חדשות

בית המשפט קבע כי כאשר אין פער כלכלי בין ההורים והמשמורת היא משותפת, אין מקום להורות על תשלום מהורה אחד למשנהו, לרבות הוצאות מדור, אלא כל הורה יישא לבדו בהוצאות הנדרשות עבור הילדים. התנאי: בחינה מעמיקה האם אכן מדובר במשמורת משותפת כנה ואמיתית שאין אינטרס כספי מאחוריה

הלכה מנחה חסרת תקדים של בית המשפט המחוזי בתל אביב שמה קץ להתדיינויות ולמחלוקות בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לנטל תשלומי המזונות על האבות לילדים בגילאי 15-18 הנמצאים במשמורת משותפת.

השופט ישעיהו שנלר פסק, בהסכמת השופטים ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר, כי מאחר שחובת תשלום המזונות על האב לילדים בגילאי 15-18 היא מדין צדקה על פי המשפט העברי – "ככל שייקבע שלא קיים פער כלכלי בין ההורים, פער שיש מקום להתחשב בו, אזי לכאורה אין מקום שלא להורות כי ההורים שניהם יישאו באופן שווה בכל צרכי הילדים, ובאופן שלא יוטל חיוב של תשלום מהורה אחד למשנהו, אלא כהחזר חלקו בהוצאה זו או אחרת, ששולמה על ידי ההורה האחר. מכל מקום, בנסיבות שכאלו, לכאורה אין מקום לחייב מי מההורים לשאת במדור או הוצאות מדור לרבות מדין 'אירוח', אלא שכל הורה יישא בהוצאות המדור והחזקתו הנדרשות עבור הילדים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עד היום שררה אנדרלמוסיה בפסיקת בתי המשפט למשפחה במקרים של משמורת משותפת, כאשר פעם נפסק שיש לפטור את האב לחלוטין מתשלום המזונות של הילדים לידי האם, ופעם נפסק שיש להפחית 25% מהמזונות ההכרחיים אך לא ברכיב המדור, ופעם נפסק שיש הפחתה של 50% ועוד כיוצא באלה.

אין שוני בטיפול בילדים

"דומה כי האדן המרכזי למחלוקות האמורות נעוץ באותה חובה אבסולוטית של האב או אותה חובה עצמאית של האב במזונות ההכרחיים", אפיין השופט שנלר בפסק דינו התקדימי. "יתר על כן, נקודת המוצא נוכח אדן זה, כי תוטל חבות תשלום על האב גם מעת שעסקינן במשמורת משותפת, ובילדים של עד גיל 15, ועיקר המחלוקות בשיעורו. משכך, דומה כי לכאורה מעת שעסקינן בחיוב שכל כולו מדין צדקה, ומעת שנקבע בפסיקה כי דין האב ודין האם שווה בנושא חיוב מדין צדקה, אין מקום לכאורה ליישם את אשר נקבע בפסקי הדין האמורים, לרבות היעדרה של אותה נקודת מוצא כדלעיל".

השופט שנלר פסק את הדברים גם בלשון אחרת: "מעת שמקור המחלוקת נעוץ היה באותו חיוב של האב במזונות הכרחיים וכיצד ליישבו וליישמו בהתחשב במשמורת המשותפת, הרי במקום ובו לא קיים חיוב שכזה, הרי לכאורה אין מקום לשוני בין האב לאם. יתר על כן, דומה כי בנסיבות שכאלו, ניתן ליישם וכפי שהובא לעיל, את הוראות סעיף 3א לחוק המזונות, אשר יש בו משום איזון שוויוני בין ההורים. הנה כי כן, בעת שעסקינן במשמורת משותפת, ככל שהשהות אצל כל אחד מההורים זהה לחלוטין, אזי רכיב השוני בזמני הטיפול בילדים כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה הדנה ביישום סעיף 3א לחוק המזונות, אינו נצרך".

מנגד, ציין השופט שנלר, השאלה המרכזית שיהיה מקום להידרש לה היא "היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים (בראיה רחבה...), ובעיקרן ההכנסות הפנויות של כל אחד מן ההורים, וכך היחס בין הכנסות אלו. לא למותר לציין, כי ניתן יהיה להידרש בבואנו לבחון שאלה זו לשאלת אופן יישום הרכיבים מדין צדקה של הורה זה או אחר ובהתחשב בצרכיו הוא, וכפי שמוצאים אנו בפסיקה, בעת שעסקינן בשאלת חיוב מדין צדקה".

עם זאת, השופט שנלר סייג את עמדתו העקרונית והתקדימית כאמור בכך שהדגיש כי איננו נדרש לשאלה הכללית של חיוב אב במזונות ילדיו שבין גיל 15 ל-18, בעת שלא מדובר במשמורת משותפת, ו"אין באשר הובא לעיל משום מקור ל'פתיחת' חיובים שנקבעו מלכתחילה עד גיל 18 או כמקור לדעה לפיה יש לערוך אבחנה בפסיקת המזונות, בעת שלא מדובר במשמורת משותפת, בין שיעור החיוב של האב עד גיל 15 ולאחריו. בנוסף, אין אנו נדרשים גם לשאלה של החיוב לאחר גיל 18 או סיום התיכון, באשר יהיה מקום לבחון שאלה זו בהתאם לנסיבות כפי שתהיינה באותה עת, וכזכור מקור החיוב הינו מכוח סעיפים 4 ו-5 לחוק המזונות".

לצד זאת, ציין השופט שנלר בהלכה מנחה כי גם לאחר גיל 18, "לכאורה ככל שהשהות של אותו בגיר או בגירה תהא שווה, אזי לא יהיה מקום לחיוב של הורה אחד כלפי משנהו, גם אם מדובר באותו חיוב של שליש כפי שנקבע על ידי כב' הנשיא שמגר בפרשת פלוני".

במקרה זה מדובר בזוג יהודי שהתגרש ולהם שלוש ילדות. שופט בית המשפט לענייני משפחה יחזקאל אליהו חייב את האב במזונותיהן של הילדות, בהתחשב במשמורת המשותפת בילדות, בין האב לבין אמן של הילדות. במסגרת ערעור שהגיש האב לבית המשפט המחוזי, באמצעות עו"ד עמית בן-צבי, הוכרעה השאלה של השפעת המשמורת המשותפת על חובת תשלום המזונות בהתייחס לילד שהגיע לגיל 15 ועד גיל 18.

הפרש זניח בהכנסות ההורים

השופט אליהו פסק מזונות לקטינים המצויים במשמורת משותפת כשהדגיש כי במקרה כזה "יש להפחית בגובה החיוב ובהיקפו, אך לא במהותו", והוסיף כי "מילת המפתח בנושא פסיקת מזונות קטינים הינה איזון, כאשר איזון ייעשה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו". על מנת לבצע את האיזון האמור, דן השופט אליהו בצרכיהן ההכרחיים של הילדות וקבע אותם על סך של 1,300 שקל לחודש וכן סך של 200 שקל לחודש בגין צרכים שאינם הכרחיים – עבור כל אחת מהילדות. עם זאת, נוכח המשמורת המשותפת קבע השופט אליהו שיש להפחית 25% מגובה חיובו של האב. כמו כן, דן בית המשפט למשפחה ברכיב המדור והחזקתו, וקבע את חיוב האב בסך של 700 שקל לחודש – עבור כל אחת מהילדות (סך הכול 2,100 שקל, בחישוב של כ-50% מדמי שכירות דירה), ללא כל הפחתה בקשר עם המשמורת המשותפת.

משכך, חייב בית המשפט לענייני משפחה את האב לשלם לילדות סך כולל חודשי של 3,300 שקל בתוספת 2,100 שקל בגין מדור, וכן מחצית מהוצאות רפואיות וחינוך חריגות של הילדות – בנוסף לזכאות האם לכל קצבה וכיוצא בכך עבור הילדות.

לאחר שסקר השופט שנלר את המסגרת הנורמטיבית של חיוב המדונות לפי הדין העברי, פסק כאמור את הכרעתו התקדימית והמחייבת לפיה בגילאי 15-18 כאשר הילדים במשמורת משותפת אצל הוריהם – אין מקום לחיוב בתשלום המזונות מצד האב, כאשר הכנסות הצדדים שוות.

כך, בנסיבות המקרה הנדון, העמיד בית המשפט את הכנסתה החודשית הכוללת של האם על סך 12,768 שקל נטו, ואת הכנסתו החודשית של האב על סך 13,500 שקל נטו. השופט שנלר פסק כי "הכנסתו החודשית (הכוללת) של האב – בין נטו ובין ברוטו – אינה עולה ביותר מ-9%, בלבד, על הכנסתה החודשית הכוללת של האם – וזאת על בסיס נתונים המוטים לטובת האם, על בסיס מסמכים שלא צורפו. יתרה מכך, סכומים אלו אינם לוקחים בחשבון את תשלום המזונות שמשלם האב לאם לפי פסק דינו של בית משפט קמא, לרבות הסכומים אשר ימשיך לשלם האב לאם בתקופה מהגיע הבת הבכורה לגיל 15 ועד הגיע התאומות לאותו גיל".

עוד בהקשר יכולות הכלכליות של ההורים יש להתחשב גם בקביעת בית המשפט למשפחה כי לרשות כל אחד מהורים סך של 1.25 מיליון שקל שקל ממכירת בית המגורים המשותף, כמו גם כספים נזילים נוספים, שעליהם יש להוסיף את המענק אשר ניתן לאם.

הנה כי כן, פסק השופט שנלר, "בהתחשב במכלול הנתונים כפי שקבע בית המשפט למשפחה ולאור אשר נטען בפנינו, דומה כי בסופו של יום לא קיים פער משמעותי בין ההורים, באופן שיש בו לחייב את אחד ההורים לשלם למשנהו".

לכן, "המסקנה העולה שבמקרה דנן לא היה מקום לחייב את האב בתשלום מזונות בגין כל אחת מהילדות לתקופה החל מהגיע כל אחת מהן לגיל 15 ועד גיל 18, כל עוד והנסיבות תהיינה כנסיבות כפי שתוארו".

השופט ורדי הצטרף כאמור לפסק דינו החדשני של השופט שנלר, אך היה חשוב לו "להדגיש, לאור האמור בפסק הדין, את הזהירות המתבקשת שעל בית המשפט למשפחה לנקוט בקבעו משמורת משותפת, תוך בחינה מעמיקה האם אכן מדובר במשמורת משותפת כנה ואמיתית שבאה לטובת הקטינים, כדי לנטרל את החשש שמא עומד מאחורי זה תמריץ כספי ושיקולים אחרים".

עמ"ש 41769-10-13

לקריאה נוספת, ראו:

פריצת דרך: בית המשפט פטר אב ממזונות לילדיו בגלל משמורת משותפת

תקדים מחייב: הילדים במשמורת משותפת? האב ישלם רק 50% מדמי המזונות

חפשו את האב: משמורת משותפת מפחיתה את הפגיעה בילדים