חדשות

רבים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים סובלים מפגיעה נפשית קשה כתוצאה מהתאונה, שאף יכולה להתפתח לנכות נפשית זמנית או קבועה. עו"ד ליטל ביבר חייקין מסבירה מהי עמדת החוק בשאלת האשמה וכיצד ניתן למקסם את הפיצוי הניתן לנפגעים

תאונות דרכים קטלניות שבהן נהרגו אזרחים תמימים עולות לכותרות כמעט אחת לשבוע. חרף העובדה שחלק גדול מהתאונות נגרם מרשלנות הנהגים, רבים מהם זכאים לפיצויים בעצמם. לדברי עו"ד ליטל ביבר חייקין, מעורבות בתאונה קטלנית, גם מהצד הפוגע, אינה דבר של מה בכך, ורבים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים סובלים מפגיעה נפשית קשה כתוצאה מהתאונה, שאף יכולה להתפתח לנכות נפשית זמנית או קבועה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי עו"ד ביבר חייקין, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו בוחן באשמת מי התאונה, אלא מאפשר קבלת פיצוי לנפגעים מכוח ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים.

את קבוצת הנהגים הפוגעים והנפגעים יש לחלק לשניים, אומרת עו"ד ביבר חייקין. "קבוצה ראשונה היא קבוצת הנהגים אשר נפגעו באופן ישיר בתאונה אשר נגרמה באשמתם ונגרמו להם נזקי גוף עקב התאונה, כמו גם נזקים נפשיים. הקבוצה השנייה היא נהגים אשר לא נפגעו באופן ישיר בתאונת הדרכים, אך לנוכח מעורבותם בתאונה ותוצאותיה הקטלניות, נגרמה להם פגיעה נפשית קשה. במקרה הראשון, הנהגים יהיו זכאים לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה, לרבות זכאות לפיצוי על נזקים נפשיים, וזאת אף אם התאונה נגרמה באשמתם הבלעדית. לעומת זאת, במקרה השני, יהיו הנהגים זכאים לפיצוי רק בהתקיים תנאים מסוימים, אשר הותוו בפסיקת בתי המשפט".

התנאי הראשון, מסבירה ביבר חייקין, הוא מידת הקירבה של הנפגע לנהג הפוגע. בפסק דין אלסוחה קבע בית המשפט כי תביעה בגין נזק נפשי משני תתקבל רק אם מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, שכן עוצמת הפגיעה בהם הינה משמעותית ביותר. עם זאת, לא נקבעה רשימה סגורה של קרובי משפחה, ובית המשפט הוסיף כי יתכנו מידות קירבה אחרות היכולות להוליך לתוצאה זהה, ובמקרים יוצאי דופן יהיה מקום לבחון האם קיימת הצדקה להרחיב את מעגל הנפגעים. ואכן, ברבות השנים, הרחיבו בתי המשפט את מעגל הנפגעים גם לקרובי משפחה אשר אינם מדרגה ראשונה. תנאי נוסף הוא התרשמות ישירה של הנפגע מהאירוע המזיק. קריטריון זה ממילא יתקיים בנהג שגרם לתאונה באשמתו ואשר חווה את האירוע בחושיו.

הפסיקה מתייחסת גם למידת הקירבה במקום ובזמן של הנפגע לאירוע המזיק. קריטריון זה גם מתייחס לסמיכות שבין התאונה לבין קבלת הטיפול הנפשי והמשכו לאורך זמן.

לדברי עו"ד ביבר-חייקין, בתי המשפט פוסקים פיצויים רק לאחר שהוכח כי לנפגע נגרם נזק נפשי ממשי. " לא כל נזק נפשי יזכה את התובע בפיצויים, בודאי לא נזק נפשי חולף, אלא רק באותם מקרים בהם נגרם נזק נפשי ממשי ומהותי, או פגיעה נפשית רצינית גם אם אינה עולה עד כדי מחלת נפש".

האחיינית נהרגה, הנהג קיבל פיצוי

לדברי עו"ד ליטל ביבר-חייקין, אם הנהג עצמו נפגע גופנית מהתאונה, אפילו פגיעה מזערית, ובנוסף לקה בפגיעה נפשית משמעותית כתוצאה מהתאונה, חוק הפלת"ד מאפשר לו לדרוש פיצויים על נכויותיו.

מקרה כזה הגיע לבית משפט השלום בכפר סבא. הנהג גרם לתאונת דרכים שבה הסיע את אחייניתו. האחיינית נפגעה אנושות ונפטרה מפצעיה לאחר כשבוע. הנהג הורשע בגרימת מוות ברשלנות, ונידון לשישה חודשי עבודות שירות, לשלילת רישיון ולקנס כספי.

לדברי עו"ד ביבר-חייקין, הנהג לא נפגע באופן ישיר בתאונה, אך נגרמה לו פגיעה נפשית משמעותית לנוכח תוצאותיה הקטלניות. לנוכח זאת, תבע הנהג פיצויים מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה, בטענה שהתאונה ומות אחייניתו גרמו לו לנזקים נפשיים כבדים. בבית המשפט נקבע שהנהג הפוגע אכן מקיים את התנאים לפיצוי בגין פגיעה נפשית, זאת אף שההרוגה אינה קרובת משפחתו מדרגה ראשונה. זאת, שכן הוכח במשפט קשר הדוק בין הנהג לבין אחייניתו, ומכאן הוחלט לשייך אותה למעגל החריגים, שאינם בני משפחה מדרגה ראשונה.

כמו כן, בפסק הדין צוין שהסמיכות בין האירוע לקבלת הטיפול הנפשי, וכן ממצאי המומחים לבריאות הנפש שבדקו את הנהג, מעידים על קרבה סיבתית. לדברי עו"ד ביבר-חייקין, הנהג הוכר כסובל מנכות נפשית משמעותית וממושכת שאינה משתפרת למרות הטיפול שקיבל, ולכן הוחלט כי הוא זכאי לפיצויים בגין נכותו הנפשית.

במקרה אחר, מספרת עו"ד ביבר חייקין, משאית סטתה לשוליים ופגעה בבני המשפחה שהיו ברכב שעמד לצד הכביש. אחת מבנות המשפחה נפטרה מפצעיה בבית החולים. נהג המשאית הורשע בגרימת מותה של ילדה וריצה עונש מאסר של כחמישה חודשים. במקרה זה, בשונה מהמקרה הקודם, הנהג עצמו נפצע בתאונה, ומעבר לפגיעות הגופניות שספג נגרמה לו גם פגיעה נפשית צמיתה. היות וגם הוא עצמו נפצע פיזית בתאונה ומאחר וחוק הפלת"ד אינו דן בשאלת האשם, הוא תבע את ביטוח החובה של המשאית שלו, ובפסק הדין שניתן בבית משפט השלום נפסק כי הוא יהיה זכאי לפיצוי בסך 160 אלף שקל מחברת הביטוח על נזקיו הגופניים והנפשיים.

נפגעתם בתאונה? כך תפעלו, שלב אחר שלב

איסוף ראיות: לדברי עו"ד ליטל ביבר חייקין, מומלץ לצלם את הרכבים המעורבים בתאונה ואת הנזקים שנגרמו להם, לבקש פרטי האנשים המעורבים בתאונה, לרבות שמם המלא, צילום תעודת הזהות, צילום תעודת ביטוח החובה אם רלוונטי ופרטים ליצירת קשר. כמו כן, יש לרשום פרטי עדים לתאונה.

דיווח למשטרה: דווחו על התאונה למשטרה כמה שיותר מהר ובסמוך למועד שבו היא התרחשה.

פינוי לחדר מיון: מיד לאחר התאונה, יש לפנות לחדר המיון של בית החולים הקרוב ולהיבדק. יש לציין בבית החולים כי הפניה היא עקב תאונת דרכים. לעיתים נפגעי תאונת דרכים אינם חשים כאב מיד לאחר התאונה, אך הכאבים מתעוררים כשבוע אחרי ואף מאוחר מכך. לכן, כדאי בכל מקרה להיבדק ולוודא שלא נגרם כל נזק הדורש טיפול מידיי. יש להישאר במעקב לקבלת טיפול רפואי במידת הצורך. בכל מקרה, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי והקבלות של ההוצאות הרפואיות.

שמירת קבלות: מומלץ לשמור קבלות של כל הוצאה רלוונטית בעקבות התאונה, כולל הוצאות נסיעה מוגברות עקב התאונה. 

פנייה לייעוץ מקצועי: מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום בסמוך ככל האפשר לאירוע התאונה, לצורך ניהול תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לדברי עו"ד ביבר חייקין, תביעות נגד ביטוח החובה אינן תביעות פשוטות, וניתן למקסם את הפיצויים המגיעים לנפגעים, אם הטיפול בהם ייעשה על ידי אנשי מקצוע המצויים בתחום.