לטענת המבקש, ההפקה גרמה למשתתפים לסבור כי הם יקבלו הזדמנות להפגין את כישורי הבישול שלהם, אולם מטרתה היחידה היתה לקבץ אנשים רבים כדי לצלמם כניצבים לפרקי התוכנית. ביהמ"ש קבע כי המבקש הצליח להוכיח ולו לכאורה אף אחת מטענותיו, וכי מנגד הוא חתם מרצונו על לא פחות מחמישה מסמכים שבהם הוא ויתר על הזכות לתבוע את ההפקה
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הפקת התכנית "מאסטר שף" שהגיש מתמודד שהגיע ליום אודישנים שנערך בחיפה. בבקשה ניסה המבקש לטעון כי ההפקה הטעתה את המשתתפים לסבור כי יקבלו הזדמנות להפגין את יכולות הבישול שלהם, אולם מטרתה היחידה הייתה לקבץ אנשים רבים, לצלמם ולשבץ את התוצר בפרקי התכנית. השופטת שושנה אלמגור קבעה כי המבקש לא הוכיח ולו הוכחה ראשונית כי ההפקה הטעתה אותו בדבר תוכנו של יום המבחנים, וכי מלבד זאת הוא אף חתם מרצונו על לא פחות מחמישה מסמכים שבהם ויתר על הזכות לתבוע אותה לדין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המבקש ניסה להתקבל לתחרות בעונה הרביעית בעונה הרביעית של התכנית ועל כן הגיע להשתתף ביום מיון שקיימה מפיקת התוכנית, חברת "גיל הפקות", בנמל חיפה, שאליו הוזמנו עוד מאות מתמודדים אחרים. לטענתו, ההפקה הובילה את המשתתפים לסבור כי באותו יום, אשר נמשך משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב, הם יקבלו הזדמנות להפגין את יכולות הבישול שלהם, אולם מטרתה היחידה הייתה לקבץ אנשים רבים, לצלמם ולשבץ את התוצר בפרקי התכנית. לדבריו, המשימה היחידה בעלת אופי גסטרונומי שניתנה למי שהוזמנו למקום הייתה חיבור מתכון להכנת כריך, וכי פרט לזה צולמו המתמודדים בוחרים מצרכים וגם צועדים, מנופפים בידיהם וצועקים את שם התכנית. המבקש, אשר לא העפיל לשלב הבא, הסיק כי אלו שעלה בידיהם לעשות זאת כבר נבחרו קודם לאותו יום וכי הצגתו כשלב מיונים הייתה אחיזת עיני המתמודדים שנועדה לחסוך את הפנייה לסוכנות ניצבים על כל הכרוך בכך.
המשיבה, מצדה, טענה בתוקף כי לא הטעתה איש בדבר ההתרחשויות הצפויות באותו יום וגרסה כי הוא שימש נדבך בהליך המיון של המועמדים לתחרות, ורק לאחר שהביאה בחשבון את הנתונים שנאספו בו בחרה כשמונים מתמודדים שיעברו לשלב הבא. לדבריה, מיומנותם הקולינרית של מי שזומנו לנמל נבחנה באמצעות הדרישה לכתוב את המתכון לכריך, אשר הוצגה בהפתעה, ויכולתם להתבלט ולהופיע בתכנית מרובת צופים נבחנה במשך היום. עוד הוסיפה המפיקה כי המבקש נעדר עילת תביעה אישית וכי הוא והחברים האחרים שהוא מעוניין לכלול בקבוצה חתמו מרצונם החופשי על מסמכים שלפיהם הם מוותרים על תביעות נגדה.
השופטת שושנה אלמגור דחתה את הבקשה וקבעה כי לא קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תתקבל. השופטת דחתה את דברי המבקש בתצהירו לפיהם הוא שמע מפי אלה שעברו בהצלחה כי הם נבחרו עוד לפני האודישן וקבעה כי מדובר בעדות מפי השמועה שלא ניתן לקבלה. כן נדחתה הטענה כי ההפקה הצמידה פתקים צבעוניים ומדבקות לבגדיהם של המתמודדים לצורך סימון אותם אלו שכביכול נבחרו מבעוד מועד. לדעת השופטת, מדובר בעדויות שנקלטו מפי אחרים, השערות שונות שהמבקש משער והנחות שאין להן תשתית בעובדות אשר אינן יכולות לשמש בסיס להוכחתה של עילת התביעה ולו לכאורה. עוד הוסיפה השופטת כי יש ממש בטענת המשיבה כי הליך הבחירה אינו מתנהל לפי "משוואה קשיחה" אלא על ידי איתור פוטנציאל להתאמה לתכנית באמצעות שקלול נתוני כל מועמד ומועמד. גם עדותה של העורכת הראשית של התכנית, לפיה ההחלטה מי יעבור לשלב הבא התקבלה בישיבות שבהן דנו המומחים לקולינריה ואנשי התוכן במועמדים שהתבלטו, לא נסתרה.
עוד נקבע כי המבקש לא הצליח להראות ולו לכאורה כי המשיבה הטעתה אותו בדבר תוכנו של יום המבחנים, מה גם שבזימון לאותו יום לא נכתב כי המתמודדים יתבקשו לבשל ואף נכתב כי ייערכו צילומים לתכנית וכי המתמודד יוזמן לשלב הבישול מול השופטים אם יצלח את השלב. כמו כן, הסתמך בית המשפט על תסריט שיחה לטלפנים מטעם ההפקה שהתקשרו למתמודדים, בו נכתב כי המתמודדים ייבחנו הן על אתגר קולינארי והן מול מצלמה וכי אם המתמודד יעבור את שלב המיון בחיפה הוא יוזמן לשלב מיון נוסף של בישול מול שופטי התכנית. בעניין זה, קיבל בית המשפט את טענת המשיבה שהמבחן מצריך הפתעה של הנבחנים, ועל כן נזהרה שלא לפרט מה בדיוק יידרש מהם.
השופטת אלמגור התייחסה לתקנון שצורף לחוזה שכרתה המשיבה עם כל אחד מהמתמודדים, ובפרט לסעיף שכונה "אודישנים מוקדמים''. מסעיף זה הסיקה השופטת כי אפשר אולי לסבור כי לאחר האודישן המוקדם שבו המתמודדים מציגים את מה שבישלו שלא בפני הבוחנים, עולים הנבחרים לשלב האודישן המתקדם. עם זאת, בגוף החוזה שעליו חתם המבקש נמצא סעיף בו נאמר שאם יעלה המועמד לשלב האודישן המתקדם הוא יצטרך להגיע אליו עם עשרה מלווים, ואילו בדף ההנחיות למתמודדים שהוזמנו ליום המיון בחיפה נכתב שאין כניסה למתחם עם מלווים. לדעת בית המשפט, משלא נתבקש המבקש ואף נאסר עליו להגיע לחיפה עם מלווים, היה עליו להבין שטרם הגיע לשלב המיון המתקדם.
לסיום, התייחסה השופטת אלמגור לכתבי הוויתור על תביעות שעליהם חתם המבקש, וציינה כי הוא חתם מרצונו על לא פחות מחמישה מסמכים שבהם ויתר על הזכות לתבוע את המשיבה לדין. גם מטעם זה, נקבע, אין לאשר את הבקשה.
המבקש יישא בהוצאות ושכ"ט המשיבה בסך של 20 אלף שקל.
