ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד בזק הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה וביצעה הטעיה אסורה – הן במעשה והן במחדל, כשבמקרה זה אין מדובר בהפרת חובת גילוי גרידא אלא גם ב"הגנבת" התקשרות חוזית שלצדה חיוב כספי במהלך מתן שירות אחר
בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת בזק, בטענה להטעיית ציבור הפונים לשירות 144 בכל הנוגע לתשלום הנגבה עבור שירות "השלמת שיחה" המאפשר לחייג בלחיצת כפתור למספר שאותר. השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה כי מדובר בהצעת שירות חבויה המוצעת לצרכן בהודעה קולית תוך כדי פנייתו לשירות אחר, ולכן אי גילוי העובדה שהשירות כרוך בתשלום ומהו מחירו עלול להטעות את הצרכן. עוד נקבע כי העובדה שמחיר השירות מפורסם בתקנות אינו פוטר את בזק מחובתה לגלות את מחיר השירות לפונה עובר להתקשרות וכי הפרת חובת הגילוי מהווה גם הפרת חובת תום הלב הכללית החלה על בזק בהתקשרויותיה החוזיות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
שירות השלמת שיחה הוא שירות המוצע על ידי חברת בזק לפונים למודיעין 144 לשם איתור מספר טלפון, והוא מאפשר לנתב את השיחה למספר הטלפון שאותר מבלי שיהיה על הפונה לרשום את המספר. השירות מוצע לפונה באמצעות הודעה קולית המודיעה לו כי באפשרותו לבצע חיוג למספר המבוקש באמצעות לחיצה על מקש הכוכבית, והוא כרוך בתשלום ככל שההתקשרות אל מספר היעד יצאה אל הפועל. מדובר בתשלום נפרד הנגבה בנוסף לתשלום הנגבה עבור שירות 144, ובנוסף למחיר השיחה ליעד המבוקש. תעריף השירות נקבע מעת לעת על ידי שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, וכיום הוא עומד על סך של 60.53 אגורות (כולל מע"מ). בעבר הרחוק סיפקה בזק את השירות ללא כל תשלום, אולם החל משנת 2006 החלה לגבות עבורו תשלום, כשבאותה עת לא צוין הדבר בהודעה הקולית המושמעת לפונה. מספר שנים לאחר מכן שינתה בזק את נוסח ההודעה הקולית תוך ציון ש"השירות כרוך בתשלום", ובשנת 2011 אף שינתה את נוסח ההודעה הקולית שוב באופן ששירות השלמת שיחה באמצעות הקשה על כוכבית הוצע לפונה לפני מתן המספר המבוקש, בשעה שהמידע שהשירות כרוך בתשלום ניתן רק לאחר מתן המספר. עם זאת, באף אחת מהפעמים לא צוין בהודעה מהו מחירו של השירות.
המבקש הסתמך בבקשתו על מספר עילות תביעה: הפרת איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן באי גילוי מחיר השירות, הפרת הוראת סעיף 14ג(א) לחוק העוסק ב"שיווק מרחוק", הפרת חובת תום הלב בשלב המשא ומתן ובקיום חוזה והפרת חובה חקוקה. הסעד שהתבקש היה צו שיורה לבזק ליתן גילוי מלא אודות מחיר השירות כבר בשלב הראשוני של השיחה, והשבת הסכומים ששילמו חברי הקבוצה עבור שירות השלמת שיחה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם.
עסקה אקראית
השופטת גילה כנפי שטייניץ קיבלה את הבקשה לאישור הגשת התביעה כייצוגית וציינה כי שירות השלמת שיחה הוא שירות נפרד משירות מודיעין 144, והוא כרוך בתשלום נוסף על התשלום אותו גובה בזק בגין שירות המודיעין ובגין השיחה המתבצעת. לפיכך, מדובר בשירות המוצע על ידי בזק לפונים לקבלת שירות אחר ודומה שלא יכול להיות ספק באשר לזכותו של צרכן לדעת את מחירו, על מנת שיוכל להעריך את כדאיות העסקה ולהחליט אם להתקשר בה אם לאו.
עוד הוסיפה השופטת כי במקרה זה קיימת שורה של טעמים נוספים המחזקים את הצורך בגילוי מחירו של השירות, ובראשם העובדה שעד לשנת 2006 דובר בשירות חינם, נתון המחייב לדעת השופטת מתן מידע ברור לצרכן אודות שינוי מדיניות החיוב בגינו. טעם נוסף הוא היותו של השירות "מובלע" בתוך שרות 144, באופן העלול להטעות צרכן לסבור שהשירות הוא חלק משירות המודיעין ולא שירות נוסף המוצע לו בתשלום. בנוסף, השירות מוצע במענה קולי ואיננו מאפשר עריכת בירור אודות מחיר השירות, והצעת השירות דורשת מהפונה הכרעה מיידית בקבלת ההצעה או דחייתה, ואינה מאפשרת לו מרחב לשקילה או התלבטות. לפיכך נקבע כי בנסיבות האמורות אי גילוי העובדה שהשירות כרוך בתשלום ומהו מחירו עלול להטעות את הצרכן באופן שזה לא יידע כלל כי התקשר בעסקה נפרדת ונוספת לעסקה לשמה פנה לבזק.
השופטת כנפי שטייניץ דחתה את טענת בזק כי לא חלה עליה החובה לגלות את מחיר השירות מאחר שתעריפו נקבע על ידי שר התקשורת ומפורסם בתקנות. השופטת הבהירה כי אין מדובר בשירות קבוע הניתן
על ידי בזק למנוייה על יסוד הסכם שנקשר מראש ואשר תעריפו מתעדכן בדין מעת לעת, כי אם בעסקה אקראית המוצעת על ידי החברה לפונה אקראי אשר פנה אליה לשם קבלת שרות אחר. משכך, אין לצפות מאותו פונה, הנדרש להחליט לאלתר אם לקבל את השירות המוצע לו, לפנות אל קובץ התקנות לבירור תעריפו של השירות והעובדה שהמחיר נקבע בדין כשלעצמה אינה פוטרת את בזק מן החובה לגלותו עובר להתקשרות. עוד נדחתה טענת בזק אודות אספקת השירות למנויי ספקי תקשורת אחרים, ונקבע כי בזק היא זו המציעה לפונים את השירות ללא כל אבחנה ועל כן קמה יריבות ישירה בינה לבינם וחלות עליה כל החובות המוטלות על "עוסק" בחוק הגנת הצרכן, לרבות החובה שלא להטעות בעניין מהותי בעסקה. לפיכך, אין נפקות לשאלה האם התשלום נגבה על ידי בזק ישירות מן הלקוח או מספקי התקשורת האחרים. עוד הוסיפה השופטת כי גם בהנחה שספקי התקשורת אכן גובים תשלום שונה ממנוייהם בגין שירות השלמת שיחה, הרי שבזק לא טענה ולא הוכיחה כי נבצר ממנה להתאים את נוסח ההודעה הקולית למנויי אותו ספק תקשורת.
הפרת חובת הגילוי
השופטת כנפי שטייניץ קבעה כי לא די בפרסום מודעות קטנות בעיתונים טרם תחילת החיוב עבור השירות, או בהודעה על כך בחשבון דו חודשי שנשלח ללקוחות בזק בלבד, כדי לענות על חובת הגילוי. זאת, שכן אין כל בסיס לסברה שכל הפונים לשירות 144 ראו את הפרסום. זאת ועוד, אין בסיס לסברה שגם צרכן עירני אשר ראה איזה מן הפרסומים או ההודעות יזכור את תוכנו של פרסום משנת 2006 בעת שהשירות מוצע לו בשנת 2009, 2011, או 2012. גם הפרסום באתר האינטרנט של בזק או במדריך הטלפונים, לא כל שכן חיוב בדיעבד בחשבונית החודשית, אינם עונים על חובת הגילוי המוטלת על בזק. עוד נקבע כי גם המידע שגילתה בזק במענה הקולי המציע לצרכן את השירות אינו ממלא את חובת הגילוי המוטלת עליה, מאחר שאין חולק כי היא מעולם לא הודיעה לפונים מהו מחיר השירות, גם חרף דרישותיה של המועצה הישראלית לצרכנות שפנתה אליה פעם אחר פעם לאורך השנים בעניין. השופטת ציינה עוד כי בזק לא נתנה כל הסבר מדוע בחרה לשנות בשנת 2011 את נוסח ההודעה הקולית לרעת הצרכן באופן המגביר את החשש להטעיה, והוסיפה כי נראה לכאורה ששינוי זה אינו מקרי כל עיקר וכל מטרתו הייתה להסתיר מן הפונה כי השירות המוצע לו כרוך בתשלום.
נוסף לאמור נקבע כי הצעה למתן שירות השלמת שיחה היא בבחינת שיווק מרחוק, ולפיכך חובת גילוי מחיר השירות חלה על בזק לכאורה גם מכוחו של סעיף 14ג(א) לחוק הגנת הצרכן. אשר ליסוד הקשר הסיבתי הנדרש ציין בית המשפט כי בזק הסכימה לא להעלות בשלב בקשת האישור טענה להיעדר קשר סיבתי, מבלי לוותר על טענה זו בשלב התובענה, ככל שתאושר. בכל הנוגע ליסוד הנזק נקבע כי המבקש הוכיח כי לכאורה נגרם נזק שעניינו בחיסרון הכיס לצרכן שחויב בגין עסקת שירות השלמת שיחה, אשר אלמלא ההטעיה או הפרת חובת הגילוי לא היה מתקשר בה. עוד קבעה השופטת כי לא מוקנית לבזק הגנה מכוח סעיף 6 לפקודת הנזיקין, שכן היא לא הצביעה על כל הוראת דין או הנחיה של משרד התקשורת המאפשרים לה שלא לגלות בעת הצעת שירות השלמת שיחה, את מחיר השירות, ואי הגילוי או ההטעיה המיוחסים לה אינם נובעים מהוראת חיקוק או מהרשאה חוקית.
לסיכום נקבע כי בזק הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה וביצעה הטעיה אסורה – הן במעשה והן במחדל, כשבמקרה זה אין מדובר בהפרת חובת גילוי גרידא אלא גם ב"הגנבת" התקשרות חוזית שלצדה חיוב כספי במהלך מתן שירות אחר.
לקריאה נוספת, ראו:
ייצוגית: הדואר לא מיידע לקוחות כי שיעור המסירה בדואר 24 הוא 87% בלבד
ביהמ"ש המחוזי: עורך דין מייצג בתביעה ייצוגית לא יכול להיות גם התובע
