חדשות

השופט חננאל שרעבי פסק כי בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ אינה יכולה להינתן באופן אוטומטי וצריכה לפרט "יסוד להניח" שהחייב עומד לצאת את הארץ. רק אז יעבור הכדור לפתחו של החייב שיידרש להגיב לבקשה ולפרט כיצד הוא מבטיח את פירעון חוב המזונות הקיים או העתידי

על רשם הוצל"פ לקיים דיון במעמד הצדדים בטרם יאשר הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבי מזונות, כך פסק עקרונית השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קיבל את בקשת הערעור שהגיש אב המחויב בתשלום מזונות לאמה של בתם בת הארבע, בסך 1,650 שקל לחודש.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה שושנה ברגר, במסגרתו נדחה ערעור של האב על החלטת רשמת ההוצאה לפועל סיגלית גץ-אופיר, אשר דחתה את בקשת האב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוטל נגדו במעמד צד אחד וללא כל נימוק לבקשת הטלת הצו מצד גרושתו.

"תשלום אינו מונע פתיחת תיק הוצל"פ"

נגד האב פתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל לגביית המזונות. האב עומד בתשלומי המזונות כסדרם, ואין יתרת חוב בתיק. למרות זאת, במסגרת תיק ההוצל"פ נעתרה הרשמת סיגלית גץ-אופיר לבקשת גרושתו והטילה צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד האב במעמד צד אחד. בעקבות ערעורו של האב, הוא נאלץ לצאת מהארץ בתנאי שיעמוד בשורה של תנאים מצטברים: הפקדה בנאמנות של צ'ק בנקאי בסך 50 אלף שקל בידי עורך דינה של גרושתו, אחיו נאלץ לחתום כערב לצורך הבטחת שובו של האב ארצה, ויציאתו מן הארץ של האח תעוכב למשך תקופת היעדרותו של האב מן הארץ. הוריו של האב יחתמו על כתב התחייבות לתשלום מזונות הקטינה למקרה שהאב לא ישוב מחו"ל.

עם שובו של האב ארצה הוא עתר לפני רשמת ההוצל"פ לביטול צו העיכוב, לנוכח העובדה כי גרושתו לא פעלה להגיש בקשה מתאימה, לא התקיים הליך וממילא לא העמידה נימוקים הולמים וחשש עזיבה לחו"ל והכבדה, במסגרת בקשתה להטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ ללא הגבלת זמן. בתחילה, נעתרה רשמת ההוצל"פ לבקשה והורתה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. אך מספר חודשים לאחר מכן, נודע לאב כי גרושתו עתרה שוב בבקשה להטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב במעמד צד אחד, ללא כל הנמקה. בו ביום אישרה רשמת ההוצל"פ את הבקשה והוציאה נגד האב צו עיכוב יציאה מן הארץ, מבלי שהתקיים דיון בבקשה.

הרשמת גץ-אופיר דחתה את בקשתו, וקבעה כי "בהתאם לפסיקה, העובדה שהחייב משלם את המזונות כסדרם אין בה כדי למנוע פתיחת תיק הוצל"פ ומתן סעד של עיכוב יציאה מן הארץ נגדו בגין חיובי מזונות הנושאים פני עתיד... עם זאת, צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בכפוף לקיום התנאים בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה..., וזאת בשינוי קל – העירבון יופקד בתיק ההוצל"פ ולא בידי ב"כ הזוכה".

האב לא השלים עם ההחלטה וערער עליה לפני בית המשפט לענייני משפחה, אבל נדחה על ידי השופטת ברגר שפסקה כי "חוב מזונות שונה מחוב רגיל ועניינו חבות עתידית המתפרסת על פני שנים רבות. על כן, גם חייב המשלם את דמי המזונות באופן סדיר אינו יכול לטעון כי יש לראות את חובו כמאופס על כן, אין מקום להוצאת צו עיכוב נגדו".

האב ערער בשנית, הפעם לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. השופט שרעבי קיבל כאמור את בקשת הערעור של האב, ופסק תקדימית ועקרונית בהלכה מנחה כי "הגם שמדובר בערעור ב'גלגול שלישי', סבורני כי יש הצדקה להחליט בו לגופו, שכן בנושא המועלה בו (מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד חייב בחוב מזונות מכוח סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, אף מבלי לקבל את תגובת החייב ו/או לקיים דיון בבקשה), ישנן החלטות סותרות של הערכאות קמא".

השלכות רוחב

השופט שרעבי ציין כי על פי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, כדי להוציא לחייב במזונות צו עיכוב יציאה מן הארץ, על רשם ההוצאה לפועל להשתכנע ברמה של "יסוד להניח" כי: א. החייב עומד לצאת את הארץ; ב. יציאתו של החייב עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק דין המזונות. לכן, כשמוגשת על ידי זוכה בחוב מזונות בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ של החייב, מן הראוי שתפרט בבקשתה לפחות את "היסוד להניח" שהחייב עומד לצאת את הארץ. אם לא תעשה כן, לכאורה אין הזוכה זכאית כי יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב, שיישאר תלוי ועומד נגדו דרך קבע. לעומת זאת, ככל שכך תעשה, יעבור הכדור לפתחו של החייב שיידרש להגיב לבקשה, ולפרט כיצד הוא מבטיח את פירעון חוב המזונות הקיים או העתידי.

השופט שרעבי הסיק כי "לנוכח הדברים דלעיל ניתן לומר, כי בכל מקרה, ואפילו חייב במזונות עסקינן, בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ על פי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ אינה מצדיקה מתן החלטה ללא קבלת תגובת החייב, ובמידת הצורך אף דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. במיוחד נכון הדבר לנוכח העובדה כי חופש היציאה מן הארץ מעוגן כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש לכך השפעה על הפרשנות הראויה של סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל".

במישור העקרוני פסק השופט שרעבי כהלכה מנחה, המחייבת את כל ערכאות המשפחה וההוצאה לפועל: "סבורני גם, כי הדרישה לביסוס התשתית העובדתית המבססת את קיומם של תנאיי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ נגד חייב (אף בחוב מזונות), ואפשרות מתן תגובה לחייב טרם מתן החלטה בבקשה, היא דרישה דיונית צודקת ונדרשת על מנת למנוע קיפוח דיוני מצד החייב, ועל מנת לא להפוך את מילות/תנאיי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, ל'אות מתה'".

השופט שרעבי מתח ביקורת על רשמת ההוצל"פ ועל שופטת בית המשפט לענייני משפחה והבהיר כי "על פי הפסיקה הקיימת, וגם לאור הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שהעמיד את חופש התנועה כזכות חוקתית, הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ אף לחייב מזונות ומכח סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, מחייבת פירוט ונימוקים המלמדים על התקיימותם של תנאיי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ. היה מצופה מרשמת ההוצל"פ, כשהוגשה לה הבקשה המחודשת על ידי המשיבה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש, כי תבחן את ביסוס הבקשה והתשתית המונחת בה המצדיקה הוצאת צו כזה ותעביר לתגובת המבקש. במידת הצורך אף תקיים דיון בבקשה תוך בחינת חלופות לצו על דרך של מתן ערבויות מצד המבקש, בנוכחות המבקש".

גרושתו של האב חויבה בתשלום הוצאות משפט לטובתו בסך של 3,000 שקל והפיקדון שהוא הפקיד בקופת בית המשפט יוחזר לידיו.

עורך דינו של המערער, עו"ד אורי זמברג ממודיעין, סבור כי לפסק הדין התקדימי ישנן השלכות רוחב על מקרים דומים. עוה"ד זמברג מסר בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "בית המשפט המחוזי בחיפה בפסק דין תקדימי ומנחה דחה את עמדת ראש לשכת ההוצאה לפועל ואת עמדת בית המשפט לענייני משפחה, וקיבל את עמדתי שלא ניתן להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ באופן אוטומטי רק בגלל שתלוי ועומד פסק דין למזונות כנגד אב. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתי שיש לבחון את המקרה הספציפי, לקיים דיון במעמד הצדדים ולהכריע בכל מקרה לגופו". את האישה ייצג בהליך עו"ד אריאל יום טוב מהסיוע המשפטי.

רמ"ש 2723-05-15

לקריאה נוספת, ראו:

נשק יום הדין: הפסיד פגישת עסקים בניו יורק בשל תביעת סרק לחוב מזונות 

גרושתו של איש עסקים אמיד תפצה אותו על הוצאת צו עיכוב יציאה ללא הצדקה