עו"ד צבי וישנגרד מסביר מי יכול ליהנות ממתן הפטר לבעלי חובות אבודים, על פי התיקון לחוק שייכנס לתוקף בעוד כשבוע, ולמה המשך הגבייה יורה לכלכלה ולחברה הישראלית ברגל: "רבים מהם 'חייבי מכולת', שמקבלים שכר מתחת לשולחן, 'בשחור', כדי שהנושים לא ישאבו את הכספים הללו שמהם הם בקושי מתקיימים"
"הזומבים
של הכלכלה הישראלית יזכו השבוע לחיים חדשים. מספרם נאמד במאות אלפים. רבים מהם
'חייבי מכולת' – שכירים, גרושים, גרושות, מובטלים ושכירים, שהידרדרו לחובות עד למעלה
מיכולתם והפכו לחייבים מוגבלים באמצעים תחת ההוצאה לפועל. אלו אזרחים שבעל כורחם
הוקעו מהחברה הישראלית והפכו למתים מהלכים. אסור להם לפתוח עסק, אסור להם לצאת
מהארץ, להחזיק רכב או להוציא רישיון נהיגה. רבים מהם מקבלים שכר בהחבא, מתחת לשולחן, 'בשחור', כדי שהנושים לא ישאבו את הכספים
הללו שמהם הם בקושי מתקיימים". כך מתאר עו"ד צבי וישנגרד
חייבים רבים שהסתבכו בחובות, שעשויים לזכות בשביב של תקווה בעקבות התיקון לחוק
ההוצאה לפועל שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, שיאפשר את מחיקת חובותיהם של בעלי
חובות אבודים. התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-6 בספטמבר 2015, למשך שלוש שנים.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
אחד החייבים האלה הוא א', לקוחו של עו"ד וישנגרד, שסובך על ידי אביו בחובות שהמשפחה סוחבת בשנים
האחרונות. האב ביקש מא' לפתוח חשבון בנק כשהגיע לגיל 17. מיד אחר כך מסר האב צ'קים
רבים לאנשים שלהם היה חייב כספים, מחשבונו של הבן הקטין. כעבור מספר שנים הגיעה אל
הבן הודעה מפתיעה מההוצאה לפועל, לפיה הוא חייב לנושיו
למעלה מ-250 אלף שקל. "מאיפה אשיג את הכסף?", הוא שואל. "אפילו
במקדונלד'ס לא מוכנים לקבל אותי לעבודה כי אני מבקש לקבל את השכר במזומן".
התיקון לחוק שגיבושו נעשה בשיתוף רשות האכיפה
והגבייה קובע כי רשמי ההוצאה לפועל יוסמכו לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים
באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. החוק
נועד לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתשלומים לתיק, אך מצויים במצב חסר
תקווה לפירעון מלוא חובותיהם ונאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם
מכוח הדין, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייבים. בדרך כלל, מדובר במשקי בית מוחלשים,
מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום לב בחובות ואשר התשלום החודשי שהושת עליהם כמוגבלים
באמצעים הוא נמוך ביותר, כך שהתועלת לנושים מהמשך הגבייה קטנה יחסית.
מי עשוי ליהנות
מתיקון החוק?
עו"ד וישנגרד:
"הערכות זהירות מדברות על כ-100 אלף ישראלים לפחות שנפתחו נגדם תיקים בהוצאה
לפועל בשל אי תשלומים, חובות לספקים וחובות לבנקים. התיקון לחוק יאפשר את מחיקת
חובותיהם".
מה הקריטריונים
למחיקת החוב?
"כל מי שבארבע השנים האחרונות הוכרז כחייב
מוגבל באמצעים, עמד בתשלומים החודשיים שנקבע לו, חובותיו אינם עולים על 800 אלף
שקל ואין ברשותו נכס בר מימוש (כמו רכב, דירה וכיו"ב) זכאי לבקש מחיקת חוב
בהליך המהיר שמאפשר התיקון לחוק".
מי לא יהנה מהחוק החדש?
"יש חייבים רבים שחובם חצה את סף 800 אלף
השקלים, לעיתים אך ורק בגלל הריבית הדרקונית של ההוצאה לפועל. חייבים כאלה לא יהיו
זכאים ליהנות ממחיקת החוב, ויצטרכו לפני כן לנסות ולהפחית את קרן החוב בסיוע של
עורכי דין שעוסקים בתחום. כמו כן, מי שברשותו דירה או רכב, ייאלץ למכור אותן ואת
הכסף להעביר לנושים – ורק לאחר מכן ניתן יהיה לטפל בקבלת הפטר. גם כאן, מומלץ
להתייעץ בגורמים מקצועיים, שבמקרים מסוימים יצביעו על מסלולים משתלמים יותר.
חייבים נוספים שלא יכולים ליהנות מהחוק הם חייבי המזונות, שכן. תיקי ההוצאה לפועל
שנפתחו לאבות שלא שילמו מזונות לילדיהם לא ייכללו בתיקון החדש לחוק".
כיצד על החייב לפעול
עם כניסת התיקון לחוק, על מנת שחובותיו ימחקו?
"על החייב למלא בקשה לקבלת צו ההפטר,
להשיב לשאלון בו יפרט את כל הגורמים שלהם הוא חייב כספים וכן את כלל נכסיו,
הכנסותיו והוצאותיו, ויחתום על תצהיר בפני עורך דין. לאחר שהבקשה תוגש לרשם ההוצאה
לפועל, יעודכנו כל הנושים, ותינתן להם האפשרות להתנגד למתן ההפטר. אם תוגש התנגדות
על ידי אחד או כמה מהנושים, ייקבע דיון בפני רשם ההוצאה לפועל".
מה הסיבה לתיקון
החוק? מדוע לפטור חייבים מחובם?
"הסיבה ליוזמת החקיקה היא סוציאלית
ומבורכת. עשרות אלפי חייבים מתנהלים במשך שנים רבות ללא חשבון בנק, ללא שימוש
בכרטיס אשראי, לא יכולים לקחת משכנתא ולרכוש דירה, לא מתאמצים לעבוד ומסתפקים
בהכנסה מוצהרת מינימאלית, מתוך חשש שככל שישתכרו יותר – ככה יידרשו לשלם יותר
להוצאה לפועל – מבלי שלמעשה חובותיהם יקטנו. אזרחים אלה נפלטו מהמערכת. הם לא
סולידריים אליה, הם מפתחים משקעים כבדים נגד המדינה ומוסדותיה, לא מדווחים על
הכנסותיהם ועלולים להתדרדר לפשיעה ולשימוש בסמים. משפחותיהם הם הסובלות המשניות
מההתנהלות הזו. הילדים רואים באביהם או באמם את צלם בלבד. תמיד נמצאים בחיסרון
כיס, בכעס ובקושי. רבים מהחייבים הן בכלל נשים חד-הוריות, אשר המציאות הכלכלית הקשה
הפכה אותן בעל כורחן לחייבות מוגבלות באמצעים.
"האבסורד הוא, שהחוב של אותם חייבים לעולם
לא יכוסה, ולמעשה הנושים לעולם לא יראו את כספם בחזרה. למעשה, חובם של החייבים
המוגבלים באמצעים עולה בהרבה על יכולת החיסכון שלהם, השואפת לאפס. בכל חודש הם
מעבירים למוסדות ההוצאה לפועל כמה מאות שקלים בודדים, אשר לא מהווים יותר מאגרה –
שלא תכסה לעולם את חובם. התיקון לחוק יאפשר לכמאה אלף ישראלים לפתוח דף חדש
בחייהם, לחזור ולהפוך לאזרחים פרודוקטיביים ומועילים לחברה.
מי יפגע מתיקון החוק?
"זה הדבר היפה כאן, אף אחד לא ייפגע
מתיקון החוק. אותם גופים ויחידים שהחייבים חייבים להם כספים נפגעו כבר לפני מספר
שנים כאשר לא הצליחו לגבות את החוב. במשך שנים הנושים קיבלו מידי חודש שקלים
בודדים, ולכן מחיקת החוב, חוץ מזה שתגרום להם לתסכול מובן, לא תפגע בהם
כלכלית".
לקריאה נוספת, ראו:
שרת
המשפטים מקדמת מתן הפטר לחייבים מוגבלים בהיקף של 10 מיליארד שקל
"החלופות
למאסר החייבים יביאו עשרות אלפים למעשי יאוש נוסח משה סילמן"
"בהוצאה
לפועל יש נושים גדולים וחייבים קטנים. לחייבים גדולים יש הסדרים"
מחקר
חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם
