חדשות

התנועה לאיכות השלטון קוראת ליועמ"ש להכריע בדבר הצורך לפתוח בחקירה נגד הרב אליהו אברג'ל טרם הדיון במועמדותו לקידום לביה"ד הרבני הגדול, ומתריעה על הזיקה של חלק ניכר מהמועמדים לגורמים בוועדה למינוי דיינים ולגורמים פוליטיים, המעוררת חשש כי מועמדים ראויים ומתאימים יותר נותרו מחוץ לרשימה

לקראת כינוס הוועדה למינוי דיינים, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לברר האם הוגשה ללשכתו בקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרב אליהו אברג'ל, האם אושרה חקירה מסוג זה. התנועה קראה ליועץ המשפטי לממשלה להכריע בשאלה האם לפתוח בחקירה פלילית נגד הרב אברג'יל, נוכח החדשות החמורים המיוחסים לגורמים הכפופים לו בבית הדין הרבני בירושלים, וזאת טרם הדיון במועמדותו לקידום לבית הדין הרבני הגדול.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

במקביל פנתה התנועה גם לשר יובל שטייניץ, המשמש כיו"ר הועדה למינוי דיינים, וכן לשרת המשפטים איילת שקד בנוגע לצורך לשקול בכובד ראש את הדברים ולבררם היטב טרם קבלת החלטה על מינויו.

ב-17 ביולי 2015 פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר אשר חשפה חשדות לפרשיית שוחד בבית הדין הרבני בירושלים, בה חשודים דיינים ומזכיר ההרכב שבראשו עומד כיום הרב אברג'ל בעבירות תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט. לטענת התנועה לאיכות השלטון, פרשייה זו מעלה סימני שאלה קשים ביחס לדיינים אשר ישבו בהרכב בו בוצעו על פי החשד העבירות לכאורה, ואף כלפי הרב אברג'יל, ראש ההרכב. בתנועה תהו כיצד הצליח מזכיר ההרכב להביא לבדו לשינוי החלטות שיפוטיות, כאשר מי שמכריע בהן הוא הדיין היושב בדין – הרב אליהו אברג'ל, ומדוע קיים הרב פגישות שלא תועדו בענייני תיקים המתנהלים בבית הדין, במעמד צד אחד.

מהפרסום עולה כי הרב אברג'ל ושאר הדיינים לא נחקרו בפרשה, משום שלטענת גורמים במשטרה, "מעשי השוחד התבצעו בדרג פקידותי בלבד". עם זאת, טוענים בתנועה לאיכות השלטון, "קשה מאוד להבין כיצד יתכן שמעשים חמורים אלו, אשר נוגדים עקרונות בסיסיים של משפט צדק ומנהל תקין, התרחשו לכאורה תחת משמרתו של הרב אברג'ל, אולם לא הייתה לו כל ידיעה או נגיעה אליהם".

בתנועה מציינים עוד כי הגיע לידיהם מידע בדבר חשדות כי במקרים נוספים, נפגש הרב לכאורה מחוץ למסגרת בית הידן עם צד אחד המתדיין לפניו, וכן ישב לכאורה כדיין בתיקים שבהם היה מצוי בניגוד עניינים, מבלי לפסול את עצמו או להצהיר על אותו ניגוד עניינים.

תלונות נוספות שהגיעו לידי התנועה נגעו לזיקה של חלק ניכר מהמועמדים לבית הדין הרבני הגדול לגורמים בוועדה, לגורמים פוליטיים ולדיינים מכהנים. בשל כך, טוענים בתנועה לאיכות השלטון, עולה החשש כי רק לגורמים בעלי זיקה כאמור יש סיכוי להיבחר לכהונה, בעוד שמועמדים ראויים ומתאימים יותר נותרו מחוץ לרשימת המועמדים.

"ריבוי הטענות והאינדיקציות לפגמים בהליך המינוי ובמועמדים עצמם מעלה חשש לפגיעה קשה בעבודת בתי הדין הרבניים ובאמון הציבור בגוף זה, שזכויות ועתידם אזרחים מופקדים בידיו", מבהירה התנועה. "ישנה חשיבות ואף דחיפות במינוי דיינים בהקדם. אולם, אין בכך כדי להצדיק מינויים שאינם ראויים ועשויים להוביל לפגיעה חמורה יותר במתדיינים בפני בית הדין. בפרט כאשר מדובר באחד מן התחומים הרגישים ביותר הנוגע בחייהם של רבים מאזרחי מדינת ישראל". 

לקריאה נוספת, ראו:

בג"ץ הורה לממשלה ולכנסת למנות 30 דיינים חדשים ומנכ"ל לבתי הדין הרבניים 

מחיר העסקנות הפוליטית