ביהמ"ש הרשיע אח ואחות שהעסיקו עורכי דין שתפקידם היה לבקר אסירים ביטחוניים מהחמאס והג'יהאד האיסלאמי בבתי הכלא בישראל, ולהעביר מסרים בין אסירים בבתי הכלא השונים או בינם לבין הנהגות ארגוני הטרור, לרבות בעניין שביתות רעב, הקמת תחנות שידור ופתרון סכסוכים בין האסירים. הכספים ששולמו לנאשמים ולעורכי הדין הגיעו מרצועת עזה, מארגון החמאס או מעמותה שהוצאה מחוץ לחוק
בית המשפט המחוזי הרשיע אח ואחות בעבירות בטחוניות לאחר שנמצא כי הם ניהלו משרד, בגדרו הועסקו מספר עורכי דין שתפקידם היה לערוך ביקורים אצל אסירים ביטחוניים מתנועות החמאס והגי'האד האסלאמי הכלואים בבתי הכלא בישראל, ולהעביר אגרות שכללו מסרים ארגוניים הן בין האסירים בבתי הכלא השונים והן בינם ובין הנהגות הארגונים מחוץ לכותלי הכלא כדי לקדם או לממן את פעילות ארגוני הטרור. השופט כרמי מוסק קבע כי ממכלול הראיות עולה שהכספים ששולמו לנאשמים ולעורכי הדין הגיעו מרצועת עזה וכי דובר בכספי טרור של ארגון החמאס ולמצער של עמותה שהוצאה מחוץ לחוק, וכי הנאשמים ארגנו פעילות זו והיו מודעים לה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
נהלי שירות בתי הסוהר אוסרים ככלל על יצירת קשר בין כלואים ביטחוניים בבתי הכלא השונים, כמו גם על שיחות טלפון או העברת מסרים בינם לבין עצמם או מבתי הכלא החוצה, משיקולים של שמירה על ביטחון המדינה והציבור ושמירה על ניהולם התקין של בתי הכלא. עם זאת, מאפשרים הנהלים פגישות בין עורכי הדין לכלואים הביטחוניים, אך זאת רק לצורך טיפול בעניינים המשפטיים של הכלואים. ברקע לאמור עומדת ההכרה בכך שהעברת מסרים בין האסירים בבתי הכלא ובין בתי הכלא להנהגות בעזה מחזקות את התשתית הארגונית של ארגוני הטרור ואת הקשר ביניהן ומאפשרות לארגון להתקיים הן ברמה הארגונית והן ברמה המבצעית.
הנאשמים, אח ואחות, הועמדו לדין בעבירות ביטחוניות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ואיסור פעולה ברכוש למטרות טרור. על פי הנטען בכתב האישום, בשנת 2011 הקים הנאשם משרד בשם "אלקודס לשירות חוקתי ומסחרי" במסגרתו עבדה גם הנאשמת. בין השנים 2012-2014 העסיק הנאשם במשרדו ארבעה עורכי דין, שתכלית העסקתם הייתה ביקור אסירים ביטחוניים מתנועות החמאס והגי'האד האסלאמי הכלואים בבתי הכלא בישראל, והעברת אגרות שכללו מסרים ארגוניים הן בין האסירים בבתי הכלא השונים והן בינם ובין הנהגות הארגונים מחוץ לכותלי הכלא. זאת, כדי לקדם או לממן את פעילות ארגוני הטרור. את האגרות לאסירים מחוץ לכלא קיבלו הנאשמים מגורמים השייכים לארגונים ברצועת עזה, ולאחר קבלת התגובות מהאסירים היו מעבירים אותן בחזרה. תמורת ניהול המשרד, העסקת עורכי הדין, ביצוע הביקורים והעברת האגרות קיבלו הנאשמים ממשרד עורכי דין הממוקם בעזה והמייצג את הארגונים כספים שהופקדו בחשבונות בנק השייכים להם ומנוהלים ברשות הפלסטינית.
השופט כרמי מוסק הרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם וקבע כי הנאשמים קיימו מגע והיו בקשר עם אנשי החמאס או עם עמותת אלנור, שהוצאה אף היא מחוץ לחוק, לצורך קבלת האגרות והכספים. השופט הבהיר כי אין מדובר בקשרים תמימים אלא בקשרים שנועדו לקדם את מטרותיו של ארגון טרור וכי הנאשמים היו מודעים לכך.
הנאשמים הורשעו גם בעבירת איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לאחר שהוכח כי הם קיבלו כספים מהחמאס, שהוא ארגון טרור מוכרז, או כספים מעמותה שהוצאה מחוץ לחוק והעבירו אותם לאחרים או השאירו אותם לעצמם.
עוד צוין כי עצם סיווגו של אסיר כ"אסיר בטחוני" אין בו כדי ללמד דבר על כך שמדובר באסיר שהוא חבר בהתאחדות בלתי מותרת או בארגון טרור (אף אם בעבר הורשע בעבירות אלו), שכן מדובר בסיווג מנהלי אשר נועד בין היתר להקל על ניהול בתי הסוהר ועל החזקת קבוצות אלה בנפרד. לפיכך, קבע בית המשפט העליון בעבר כי על המאשימה רובץ הנטל להמציא ראיות בדבר חברות האסיר או האסירים איתם באו עורכי הדין במגע בהתאחדות בלתי מותרת. במקרה זה, אין מחלוקת שהנאשמים לא העבירו באופן אישי את האגרות והמסרים לאסירים שסווגו על ידי השב"ס כאסירים בטחוניים אלא עשו זאת דרך אותם עורכי הדין שנשכרו לצורך כך. מהראיות שהציגה המאשימה לגבי זהות האסירים הביטחוניים שאצלם נערכו ביקורי עורכי הדין ומבחינת האגרות והמסמכים השונים שנתפסו אצלם עולה כי מרבית האגרות היו בעלות אופי ארגוני ואין ספק כי הן שירתו את ארגוני הטרור במסגרת פעילותם.
עוד עלה מהראיות כי מנהיגות החמאס בכלא הייתה מודעת היטב לאגרות שנשלחו או שהיו אמורות להישלח ואף התקיים מעקב, כך שאם המשרד לא ביצע את תפקידו הוא היה זוכה להערה בעניין ממנהיגות החמאס בכלא. לפיכך, אין ספק כי אילו לא היו מועברות אגרות ארגוניות רבות, פעילות משרדם של הנאשמים הייתה מופסקת והיו נמצאים אחרים שהיו מבצעים את העברת האגרות. כן התייחס בית המשפט לטענת הנאשמים לפיה פעולות המשרד ופעולות עורכי הדין היו אזרחיות או הומניטריות, וציין כי בית המשפט העליון התייחס בפרשיות אחרות שנגעו לפעילות "הומניטרית", "חינוכית" או כזו הנוגעת לאיסוף כספים ותרומות, וקבע באופן חד משמעי כי פעילות כזו הנעשית במסגרת ארגון טרור או למען פעולותיו ומטרותיו היא פעילות הנעשית למען אותו ארגון, ולפיכך מהווה עבירה על החוק.
לסיכום נקבע כי הנאשמים ניהלו משרד שעסק בביקורי אסירים בטחוניים באמצעות עורכי דין שכירים שדרכם הועברו אגרות ארגוניות, לרבות בעניין עריכת שביתות רעב, אופן הביצוע, נושאי חבלה, הקמת תחנת שידור לאסירים, פתרון סכסוכים בין האסירים, ועוד. עוד הוכח כי הביקורים נעשו אצל אסירים בטחוניים שנמנו עם ארגון החמאס והיו פעילים במסגרת זו גם בהיותם בכלא הישראלי לאחר שנשפטו על מעשי חבלה וטרור שביצעו. בנוסף, הוכח שהכספים ששולמו לנאשמים ולעורכי הדין הגיעו מרצועת עזה וכי דובר בכספי טרור של ארגון החמאס ולמצער של עמותה שהוצאה מחוץ לחוק ומקום מושבה ברצועה. מעבר לאמור, הוכח כי הנאשמים ארגנו פעילות זו והיו מודעים לה ועל כן יש לקבוע כי הוכחו כל יסודות העבירות בהן הואשמו – הן במישור העובדתי והן היסוד הנפשי הנדרש.
לקריאה נוספת, ראו:
נחשפה חולייה של עורכי דין שהעבירו מסרים לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא
ראש התביעה ביו"ש: יש ארגון עו"ד שמטרתו להעביר מסרים בין טרוריסטים בכלא
עורך דין מואשם בהעברת מסרים לאסירי החמאס תמורת 500 שקל לכל ביקור בכלא
העליון: עו"ד המואשם בעבירות חמורות לא יעסוק בעריכת דין עד לסיום משפטו
