של "שילוש משחית" של חלוקה דווקנית לשלושה מגזרים: חרדים אשכנזים, חרדים ספרדים ודתיים לאומיים. "חברי הוועדה אשר נחשפו להשפעות פסולות מפלגתיות ומצד החברים בדבר בחירת קרוביהם לא האירו עליהן לפרוטוקול בעת הדיון".
לכן, ביקש עו"ד אייזנברג בעתירתו לבטל את ההצבעה על מינויים של 22 הדיינים החדשים אשר הייתה לטענתו נגועה בניגוד עניינים ובחלוקה פוליטית פסולה.
אולם, כאמור, שופטי בג"ץ דחו את העתירה וקבעו כי אין עילה להתערבותם בהליך המינויים. השופטים ציינו כי סעיף 11 לחוק הדיינים קובע לאמור "דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". במקרה זה, משלא ניתן צו ביניים על ידי השופט מני מזוז שעיין בפרוטוקול הדיון שהועבר לעיונו במעטפה סגורה, הרי שהליכי המינוי נמשכו בכך שהדיינים שהוצעו על ידי הוועדה הצהירו אמונים ודבר מינויים פורסם ברשומות.
"לפיכך, מינויים הפך עתה למעשה עשוי – שבצדו הוראה סטטוטורית – שאין עוררין עליו", פסקו שופטי בג"ץ. "אכן, מוכנים אנו להניח כי חרף הוראת סעיף 11 האמורה, ישנם מקרים שבהם יוכח כי נפל בהליך המינוי פגם היורד לשורש הסמכות בהליכי המינוי", פתחו השופטים פתח לעתירות עתידיות בנסיבות דומות, שאז אין מניעה מפני התערבותו של בג"ץ, וגם בא-כוח המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, בדיון שנערך בעתירה הסכים כי כך הדבר ב"מקרי קצה". אבל, שופטי בג"ץ לא שוכנעו במקרה זה כי הונחה לפניהם תשתית המצביעה על פגם במינויים.
בנוגע לטענה בדבר מעורבות פוליטית פסולה, פסקו שופטי בג"ץ כי "מקובלת עלינו טענת המדינה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לביסוס הטענה. כידוע, הנטל המורכב להוכחת טענה מסוג זה מוטל לפתחו של העותר, והקושי שבכך מתגבר ביתר שאת כאשר מדובר בגוף קולקטיבי, ובענייננו, בגוף סטטוטורי המורכב מחברים בעלי מגוון דעות".
באשר למינויים של קרובי המשפחה, הרבנים שווייצר ובוארון, נפסק כי בהתאם לסעיף 16(ד) לכללים "ועדת הבחירה לא תמליץ על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כדיין ... זולת אם החליטה ועדת הבחירה אחרת, מטעמים מיוחדים". במקרה זה, מצאה ועדת הבחירה כי קיימים טעמים מיוחדים. חבר הוועדה הרב ציון בוארון, שעוה"ד איזנברג מלין נגד בחירת בנו, יצא לקצבה כשבוע לאחר מועד ישיבת הוועדה ואינו מכהן עוד כדיין.
"עיון בקטע רלוונטי מפרוטוקול ועדת הבחירה (שכזכור הוגש לבית משפט זה במעטפה סגורה), מלמד כי חבריה קיימו דיון ענייני וממצה במועמדויות האמורות, ואין עילה להתערב בהכרעתם כי התקיימו 'טעמים מיוחדים' המצדיקים את בחירת הרב ינון בוארון והרב אריאל שווייצר", פסקו שופטי בג"ץ. "זאת ועוד, הרב לאו והרב ציון בוארון לא נכחו בדיון הפרטני בשאלת קיומם של טעמים מיוחדים התומכים במינוי המועמדים שהם קרובי משפחתם; ואף לא נכחו בעת הדיון בשאלות הכלליות אשר נגעו למועמדים שיש להם קרבה לחבר ועדה או לדיין מכהן. זאת, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בהיבט זה אף לא ראינו כי יש עילה לקבל את טענת העותר כי הייתה עליהם חובה להימנע מדיון ומהצבעה גם בעניינם של המועמדים האחרים".
מעבר לכך, פסקו שופטי בג"ץ כי עמדת המדינה מקובלת עליהם גם בהתייחס לבחירתו כדיין של מי ששימש עוזר משפטי בבית הדין הרבני הגדול. "כאשר מדובר במועמד ששימש כעוזר משפטי של כלל הדיינים בבית הדין הרבני הגדול (ולא כעוזר אישי של דיין מסוים), לא היה בנתון זה לכשעצמו – אשר היה חשוף לעיני חברי הוועדה בקורות החיים של המועמד – כדי למנוע מהדיינים להשתתף בדיון ובהצבעה בעניינו, כל עוד לא הוכחה קרבה של ממש היוצרת חשש למשוא פנים", נפסק.
בצד האמור, רשמו לפניהם שופטי בג"ץ את הודעת יושב ראש הוועדה, השר ד"ר יובל שטייניץ, כי יעלה על סדר יומה באחת מישיבותיה הקרובות הצעה לקביעת כללים מנחים הנוגעים לבחירת מועמדים בעלי קרבה משפחתית לדיינים מכהנים, והצעה זו תיבחן על ידי הוועדה.
עו"ד מרדכי אייזנברג מסר בתגובה לפורטל תקדין כי "המעשים הנדונים בעתירה הם מינוי דיינים בהתאם להסכמות פוליטיות ומתוך העדפת קרובים. לא הצלחנו לעבור את המחסום הראייתי בבג"ץ ולחשוף את האמת המכוערת אשר מעצם טיבה נעשית בחדרי חדרים. ליבי על אותם מועמדים לדיינות, ראויים משכמם ומעלה, המשתאים ועיניהם כלות במשך שנים רבות, לנוכח העוולה, חילול השם וההפקרות. בטעות חשבו הם כי ראשי הציבור, ראשי הרבנות והדיינות ינהגו ביושר וניקיון כפיים כמצופה מכל איש ישראל".
לקריאה נוספת, ראו:
השופט מני מזוז יבחן את הטענות לנפוטיזם בבחירת דיינים לביה"ד הרבניים
הוועדה למינוי שופטים קבעה מגבלות לבחירת קרוב משפחה של שופט מכהן
בג"ץ: אי מינוי דיינים חדשים בתוך 3 חודשים יוביל להשבתת ביה"ד הרבני הגדול
