שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחה ערעור הרב פינטו: "ניסיון לא ראוי לערוך מקצה שיפורים בהסדר טיעון מקל"

חדשות

נדחה ערעור הרב פינטו: "ניסיון לא ראוי לערוך מקצה שיפורים בהסדר טיעון מקל"
נדחה ערעור הרב פינטו: "ניסיון לא ראוי לערוך מקצה שיפורים בהסדר טיעון מקל"
05/01/2016, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון דחה פה אחד את ערעורו של הרב יאשיהו פינטו על חומרת העונש שנגזר עליו בגין הרשעתו בשוחד ובשיבוש מהלכי משפט – שנת מאסר בפועל. השופטים מתחו ביקורת על טענותיו של פינטו לכשל חמור בייצוג וקבעו כי מדובר בהסדר טיעון מקל במיוחד, אשר כבר שקלל את מצבו הרפואי ואף נתן ביטוי למעמדו כעד מדינה בתיק אחר, ועל כן אין הוא זכאי ל"כפל הנחות" גם בביהמ"ש העליון

בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של הרב יאשיהו פינטו על חומרת העונש שנגזר עליו בגין הרשעתו בהסדר טיעון בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד ושיבוש מהלכי משפט – שנת מאסר בפועל וקנס בסך מיליון שקל. השופט מני מזוז מתח ביקורת על פינטו וקבע כי מדובר בניסיון בלתי ראוי לערוך "מקצה שיפורים" בהסדר טיעון מקל במיוחד עליו חתם במודע ולאחר שהתייעץ עם עורכי דינו והצהיר כי קרא והבין את תוכנו והשלכותיו. כן נדחו טענותיו בדבר נסיבות אישיות שבגינן יש להקל בעונשו, לרבות החמרה במצבו הרפואי, ונקבע כי הסדר הטיעון כבר שקלל גורמים אלו בחשבון וכי הטענה שהיה על בית המשפט המחוזי להתחשב בשיקולים אלה בגזר דינו היא בגדר דרישה ל"כפל הנחות".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הרב יאשיהו יוסף פינטו הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד ושיבוש מהלכי משפט. מזה שנים עמד פינטו בראש הפעילות התורנית של עמותת "שובה ישראל", ובמסגרת זו צבר את אמונם והיה למושא הערצתם של רבים בארץ ובחו"ל, בהם אנשי עסקים, משרתי ציבור, נבחרי ציבור, ידוענים ופשוטי עם מכל שכבות הציבור להם היה רב ומנהיג.

בקיץ 2011 נודע לפינטו כי התעורר חשד לביצוע מעשים פליליים נגד מי שעמד בראש עמותת "חזון ישעיה" עתירת הנכסים שעסקה בפעילות צדקה וחסד, ונאות לסייע לו לבקשתו. בהתאם, העביר ראש העמותה לידי פינטו את השליטה בפועל ניהול הפעילות שלה וכן העביר 1.2 מיליון דולר מכספי העמותה בארה"ב לחשבונה של אשתו של פינטו ובני הזוג עשו בכספים הללו שימוש למטרות שונות, לרבות שימוש פרטי.

בראשית 2012 נודע לפינטו שהמשטרה מקיימת חקירה סמויה בפרשת חזון ישעיה, ולכן החל לאסוף מידע על החקירה, החוקרים ועל קציני משטרה שונים, וכן פעל בשיתוף עם רעייתו כדי להשפיע על החקירה ולשבש אותה. כך, הפעיל פינטו לחץ על אנשים שפעלו במסגרת העמותה לחזור בהם מתלונותיהם כלפי ראש העמותה ואף להפסיק לפעול במסגרתה כליל, כשהפעלת הלחץ נעשתה בדרכים שונות וביניהן איום בהכרזת "דין רודף".

איזונים סבירים בהסדר הטיעון

לקראת הפיכתה של החקירה לגלויה פעל פינטו כדי להשפיע על פעיל נוסף בעמותה באמצעות העברת כספים לחשבונו על מנת שהלה יכיר תודה ויימנע משיתוף פעולה עם החוקרים. במקביל, גמלה בלבו של פינטו החלטה לנצל את קשריו עם תנ"ץ אפרים ברכה, קצין בכיר באגף החקירות של המשטרה שפקד את חצרו, על מנת לדלות ממנו פרטים אודות החקירה. לאחר שמספר נסיונות להעניק לברכה מתנות תמורת מידע על החקירה לא הועילו (לרבות ניסיון להעניק לו תפילין שהיו בשימושו האישי של הרב), החליט פינטו להעניק לו מתת כספי בהיקף נכבד במגמה להתגבר על החסמים שהיו לו בהקשר למסירת מידע חסוי על פרטי החקירה. דא עקא, שברכה סירב לקבל את הכספים בסך של 200 אלף דולר ודיווח על דבר הצעת השוחד לממונים עליו. מכאן ואילך הודרכו פעולותיו ופעולות אשתו בידי גורמי המשטרה, וכך תועדו הצעות שוחד נוספות מצד פינטו ורעייתו לברכה ורעייתו. לימים כאמור הגיע פינטו להסדר טיעון עם רשויות התביעה, בגדרו התחייב פינטו לשתף פעולה עם המשך החקירה במח"ש ולמסור גרסת אמת מלאה בתמורה להגשת כתב אישום לפי נוסח מוסכם והגבלת המדינה בטיעונים לעונש. עוד התחייבה המדינה כי לא יוגש כתב אישום נגד גב' פינטו בגין מעשי העבירה להם הייתה שותפה, וזאת בעיקר בהתחשב במצבה הרפואי. עתירות שהוגשו נגד הסדר הטיעון לבג"ץ על ידי תנועת אומץ והתנועה לאיכות השלטון נדחו.

בגזר הדין, השית בית המשפט המחוזי על פינטו שנת מאסר בפועל וקנס בסך מיליון שקל תוך שקבע כי לבד מהיקפה הכספי של הצעת השוחד והסכנות ה"רגילות" הגלומות בהיכנעות של משרת הציבור להצעת השוחד, בולט במקרה זה גם מרכיב של ניצול מרות של פינטו על תנ"צ ברכה. עם זאת, סבר בית המשפט כי הסדר הטיעון מגלם בחובו איזונים סבירים והוסיף כי אלמלא ההסדר היה מקום לגזור עליו עונש שאינו פחות משנתיים מאסר בפועל. לצד זאת נקבע כי יש לתת את הדעת לעדויות שנשמעו לטובת פינטו אך הודגש כי אין בכך כדי לאיין את עונש המאסר לחלוטין, וכן נקבע כי המצב הרפואי של בני משפחתו שימש גורם מסוים בגיבוש הסדר הטיעון ואין בו כדי להצדיק הקלה מיוחדת בעונשו.

סוללה של סנגורים מהשורה הראשונה

השופט מני מזוז דחה את הערעור על פסיקת המחוזי וציין כי למקרא כתב הערעור ונימוקיו מתקבל הרושם שמדובר בניסיון מצד פינטו להתנער במידה כזו או אחרת מההסכמות אליהן הגיע עם המדינה במסגרת הסדר הטיעון או למצער לערוך להן "מקצה שיפורים". עם זאת, ההסכמות שבהסדר הטיעון וכתב האישום המוסכם שגובש במסגרתו היו מפורטים וברורים, וכי פינטו – אדם בר-דעת שכוחו רב לו ואשר נעזר על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה – אישר בחתימת ידו כי חתם על ההסדר מרצונו החופשי לאחר שקרא אותו והבין את תוכנו, משמעויותיו והשלכותיו ולאחר שנועץ עם עורכי דינו. משכך, חזקה עליו כי הבין שההסדר שבסופו של דבר אושר בבית המשפט אינו יכול להוות בסיס ל"מקצה שיפורים" בערעור.

לגופו של עניין קבע השופט מזוז כי הקביעה בגזר הדין לפיה המערער ניצל את "מרותו הרוחנית" על תנ"צ ברכה מהווה חריגה מהמסגרת העובדתית של כתב האישום. השופט ציין כי המונח "מרות" אמנם לא נזכר בכתב האישום אולם אין חולק כי בית המשפט רשאי, מוסמך ואף מחויב לתת משמעות לעובדות המוסכמות שבכתב האישום לצורך גזירת הדין. במקרה זה, כל בר דעת יכול להבין ולהסיק מהעובדות שתוארו בכתב האישום כי מערכת היחסים שבין פינטו לתנ"צ ברכה לא הייתה מערכת יחסים חברית רגילה אלא מערכת יחסית בין רב שתואר כמי ש"צבר במהלך השנים חסידים רבים בארץ ובחו"ל", לבין אדם מאמין וירא שמיים, אשר התאפיינה במעמד והשפעה שהיו לרב כלפי תנ"צ ברכה. זאת ועוד, כל בר בי רב יכול להבין את המשמעות של הענקת תפילין שהיו בשימושו האישי של הרב עבור אדם מאמין המבקש לחסות בצלו. לפיכך, קביעת בית משפט קמא אודות ניצול מרותו וסמכותו הרוחנית של הרב על תנ"צ ברכה כדי שהאחרון יסייע לו בחקירותיו אינה חורגת מהמסגרת העובדתית של כתב האישום אלא מהווה הסקה פשוטה, ישירה ומחויבת המציאות.

עוד דחה בית המשפט את טענותיו של פינטו לכשל חמור בייצוג על ידי באי כוחו הקודמים, שהסכימו לדבריו לחתום על הסדר הטיעון מבלי לאפשר לו לעיין במלוא חומרי החקירה. השופט מזוז קבע כי אין מדובר כלל במקרה של "כשל בייצוג" אלא בניסיון בדיעבד למצוא פגמים בהחלטות שהתקבלו בזמן אמת במודעות מלאה, כחלק מהמהלך של המערער למקצה שיפורים כפי שצוין לעיל. בעניין זה שב השופט מזוז והזכיר כי פינטו יוצג מתחילת ההליכים על ידי סוללה של סנגורים מנוסים מהשורה הראשונה, שהם אלו אשר השכילו להשיג עבורו את הסדר הטיעון המקל מאוד וחזקה כי פעלו לטובתו לפי מיטב שיפוטם. יתרה מזו, פינטו עצמו נתן את הסכמתו להסדר הטיעון שהושג ואישר אותו בחתימת ידו, ואף הצהיר בכתב כי הוא עושה כן מרצונו החופשי ולאחר שהתייעץ עם עורכי דינו והבין את תוכן ההסדר ומשמעויותיו. יתרה מכך, על אישורו זה חזר המערער בעל פה בפני בית המשפט טרם הכרעת הדין, ואם ההחלטות שקיבל לא הניבו בסופו של דבר את התוצאה האופטימלית המקווה בעיניו, אין בכך ולא כלום עם "כשל חמור בייצוג".

תכנית סדורה ושיטתית לשיבוש הליכי משפט

כן נדחתה הטענה כי היה על בית המשפט קמא להקל בעונש בגדרו של הסדר הטיעון לאור שיתוף הפעולה של פינטו עם רשויות אכיפת החוק, התנהגותו החיובית ותרומתו הרבה לחברה, ובשל מצבם הבריאותי שלו ושל משפחתו. השופט הבהיר כי הסדר הטיעון המוסכם פירט את השיקולים שעמדו ביסוד עצם ההסכמה להגיע להסדר ובין היתר צוין בו במפורש כי המאשימה הביאה גורמים אלו בחשבון. לפיכך, טענתו של פינטו שהיה על בית המשפט להתחשב בשיקולים אלה בגזר דינו היא בגדר דרישה ל"כפל הנחות". בנימוק דומה דחה השופט מזוז גם את טענתו של פינטו בדבר החמרה במצבו הרפואי, והזכיר כי במסגרת הטיעונים לעונש וגזר הדין בחן בית המשפט המחוזי חוות דעת ומסמכים שונים שהוגשו לו וקבע כי פינטו אינו נתון בסיכון רפואי מידי או קרוב וכי ביכולתו של שירות בתי הסוהר להעניק לו כל טיפול רפואי לו יזדקק. עוד הבחין השופט מזוז את עניינו של פינטו מעניינו של אורי לופוליאנסקי, שעונש המאסר שנגזר עליו בגין הרשעתו בפרשת הולילנד הומר בעבודות שירות בגין מצבו הרפואי, וקבע כי ככל שמצבו הרפואי של פינטו יחייב זאת תעמוד לו האפשרות לפנות בבקשה מתאימה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר.

לסיכום קבע השופט מזוז כי המעשים בהם הורשע פינטו היו חמורים ביותר, שכן אף שהוא אינו נושא משרה שלטונית, הוא דמות ציבורית בעלת כוח והשפעה, הנערץ על רבים ושחטא בעבירות שוחד חמורות והחטיא אחרים שפעלו מטעמו, לרבות רעייתו. לדברי מזוז, במעשיו ניצל המערער את מערכת היחסים המיוחדת ששררה בינו לבין תנ"צ ברכה, שכיהן באחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר במשטרת ישראל, כחלק ממימוש תכנית סדורה ושיטתית שמטרתה לחלץ מברכה מידע סודי מחקירות משטרה בעניינו ואף לרתום אותו לסייע לו בחקירות אלה. כל זאת, בעוד הוא פועל ברקע לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, בין אם באמצעות מתן טובות הנאה ובין אם באמצעות הפניית איומים כלפי עדים פוטנציאליים. לבסוף עמד השופט מזוז על דברים שנאמרו בפסיקה אודות החומרה היתרה שבעבירות השוחד ועל הצורך לנקוט בענישה חמורה ומרתיעה בהן, בהיותן סכנה לצביונה ולחוסנה של החברה ומקור להשחתת המידות במערכות השלטון.

למסקנות אלו הצטרפו יתר שופטי ההרכב. השופט יצחק עמית הוסיף כי אינו רואה חשיבות לשאלה כיצד להגדיר את היחסים בין תנ"צ ברכה לפינטו, האם יחסי מרות, יחסי רב-תלמיד, יחסי הערצה, יחסי קרבה וידידות, זיקה רגשית עמוקה או כל הגדרה אחרת. לשיטתו, החשוב בעניין הוא כי פינטו הציע שוחד ונתן שוחד לתנ"צ ברכה ויש לדחות את ניסיונו להיתפס לאמירת בית המשפט קמא לפיה "ניצל מרותו" כאמתלה להצגה סלקטיבית של ראיות מתוך חומרי החקירה. זאת, בניגוד מוחלט להסדר הטיעון. עוד ציין עמית כי פינטו זכה למעשה ל"כפל מבצעים", שכן זכה לעונש מופחת בתיק זה למרות שהוא אינו עד מדינה, ובפרשה אחרת ונפרדת הנוגעת ליחסיו עם ניצב מנשה ארביב אכן קיבל מעמד של עד מדינה. כפועל יוצא, זכה פינטו לקבל את ההטבה בתיק זה בדמות ענישה מופחתת, עוד לפני שנתן את "התמורה" בתיק השני.

 

ע"פ 4301/15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הסדר טיעון לרב יאשיהו פינטו: הפרקליטות תבקש שנת מאסר בפועל בגין שוחד

 

פרשת הרב והניצב: מפקד 433 חשוד שקיבל טובות הנאה מהרב יאשיהו פינטו

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150