חדשות

השופט צבי זילברטל קבע כי יש לשקול בכובד ראש את הגבלת האפשרות להגיש תביעת נזיקית נגד מומחה מטעם ביהמ"ש על רשלנות בהכנת חוות דעתו, מחשש להצפת בתי המשפט בתביעות סרק ושימוש בתביעה זו כמעין ערעור מוסווה נוסף. תנאי להגשת התביעה – היעדר כל יכולת מצד התובע למצות את זכויותיו בגדר ההליך המקורי

הגשת תביעה נזיקית נגד מומחה שמונה מטעם בית המשפט על רשלנות בהכנת חוות דעתו היא מהלך הטומן בחובו שלל בעיות וחששות מפני הרתעת מומחים ממילוי תפקידם נאמנה. לכן, הכרה באפשרות של הגשת תביעה כזו מחייבת ריסון וזהירות. אם תוכר אפשרות תביעה כאמור, הרי שאחד התנאים לכך הוא שבית המשפט ישתכנע שהתובע לא היה יכול למצות את זכויותיו בגדר ההליך המשפטי בינו לבין יריבו, שבמסגרתו מונה המומחה. כך קבע שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל, במסגרת בקשת רשות ערעור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המבקשות ניהלו בבית משפט השלום תביעת פינוי ותביעה כספית נגד דיירים מוגנים בבניין המצוי בבעלותן. לימים, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה יינתן צו לפינוי הדיירים כנגד תשלום שווי זכויותיהם בנכס אשר יקבע על ידי שמאי בית המשפט. בהמשך, מינה בית המשפט שמאי מטעמו אולם בהמשך בוטל מינויו והמשיב מונה תחתיו כמומחה מטעם בית המשפט.

המשיב המציא את חוות דעתו לבית המשפט, ובה קבע כי שווי זכויות הדיירים המוגנים עומד על 1.48 מיליון שקל. המבקשות, שלא היו מרוצות מחוות הדעת, פנו למשיב וביקשו כי יתקן את חוות דעתו בנימוק שהיה בה לטענתן סטייה מתפקידו כשמאי, שכן היא בוססה על ניתוח משפטי ולא על הערכה שמאית. תחילה, גיבה המשיב את חוות דעתו והתייחס לגופן של הטענות שבפניית המבקשות, אך לאחר שפנו אליו פעם נוספת הודיע כי כל התכתבות נוספת תעשה באמצעות בית המשפט. בעקבות הדברים, הגישו המבקשות נגד המשיב תביעת נזיקין בטענה כי התרשל בעריכת חוות הדעת ובכך הסב להן נזק של 880 אלף שקל.

אין כלל ברזל

בית משפט השלום דחה על הסף את תביעת המבקשות וקבע כי חלף הגשת תביעה נפרדת נגד המומחה היה על המבקשות להעלות בגדרי ההליך המקורי כל טענה שהייתה בפיהן כלפי חוות דעתו, גם כאשר חוות הדעת הוגשה לאחר מתן פסק הדין. עוד צוין כי אין זה ראוי לאפשר הגשת תביעת רשלנות כלפי מומחה מטעם בית המשפט בכל הנוגע לחוות דעתו, כאשר תרופתו של צד שאינו שבע רצון מחוות הדעת מצויה אך במרחב ההתנהלות בהליך שבגדרו היא הוגשה.

בערעור שהגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי נדרש זה בין היתר לשאלה האם ניתן לתבוע ברשלנות מומחה מטעם בית המשפט, ונקבע כי קיימות שתי גישות בסוגיה בפסיקת בתי המשפט – הגישה המקלה לפיה כלל לא ניתן להגיש תביעה נגד מומחים ויש לדחותה על הסף, וגישה מחמירה לפיה תביעת רשלנות נגד מומחה מטעם בית המשפט תתאפשר רק במקרים חריגים של רשלנות רבתי או הטעיה ביודעין ואף בזדון. על כן נקבע, כי בנסיבות העניין, היה מקום לדחיית תביעתן של המבקשות על הסף בין כה ובין כה, שכן ממילא לא נטען כי דובר ברשלנות רבתי. לצד זאת, הביע השופט קובי ורדי את תמיכתו בגישה המקלה. כן נקבע כי היה על המבקשות להגיש את השגותיהן ביחס לחוות דעתו של המומחה במסגרת ההליך המקורי, ובמידה שלא היו מצליחות בכך היה ביכולתן לפנות לערכאת הערעור. שני שופטי ההרכב האחרים סברו כי אין חסינות מוחלטת למומחה מטעם בית המשפט, אך יחד עם זאת יש לסייג את האפשרות להגשת תביעות מעין אלו.

שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי פסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים בהליך המקורי, לפיה חוות הדעת תחייב אותם, סיים לכאורה את ההתדיינות ביניהם ולא השאיר פתח לבחינת חוות דעתו של המשיב על ידי בית המשפט. עם זאת, מסקירת הפסיקה עולה כי קשה לדבר על קיומו של "כלל ברזל" לפיו לעולם לא ניתן לפנות לבית המשפט אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, ולבקשו לבחון בדרך זו או אחרת את חוות הדעת.

לדעת השופט זילברטל, הדברים זוכים למשנה תוקף כאשר האלטרנטיבה לפניה לבית המשפט בגדר ההליך המקורי היא הגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט, כפי שנעשה במקרה זה. בעניין זה, הזכיר השופט כי בעלי דברם האמיתיים של המבקשות בכל הנוגע לסכום דמי הפינוי הם הדיירים ולא המשיב ושאלה זו יש למצות בהליכים שבין המבקשות לבין הדיירים. עם זאת, למבקשות היה נוח מטעמיהן שלהן לסיים את המחלוקת עם הדיירים בתשלום הסכום בו נקב המשיב בחוות דעתו, שכן המשך בירור המחלוקת בעניין זה מול הדיירים היה מביא מן הסתם לעיכוב הפינוי ויתכן שהיה בכך כדי להסב להן נזקים למבקשות. עם זאת, אין להלום מצב בו המבקשות "תסבנה" את הסכסוך שביניהן לבין הדיירים אל המשיב שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, כאשר כלל לא נעשה ניסיון על ידן למצות את המחלוקת במסגרת ההליך המקורי. עוד הוסיף השופט זילברטל כי יתכן אף שניתן לראות בהתנהלות זו כיוצרת סוג של השתק שיפוטי או שימוש לרעה בזכות בידי המבקשות. מסקנה זו נובעת גם מההשקפה שלפיה תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט, ככל שבכלל תוכר, צריכה להיות מוגבלת למקרים הראויים ובהם כאשר אין לתובע הפוטנציאלי כל ערוץ תביעה אחר.

זרועו הארוכה של בית המשפט

בכל הנוגע לסוגיה העקרונית של הגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט, ציין השופט זילברטל כי מדובר לכל הדעות במהלך הטומן בחובו שלל בעיות, וכי פתיחת פתח להגשת תביעה כאמור מעלה חשש להצפת בתי המשפט בתביעות סרק. כך לדוגמה, ייתכן שיערכו ניסיונות מצדם של בעלי דין שאינם מסופקים מפסק הדין שניתן בעניינם לשימוש בתביעה מעין זו כ"הליך ערעורי" מוסווה ונוסף, באופן העלול להביא לפגיעה בעקרון סופיות הדיון, לחוסר יעילות שיתבטא בפיצול הדיונים וסרבול ההליכים עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. כל זאת, בצד עלויות משפט גבוהות למימון פוליסות אחריות מקצועית של המומחים הממונים מטעם בית המשפט. כן עולה חשש ליצירת הרתעת יתר מפני מילוי תפקיד של מומחה מטעם בית משפט, באופן שיביא להימנעותם של אנשים ראויים ובעלי שם בתחומם להיעתר למינוי כזה. השופט זילברטל הוסיף כי מתוקף תפקידו של המומחה כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט, שומה על האחרון להגן על מעמדו של המומחה מטעמו למען יוכל המומחה למלא תפקידו נאמנה, מבלי שיעמוד חשוף יתר על המידה לתובענות מצד הצדדים.

לסיכום נקבע כי השיקול המרכזי שמכוחו יש מקום לשקול בכובד ראש הגבלת אפשרות הגשת תביעה בנזיקין נגד מומחה מטעם בית המשפט נעוץ בחשש שאפשרות התביעה, אם זו לא תצומצם למקרים חריגים שיש להם סממני חומרה מיוחדים, תרתיע את המומחה מלפעול באופן חופשי ונטול פניות במילוי תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט ותחשוף אותו ללחצים. עם זאת, נקבע כי בפרשה זו לא מתחייבת הכרעה בסוגיה לפרטיה, ודי באמירה הכללית לפיה הכרה באפשרות של הגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט מחייבת ריסון וזהירות יתרים. כן נקבע כי במסגרת ההחלטה אין מקום לשרטט את מכלול התנאים והסייגים אותם ראוי לקבוע כהגבלות על האפשרות לתבוע בנזיקין מומחה מטעם בית המשפט, ודי אם ייאמר כי אחד התנאים לכך הוא שבית המשפט ישתכנע שהתובע לא היה יכול למצות את זכויותיו בגדר הליך משפטי שבינו לבין מי שהיה יריבו בהליך שבגדרו מונה המומחה. היות שבמקרה זה המבקשות כלל לא בחנו את האפשרות לשנות את האמור בחוות דעתו של המשיב במסגרת ההליך המקורי, הרי שדין בקשת רשות הערעור להידחות.

רע"א 1992/15

לקריאה נוספת, ראו:

נדחתה בקשה לפסילת מומחה רפואי בשל דעותיו הקיצוניות נגד חוזרים בתשובה 

כל הטעויות במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה