תזכיר חוק שהפיצה שרת המשפטים מעגן בחוק את הלכת יששכרוב, לפיה ביהמ"ש יוכל לפסול ראיות והודאות שהושגו שלא כדין על ידי גורמי האכיפה. במקרים שבהם הנאשם הוא קטין, סובל מליקוי נפשי או שכלי, או כאשר ננקטו כליו אמצעי לחץ פסולים, תידרש תוספת ראייתית כבדת משקל לצורך הרשעה
שרת המשפטים, איילת שקד, תפיץ היום להערות הציבור את תזכיר חוק לתיקון סעיף 12 לפקודת הראיות (הודאת נאשם), התשע"ה-2015. הצעת החוק נכתבה לאור המלצותיה של הוועדה לסדר דין פלילי וראיות בראשותה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת עדנה ארבל.
בתזכיר החוק נרשם כי "הרשעת אדם ללא עוול בכפו, ובוודאי כזו הגוררת עמה עונש כבד, היא מן העוולות הנוראיות ביותר שעשויה מדינה לעולל לאזרחיה. על כן, כמאמר הרמב"ם, 'יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים'. תכלית ההליך הפלילי, וכפועל יוצא תכליתם של סדרי הדין וכללי הראיות, היא לזכות את החפים מפשע ולהרשיע את האשמים. הודאת חוץ של נאשם היא ראיה מרכזית במשפטים פליליים".
התיקונים לחוק בוצעו על רקע החשש הקיים מפני הרשעות שווא של חפים מפשע על סמך הודאות אשר הושגו שלא כדין, ובשל מחויבת מדינת ישראל לאמנה הבינלאומית נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים.
בין היתר מוצע לקבוע כי הודאה שנגבתה בעינויים אינה קבילה. עוד מוצע לעגן בחוק את הלכה יששכרוב, לפיה בית המשפט יוכל לפסול ראיות מסוגים שונים, ובכלל זה הודאות, אשר הושגו שלא כדין על ידי גורמי אכיפת החוק, למשל במקרה של חוקר שפרץ לבית ללא צו חיפוש.
בנוסף, יושם דגש על מצבים מסוימים שבהם תידרש תוספת ראייתית כבדת משקל, המצביעה על הנאשם בביצוע עבירה, לצורך הרשעה, למשל כאשר הנאשם הוא קטין, כאשר הנאשם סובל מליקוי נפשי או שכלי, כאשר ננקטו כליו אמצעי לחץ פסולים שאינם מוכרים כעינויים או כאשר תיעוד ההודעה היה לקוי במידה המשפיעה על יכולת בית המשפט להתרשם מההודאה ולהעריכה.
לדברי שרת המשפטים איילת שקד, "הודאת נאשם יכולה לחרוץ גורלות. ישנם מקרים נדירים בהם הודאות נלקחו תוך כדי עינוי הנחקר. לא יתכן כי הודאות כאלו תהיינה קבילות ותקפות. הדבר צריך להיות מעוגן באופן חד משמעי בחקיקה. בנוסף, כיום קיים מצב אבסורדי בו ישנה סכנה כי ראיה שלא נלקחה כדין תאפשר הכנסתו של אדם חף מפשע למאסר. החוק מסדיר את הנושא ולא משאיר ספקות כי ראיה שנלקחה לא כדין לא תהא חלק מהדין. הרשעה של חפים מפשע היא עוול חברתי ומוסרי ממעלה ראשונה. החוק דואג ומגן על אותן האוכלוסיות, חלשות ברובן, אשר עלולות להיפגע מפרצה זו, ודואג לספק להן עוגן ראייתי, שיהווה עבורן הגנה מפני הרשעת חפים מפשע".
