חברה בבעלות ממשלת סין עתרה לאכיפת פסק דין כספי נגד אזרח ישראלי בגין הפרת הסכם עמה לגיוס ומשלוח פועלי בניין סיניים לפרויקטים של בניה באוקראינה. ביהמ"ש קבע כי המצב המשפטי הנוכחי בסין מלמד על פוטנציאל סביר כי פסק דין ישראלי ייאכף בסין, דבר המספק את דרישת ההדדיות בחוק אכיפת פסקי חוץ
בית המשפט המחוזי קיבל לראשונה בקשה של חברה סינית לאכיפת פסק דין שניתן בבית משפט בעיר נאנטונג במחוז ג'יאנגסו בסין, בתביעה כספית שהוגשה נגד אזרח ישראלי. השופטת תמר אברהמי קבעה כי המצב המשפטי הנוכחי בסין, כפי שהוצג בהליך דנן, מעלה קיומו של פוטנציאל סביר כי פסק דין ישראלי ייאכף בסין ומספק את דרישת ההדדיות אשר בחוק אכיפת פסקי חוץ.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעת היא חברה בבעלות מלאה של מדינת סין, אשר עוסקת בין היתר ביצוא כוח אדם לעבודות הנדסה בחו"ל. בין החברה לבין הנתבע, אזרח ישראלי העוסק בין היתר בהשמה של עובדים בפרויקטים שונים בעולם, נחתם הסכם לעניין גיוס ומשלוח פועלי בניין סיניים לפרויקטים של בנייה באוקראינה. ההתקשרות האמורה עלתה על שרטון והעסקת הפועלים הסיניים באוקראינה פסקה ואלה הושבו לסין.
בעקבות כך, הוגשה נגד הנתבע תביעה לבית משפט בסין, וניתן פסק דין שבו חויב הנתבע בתשלום סכומים שונים לחברה. בין לבין עזב הנתבע את סין חרף קיומו של צו עיכוב יציאה מהארץ.
החברה עתרה לבית משפט בישראל בבקשה לאכוף את פסק הדין הסיני לפי חוק אכיפת פסקי חוץ. המחלוקת המרכזית בין הצדדים בהליך זה נגעה לדרישת ההדדיות הגלומה בסעיף 4 לחוק, ביחסים שבין ישראל לסין. לא אותר על ידי מי מהצדדים מקרה כלשהו שבו בית משפט בסין אכף או סירב לאכוף פסק דין של בית משפט ישראלי. כמו כן, לא אותר מקרה בו בית משפט ישראלי אכף או סירב לאכוף פסק דין שניתן בסין. בנוסף, אין בנמצא אמנה בינלאומית רלוונטית לעניין הכרה ואכיפה של פסקי חוץ כספיים אשר הן ישראל והן סין הינן צד לה.
בין הצדדים הוסכם כי ברמה העקרונית, מבחינת לשון הדין הסיני אין מניעה לאכוף פסקי דין של מדינת ישראל וכי אפשרות עיונית לכך קיימת. המחלוקת שנותרה בין הצדדים הייתה בשאלה האם קיים "פוטנציאל סביר" לאכיפה בסין של פסק דין ישראלי, ובהתאמה – האם מתקיימת דרישת ההדדיות לפי הדין הישראלי.
הטענה המרכזית שהעלה הנתבע היא כי לא מתקיימת דרישת ההדדיות בין ישראל לבין סין כמתחייב מסעיף 4 לחוק אכיפת פסקי חוץ וכי אין מקום לאכיפת הפסק מטעם זה. המומחית מטעם הנתבע לא חלקה על היעדר הוראה בדין הסיני המונעת את האכיפה, אך לטענתה אכיפתו בסין של פסק דין כספי שניתן על ידי בית משפט ישראלי מוסמך היא לכל הפחות בלתי סבירה, ובאופן מעשי - בלתי אפשרית.
מנגד, המומחה מטעם החברה סבר כי בית משפט סיני יהיה מוכן לבצע ראשון צעד של אכיפה ולהכיר בהדדיות קודם לכך שבית משפט ישראלי יעשה כן. הנתבע הדגיש את היעדרו של תקדים שבו בית משפט בסין אכף פסק דין של מדינה זרה שעמה אין לסין אמנה, ובמקביל טען לקיומה של פסיקה שבה דחו בתי משפט בסין בקשות לאכיפת פסקי דין מאנגליה ומיפן, שעמן אין לסין אמנה רלוונטית.
השופטת תמר אברהמי קיבלה את הבקשה וציינה כי במסגרת עניין דאבל קיי, בית המשפט העליון דן באופן נרחב בסוגיית ההדדיות והתייחס לרקע העיוני לדרישה זו, למשפט משווה וליישום בדין הישראלי. הוסבר כי הגישה הכללית בפסיקת בית המשפט העליון ביחס לדרישת ההדדיות בדין הישראלי התאפיינה כגישה מקלה, תוך מתן ביטוי לתפיסה של עידוד לשיתוף פעולה עם שיטות משפט אחרות. הדין הסיני כולל הוראה הקובעת כי פסק חוץ ייאכף במקרה של קיום אמנה או במקרה של קיום הדדיות, וקיומה של אמנה אינו תנאי הכרחי.
עוד צוין כי ניתן לתת את הדעת גם להתפתחות הגוברת של יחסי מסחר וגומלין בין המדינות ולהשלכת הדבר על האינטרס הציבורי לאפשר בסיס משפטי שיקל על צדדים מסחריים משתי המדינות ולסייע להגברת ודאות. נקבע כי כאשר מתווה של הכרה ואכיפה על יסוד עיקרון ההדדיות הוא אפשרי לפי הדין הסיני, וכאשר הנחת המוצא, המקובלת למעשה גם על המומחית מטעם הנתבע, היא כי המציאות תוביל למגמת אכיפה מוגברת, יש טעם בטיעון כי המציאות תעודד גם את מגמת האכיפה בערוץ ההדדיות, עיקרון שקיים בדין הסיני ואף נזכר במגוון סעיפים.
השופטת אברהמי קבעה כי המצב המשפטי הנוכחי בסין, כפי שהוצג בהליך זה, מעלה קיומו של פוטנציאל סביר כי פסק דין ישראלי ייאכף בסין ומספק את דרישת ההדדיות. כפי שצוין בעניין דאבל קיי בבית המשפט העליון בהקשר רוסיה, והדברים יפים גם לענייננו, אין באמור כדי לקבוע סופית את ההתייחסות לאכיפת פסקי דין מסין בישראל. אם ישתנה המצב המשפטי בסין או שיתברר בהמשך כי פסקי דין ישראליים אינם נאכפים בסין על דרך עיקרון, יכול לחול שינוי גם בהתייחסות לאכיפתם של פסקי דין מסין בישראל. הנתבע חויב בהוצאות החברה בסך של 75 אלף שקל.
