ביהמ"ש לענייני משפחה דחה תביעה לתשלום מזונות בסכום חודשי של 12 אלף שקל וקבע כי אין לחייב את הסבתא בתשלום מזונות לנכדיה כיוון שהכנסתה של האם מאפשרת להן קיום מינימלי בכבוד: "התביעה לא הוגשה על מנת לאפשר לילדים רמת חיים מינימלית, כי אם מדובר בדרישה לקיום רמת חיים גבוהה יותר"
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה תביעה לתשלום מזונות בסך של למעלה מ-12 אלף שקל שהגישה אם לשלושה ילדים נגד הסבתא, לאחר שאבי הילדים שם קץ לחייו במהלך הליך הגירושין – נוכח רמת הכנסתה של האם. השופט אליה נוס פסק כי אין לחייב את הסבתא בתשלום מזונות נכדיה, כיוון שהכנסתה של האם מאפשרת להן קיום מינימלי בכבוד רב, והיא אף צפויה לקבל כספים בעקבות פסק דין לחלוקת הרכוש המשותף.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בני הזוג, הורים לשלושה ילדים בגירים, היו נשואים במשך כ-20 שנה וניהלו הליך גירושין מכוער, שהחל בשנת 2010 ונמשך עד שאבי הילדים שם קץ לחייו. במהלך ניהול התובענות בין בני הזוג, מתאר השופט נוס, נעשו ניסיונות רבים לגשר על המחלוקות בין הצדדים. "ניסיונות אלה הואצו לאחר פטירתו הטרגית של האב, אולם למרבית הצער לא עלה בידי בני המשפחה לגבש הסכמה כוללת", נכתב בפסק הדין.
בדיון שהתקיים באפריל 2011 הסכימו הצדדים כי דמי המזונות הזמניים לילדים, שלושתם קטינים באותה עת, יעמדו על סך של 4,000 שקל בחודש, כי קצבת המוסד לביטוח לאומי של הילדים תעבור לידי האימא, וכי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הילדים. האם התחייבה לשאת במלוא הוצאות אחזקת הבית במושב שבו התגוררה עם הילדים.
בתביעתה לבית המשפט ביקשה האימא לחייב את הסבתא, אמו של בעלה לשעבר המנוח, במזונות הילדים בסך של 12,566 שקל לחודש, הכולל הוצאות מדור ואחזקתו וכן הוצאות אחזקת רכב. למעשה, מדובר במזונותיהם של נ', שהיא חיילת, ובמזונות א', בן כ-17 שנים, וט', בת 12 שנים.
סבתם של הילדים אינה מסייעת במימון מזונותיהם ומדורם של הילדים, וזאת אף שהיא אישה אמידה, בעלת משק השווה מיליוני שקלים ונהנית מהכנסה נוספת, בדמות דמי השכירות מהבית, הנאמדים בסך של כ-7,000 שקל בחודש. בנוסף, לסבתא הכנסות מכספי פנסיה ממשרד החינוך, מקצבת שאירים ומקצבה נוספת מן המוסד לביטוח לאומי. בסך הכול, מדובר בהכנסה חודשית כוללת בסך של 17,139 שקל לאשה אחת.
אימם של הילדים עובדת כמורה במשרד החינוך, היא בעלת תואר שני ומשתכרת סך של 13,500 שקל לחודש. כן היא מקבלת לידיה מדי חודש קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי, בסך של 5,366 שקל. סכום הקצבה עולה, למעשה, על הסכום שאותו התחייב האב המנוח לשלם בשעתו כמזונות זמניים לשלושת הילדים בעודם קטינים. בפסק הדין נקבע כי הכנסתה החודשית הממוצעת של האם עומדת על 18,843 שקל.
השופט נוס דחה את התביעה בהתבסס, בין השאר, על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת קופלוביץ, לפיה חוק המזונות בא להבטיח רמת חיים מינימלית, וכל עוד מספיקים אמצעיה של האם לרמת חיים זו, לא ניתן לפסוח על האם ולתבוע את הסבתא.
מעבר להוצאות השוטפות, טענה האם לתשלום דמי שכירות בסך של 4,000 שקל בחודש, אולם חקירתה בבית המשפט העלתה כי היא בכלל מתגוררת בבית אחיה. האם לא צירפה הסכם שכירות ואף לא הוכחה הוצאה בפועל של הסכום הנטען על ידה. למעלה מכך, בחקירתה הודתה, כי היא אינה משלמת דמי שכירות לאחיה.
מפסק הדין עולה עוד כי האם קיבלה לאחר התאבדותו של האב המנוח סכום כסף בסך כולל של 94,800 שקל בגין פטירתו. חקירתה של האם בבית המשפט ותדפיסי חשבון הבנק שהוצגו מלמדים כי למעשה היא אינה חיה ברמת חיים בסיסית. היא נסעה לחו"ל מספר פעמים, הגם שטענה כי הנסיעות לא מומנו על ידה, בית המשפט פסק כי בחירתה להשתמש בכספים שניתנו לה לצורכי נסיעות אלה מדברת בעד עצמה.
"גובה ההוצאות בגין בילויים, והעובדה כי הוריה של האם מסייעים במימון רכיב זה של ההוצאה המשפחתית מעלים, אף הם, כי התביעה לא הוגשה על מנת לאפשר לילדים רמת חיים מינימלית, כי אם מדובר בדרישה לקיום רמת חיים גבוהה יותר", פסק השופט נוס. "מעבר לכך, האם וילדיה, כיורשיו של האב, יזכו בפיצוי בסכום בלתי מבוטל, כתוצאה מפסק דין זה. כספים אלה מהווים 'מקור אחר' לסיפוק הצרכים, על פי סעיף 5(2) לחוק המזונות, והם מונעים קביעה כי יש לחייב את סבתם של הילדים בתשלום מזונותיהם".
לכן, נפסק כי אף אם באפשרותה של הסבתא לסייע לנכדיה, אין להטיל עליה חובה לעשות כן.
אשר להוריה של האם עצמה, מעבר לכך שהוכח כי הם מסייעים לה ולילדיה באופן משמעותי, הרי שהקביעה כי אין לחייב את אם האב המנוח במזונות הנכדים, תגרור ממילא קביעה זהה ביחס להוריה של האם.
לקריאה נוספת, ראו:
ביהמ"ש אכף חוזה המחייב את הסבתא לשפות את האב בגין דמי המזונות של בתו
