חדשות

ביהמ"ש דחה את טענת התובע לפיה יש בחסרונם של מסמכים רפואיים רבים וכדי להצדיק את קבלת התביעה על פי דוקטרינת הנזק הראייתי, וקבע כי ספק רב אם יש לזקוף לחובת בית החולים את חסרונם של רישומים במקרה הנדון, העוסק בלידה שהתרחשה לפני למעלה משלושים שנה, במיוחד כאשר התיעוד הקיים מלמד כי התובע לא סבל ממצוקה עוברית כלשהי

בית המשפט המחוזי דחה תביעת נזיקין נגד בית החולים שערי צדק בטענה לרשלנות במהלך לידה שאירעה לפני למעלה מ-30 שנה ושגרמה על פי הנטען נכות נוירולוגית ופסיכיאטרית קשה ליילוד. השופט צבי ויצמן קבע כי בית החולים וצוותו פעלו באופן ראוי ולא נמצא כי הם עוולו במהלך הלידה ולאחריה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובע, רשלנותו הרפואית של בית החולים והעובדים התבטאה בכך שאמו לא נבדקה על ידי רופא נשים מעת קבלתה ועד לאחר הלידה, וזאת  בפרט גם לאחר הופעת הסיכון של מים מיקוניאלים. אף שנצפו מים מיקוניאלים בעת פקיעת מי השפיר, איש מאנשי הצוות לא דאג כי בחדר הלידה יהיה מכשיר שאיבה ואינקובטור. כן טען התובע כי אף גורם לא התייחס לתרשימי המוניטור של האם, וכי למעשה תרשימים אלו לא הומצאו כלל על ידי בית החולים. לתובע לא בוצעה בדיקת PH בסמוך ללידה ולפני חילוצו ומיד לאחר חילוצו, כאשר בדיקה זו יכולה היתה ללמד על מצב של חמצת. התובע טען כי לו בדיקה זו הייתה נעשית, ניתן היה לבחון האם יש מקום לחילוץ העובר בניתוח קיסרי או בדרך אחרת.

התובע טען עוד לרשלנות הצוות הרפואי לאחר הלידה, שגרמה לו למצוקה עוברית ולהיפוקסיה וכתוצאה מכך לנזקיו הנפשיים והרפואיים. לשיטתו, יש בהעדרם ובחסרונם של מסמכים רפואיים רבים וחיוניים כדי להצדיק את קבלת התביעה על פי דוקטרינת הנזק הראיתי.

בית החולים טען כי צוותו פעל ללא דופי בכל הקשור ללידת התובע וכי התנהלותו הייתה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת והידועה בעת אירוע הלידה, ובהתאם לכל אמת מידה רפואית סבירה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ונכון. ככל שהיה  מחדל כזה או אחר במעשי הצוות הרפואי, הרי שלא היה כל קשר סיבתי בין המחדל לנזקיו הנטענים של התובע. בפרט טען בית החולים כי מאסופת המסמכים הרפואיים ניתן ללמוד באופן ברור כי הצוות הרפואי הקדיש את מלוא תשומת הלב למצבה של אם התובע, הורה על ביצוע הפעולות שהתחייבו בנסיבות העניין והפעיל כישורים מקצועיים כנדרש וכמקובל בתקופה הרלוונטית. גם אם קיים חוסר במסמך כזה או אחר אין בחסרונו ללמד על התרשלות בית החולים, שכן כלל האסמכתאות האחרות מלמדות באופן חד משמעי כי בנדון לא הייתה כל רשלנות שהביאה לנזקים הנטענים

השופט צבי ויצמן דחה את התביעה וציין כי מדובר בלידה שהתרחשה בשנות ה-80', כאשר באותה העת לא הייתה כל יולדת נבדקת מיד עם הגעתה על ידי רופא. במקרה זה, לא היה מדובר בלידה אשר הייתה לגביה ציפייה כי תהא לידה מסובכת הדורשת הערכות שונה.

עוד נדחתה הטענה כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע בדיקת PH (בדיקת גזים בדם) מיד לאחר הלידה, אלא רק כחצי שעה אחריה. השופט הסביר כי בדיקה כזו תבוצע לאחר הלידה אך ורק כאשר קיימים מצבים המחייבים זאת, כגון מצוקה עוברית, לידת ואקום וכיו"ב. במקרה זה, נקבע, היעדר הצורך לבצע את הבדיקה לאחר הלידה נלמד ממהלך הדברים, כאשר התובע לא היה במצוקה נשימתית ולא נדרש לקבל חמצן במסכה. הבדיקה שנערכה כחצי שעה לאחר הלידה מלמדת על חומציות סבירה ותקינה והטיפול שניתן לו מיד לאחר הלידה היה ראוי ומתאים.

השופט התייחס לדוקטרינת הנזק הראייתי נוכח טענת התובע הנוגעת לרשומות הרפואיות, והבהיר כי ספק רב אם יש לזקוף לחובת בית החולים את חסרונם של רישומים במקרה הנדון, העוסק בלידה שהתרחשה לפני למעלה משלושים שנה. גם לגופם של דברים נקבע כי אין מקום להעביר הנטל הראייתי לשכמו של התובע בגין היעדר התרשים הנזכר, שכן התיעוד האחר זה המלווה את הלידה וזה הנוגע למצבו של הילוד לאחר הלידה מלמד כאלף עדים כי הילוד לא סבל מכל מצוקה עוברית עובר ללידה.

ת"א 5950-06-08 פלוני ואח' נ' בית חולים שערי צדק (המחוזי מרכז-לוד-צ. ויצמן)