חדשות

בית המשפט לענייני משפחה חרג מהכלל לפיו מועד הקרע לצורך ביצוע איזון המשאבים הוא מועד פקיעת הנישואין, וקבע כי במועד שבו חדל התובע לקחת כל חלק בפרנסת המשפחה ועבר להתגורר בחדר נפרד מהנתבעת גזרו על עצמם הצדדים הפרדה והביאו בפועל לפירוק התא המשפחתי

בית המשפט לענייני משפחה קבע את מועד הקרע בין בני זוג לצורך איזון המשאבים במועד ההפרדה הפיזית והרכושית ביניהם – המועד שבו עברו להתגורר בחדרים נפרדים והבעל חדל לקחת חלק בפרנסת המשפחה. החלטה זו היא החריג לכלל הקובע כי המועד לביצוע איזון המשאבים הוא מועד פקיעת הנישואין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצדדים נישאו זה לזו ב-1975 ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, אשר במועד הגשת התביעות היו כולם בגירים. בני הזוג מנהלים שלוש תביעות שהוגשו על ידי הבעל לבית המשפט לענייני משפחה – תביעה לאיזון משאבים, תביעה לפירוק שיתוף ותביעה לשמירת זכויות.

הדעות נחלקו ביחס למועד הקרע לצורך ביצוע איזון המשאבים, ולצורך הכרעה בעניין זה התקיים דיון הוכחות, שבו העידו הצדדים בלבד. לטענת הבעל, מועד הקרע לצורך האיזון הרכושי הוא המועד העתידי שבו יתגרשו הצדדים זה מזו, ולחילופין מועד הגשת תביעותיו לאיזון משאבים ולפירוק השיתוף. זאת, שכן לטענתו אין לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.

הנתבעת טענה מנגד כי מאחר שבמשך כל שנות נישואי הצדדים לא התקיים ביניהם שיתוף כלכלי וממשי ומאחר שהתובע חי "חיי טפילות", אין לקבוע כלל מועד לקרע, ולחילופין יש לקבוע כי מועד הקרע חל ב-1995, עת השניים הפסיקו לקיים יחסי אישות והחלו לגור בחדרים נפרדים באותה דירה.

השופט אלון גביזון קבע כי ככלל, יש לערוך את איזון המשאבים נכון למועד פקיעת הנישואין, וסטייה ממועד זה תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד, כגון סירוב לתת גט או פירוד פיזי ורכושי המרוקן מתוכן את הנישואים והופך אותם לנישואים על הנייר בלבד.

השופט הבהיר כי בגידותיו הנטענות של התובע בנתבעת במהלך שנות נישואיהם אינן מהוות כשלעצמן נקודות זמן הקובעות את מועד הקרע לצורך איזון המשאבים, ואין בהן כשלעצמן כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה את הקדמת מועד איזון המשאבים. "קביעה הפוכה יש בה כדי לחתור תחת הרעיון הבסיסי כי שאלת 'האשם' בכישלון הנישואין אינה רלוונטית לסוגיה הרכושית שבין בני הזוג", כתב השופט בהחלטתו. "אכן ייתכן מצב שבו מעשה הבגידה יגרום לבן הזוג הנבגד לפעול לסיום הקשר ולפירוד פיזי ורכושי, ובמקרה כזה יכול ומועד הבגידה יחשב  גם כמועד הקרע לצורך איזון המשאבים. אולם מקום שבו אקט הבגידה לא הביא לפירוד של  בני הזוג ( פיזי ו/או כלכלי) , הדבר לא יחשב כנסיבה מיוחדת לצורך הקדמת מועד האיזון". 

השופט התייחס גם לטענות הנתבעת בדבר אי תרומתו הכלכלית של התובע לתא המשפחתי, וקבע כי הדבר לא ייחשב כנסיבה מיוחדת המאפשרת סטייה מכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, הקובע איזון כלכלי בין בני הזוג מבלי לבחון את תרומתו הכלכלית היחסית של כל אחד מהם לתא המשפחתי. "יתרה מזאת", כתב השופט, "תרומתו של בן זוג לתא המשפחתי איננה נבחנת רק בתרומתו הכלכלית, ויכולה 'ללבוש' צורות אחרות, כגון טיפול בילדים הקטינים וניהול משק הבית".

השופט גביזון קבע כי מועד הקרע בין הצדדים לצורך איזון המשאבים הוא המועד שבו חדל התובע לקחת כל חלק בפרנסת המשפחה ועבר להתגורר בחדר נפרד מהנתבעת. "ער אני לעובדה כי חרף המגורים בחדרים נפרדים, המשיכו הצדדים לגור יחדיו באותה דירה", כתב השופט, "אך סבורני כי כאשר הצדדים ישנים בחדרים נפרדים והתובע אינו לוקח כל חלק במאמץ הכלכלי המשפחתי, ובין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים... הרי שניתן לומר כי בפועל הצדדים גזרו על עצמם הפרדה והביאו בפועל לפירוק התא המשפחתי".

השופט ציין כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי במהלך כל שנות נישואיהם ניהל התובע "חיי טפילות", כטענתה, וקבע כי אי שביעות רצונה של הנתבעת מתרומתו הכלכלית של התובע לתא המשפחתי אין בה כשלעצמה כדי להקדים את מועד איזון המשאבים. לשיטתו של השופט, הנתבעת בחרה שלא להתגרש מהתובע אלא לנסות שלום בית, ולבחירתה זו יש השלכות כלכליות עת מבקשים הצדדים לאזן את רכושם מכוח החוק.

תמ"ש 44473-07-14

תמ"ש 44442-07-14

תמ"ש 27677-01-14

לקריאה נוספת, ראו:

איזון משאבים: כיצד יש להעריך מוניטין עסקי ואישי במשרד עורכי דין?

ביהמ"ש פסק לאישה מחצית מפירותיו של בניין על קרקע שירש הבעל טרם נישואיו