ביה"ד החיל את העקרונות שנקבעו לאחרונה ביחס לעובדי נמל חיפה, והורה ל-1,300 עובדי נמל אשדוד לשוב לעבודה סדירה ולא לשבות או לנקוט עיצומים בשל העבודות המתבצעות להקמת נמל חדש באשדוד על ידי קבלן פרטי שזכה במכרז
כ-1,300 עובדי נמל אשדוד אינם רשאים לשבות או לנקוט עיצומים בשל העבודות המתבצעות להקמת נמל חדש באשדוד. כך קבע אתמול (א', 8.11) השופט צבי פרנקל, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שהורה לעובדי נמל אשדוד לשוב לעבודה סדירה ותקינה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט פרנקל קבע כי עובדי הנמל אינם רשאים לשבות או לנקוט בעיצומים בשל כך שבשטחי הנמל מתבצעת עבודה להקמת נמל חדש על ידי קבלן פרטי שזכה במכרז. בכך למעשה החיל השופט פרנקל על עובדי נמל אשדוד את העקרונות שקבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה בירושלים כאשר דן בסוגיה דומה שהתייחסה לעובדי נמל חיפה, ופסק בעקבותיו שאין לעובדי נמל אשדוד זכות לשבות בשל עבודות הקמה של הנמל החדש.
עם זאת, קבע השופט פרנקל כי פריקה וטעינה של מטענים, שהינן בגדר עבודות נמליות, גם אם הן מיועדות להקמת הנמל החדש, תבוצענה על ידי עובדי הנמל.
בחברת נמל אשדוד הממשלתית מועסקים כיום קרוב ל-1,300 עובדים, המאוגדים ב-11 נציגויות שונות, כאשר הסתדרות העובדים החדשה היא ארגון העובדים היציג של כל עובדי חברת נמל אשדוד.
בדיון שנערך בבית הדין הבהירו הצדדים לסכסוך כי ככל שהפעולה עוסקת ב"ליבת העיסוק" של עובדי הנמל, כלומר פריקת מטענים והטענתם הדורשות רשומות מכס ושטר מטען, היא תבוצע ותמשיך להיות מבוצעת על ידי עובדי חברת נמל אשדוד, ברציף מפוקח מכס כנדרש, שכן זוהי עבודת נמל קלאסית.
צמצום העבודה של העובדים המאורגנים
בקיץ 2014 זכתה במכרז חברת צ'יינה הארבור להקמת הנמל החדש באשדוד. במסגרת עבודות ההקמה של הנמל החדש, החל קבלן ההקמה לעסוק בפריקת וטעינת קוביות בטון (שובר גלים) לצורך הקמת הנמל החדש, כאשר העבודה מבוצעת בשטח שבאחריות חברת נמל אשדוד בקו המים. עבודות אלו מתבצעות כך שמשאיות מועמסות בקוביות הבטון מאזור האחסון המצוי באחריותה של חברת נמלי ישראל ומעבירות אותן לרציף שבאחריות חברת נמל אשדוד.
העבודה לפריקת קוביות הבטון והטענתם לשוברי הגלים נעשית ברציף 4 וברציף 30 הנמצאים על קו המים, כאשר העבודה של פריקה וטעינה מתוך המשאיות לדוברות נעשית על ידי מנוף של חברה פרטית המוזמן על ידי החברה הסינית שבונה את הנמל החדש. לטענת חברת נמל אשדוד, אין לה את הציוד הנדרש כדי לבצע עבודה זו. לעומת זאת, עבודות פריקת או טעינת מטעני יבוא ויצוא עבור קבלן ההקמה מתבצעת על ידי עובדי חברת נמל אשדוד, כחלק משירותי החובה בהתאם לכתב ההסמכה שניתן לה וכחלק מהסיכום שהושג בין הצדדים.
בעקבות תחילת עבודת קבלן ההקמה, בקשר עם פריקת וטעינת קוביות הבטון באמצעות מנוף של חברה פרטית, פנה ועד עובדי התפעול להנהלת הנמל, בטענה כי המדובר בפעולות תפעוליות בקו המים, המהווה שטח באחריות חברת נמל אשדוד, ולפיכך ובהתאם להסכמי הרפורמה משנת 2005, רק עובדי חברת נמל אשדוד רשאים לעשותן וכי חברת הנמל מחויבת להקצות עובדים לטובת עבודה זו.
לפני כחודש מסרו העובדים להנהלת הנמל, הודעה על סכסוך עבודה, שעילתה היא "החלטה חד צדדית וכוחנית של המעסיק לבצע מיקור חוץ מידי של עבודת פריקה וטעינת אניות בשטחי נמל לרבות בשטחי קו המים, בהם העבודה בוצעה עד כה על ידי עובדי הנמל; למרות שהחלטה זו הינה בעלת השלכות קשות על יחסי העבודה הקיבוציים בנמל והיא מהווה שבירה ושינוי של המצב הקיים, המעסיק קיבל את ההחלטה באופן חד צדדי, מידית וללא משא ומתן עם נציגות העובדים המוסכמת; וכן, חוסר תום לב המסיק והתנהלות בדרך שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט. המעסיק נוקט בפעילות מכוונת שמטרתה לצמצם את העובדה שמבוצעת על ידי עובדים מאורגנים".
עבודת נמל "קלאסית"
לטענת חברת נמל אשדוד, בניית הנמל החדש, לא רק שאינו חלק משירותי החובה בכתב ההסמכה של החברה, אלא שהעבודות שלטענת נציגות העובדים מבוצעות ב"מיקור חוץ" הן עבודות שאינן בגדר "עבודה נמלית", או "שירותי חובה" על פי כתב ההסמכה. לעניין זה טוענת חברת נמל אשדוד כי הלכה למעשה היא עוסקת בשירותי נמל בקשר לפעילות של ייבוא וייצוא וכי המדובר בתהליכים אשר נקבעו במסגרת הוראות הדין השונות.
מנגד, טענה ההסתדרות וארגוני העובדים כי חברת נמל אשדוד פועלת בניגוד להסכמות ברורות ומפורשות עם נציגות העובדים, הסכמות אשר קיבלו תוקף הן בהסכמי הרפורמה בשנת 2005 והן באמצעות אשרורם על ידי הנמל ונציגות העובדים לפני למעלה משמונה חודשים. לטענתם, עובדי חברת נמל אשדוד עובדים למעלה משמונה חודשים בפריקה ובטעינה של מטענים שעניינים הקמת הנמל וכי בניגוד גמור להחלטת בית הדין הארצי, חברת נמל אשדוד מסרבת לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים בנוגע לנושא המצוי בלב ליבה של העבודה המאורגנת – הוצאת העבודה למיקור חוץ.
השופט פרנקל, ביחד עם נציגי הציבור פסה מרקוביץ ואסי פידל, הגיעו למסקנה כי יש להחיל במקרה זה את ההלכה שנפסקה בפסק דינו של בית הדין הארצי בפרשת קישון מזרח. לשיטתם, העבודות המבוצעות על ידי קבלן ההקמה, ואשר בגינן ביקשו העובדים להכריז סכסוך עבודה, אינן בגדר עבודה נמלית "קלאסית" המסורה לעובדי הנמל, כי אם בבחינת עבודות הקמה של הנמל החדש, המסורות לאחריותה של חברת נמלי ישראל ולקבלן ההקמה ואין לכפות עליהם ביצוען על ידי עובדי חברת נמל אשדוד. לפיכך, אין בביצוע עבודות אלו על ידי קבלן ההקמה ולא על ידי עובדי חברת הנמל, הפרת הסכמים קודמים או מיקור חוץ כטענת עובדי הנמל ואין להתיר את השביתה בה פתחו העובדים.
עם זאת, בית הדין לעבודה קבע כי ככל שיהיו עבודות פריקת וטעינת מטעני ייבוא וייצוא, שהינן בבחינת עבודה נמלית, אלה יבוצעו על ידי עובדי נמל אשדוד, ובלבד שאינן עבודות שהן בבחינת הקמה ופיתוח התשתית לבניית הנמל החדש.
בבחינת מאזן הנוחות קבע השופט פרנקל כי "חשיבות פעילותו התקינה והשוטפת של נמל אשדוד הינה עליונה ואין צורך להכביר במילים בעניין זה. הנזק הפוטנציאלי הצפוי לעבודת הנמל, לחברת נמל אשדוד, לציבור ולמדינה הינו עצום כאשר מנגד לא הצביעה ההסתדרות על הנזק שעלול להיגרם לעובדי הנמל ככל שיינתנו הצווים המבוקשים. לפיכך, נוטה מאזן הנוחות לטובת חברת נמל אשדוד".
בית הדין לעבודה מתח ביקורת על הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, שבחר לא להתערב בסכסוך עליו נמסרה לו הודעה, ולא הפנה את הצדדים לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה באותה סוגיה.
כאמור, בית הדין הורה לעובדים לשוב לעבודה סדירה ונתן צו לביטול כל החלטה בדבר שיבוש העבודה בנמל אשדוד.
לקריאה נוספת, ראו:
ביה"ד: השעיית יו"ר ועד העובדים בנמל חיפה, שנתפס עם סמים, נעשתה כדין
עובד במתקן שינוע מחצבים בנמל אשדוד שנפטר מסרטן האף הוכר כנפגע עבודה
