היועמ"ש תמה מדוע מסתפק הסדר הפשרה נגד חברת רויאל קלין בפרסום בעיתונות ולא בפניה ישירה ודורש המצאת תלושי שכר, כשזהותם של חברי הקבוצה ונתוני השכר הרלוונטיים ידועים לה: "ההסדר לא מעניק הגנה ראויה לזכויות יסוד של אוכלוסיית העובדים המוחלשים בענף הניקיון ומעלה חשש כי אלה לא יקבלו את הפיצוי בפועל"
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, מתנגד להסדר הפשרה שהוגש לאישור בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרת תובענה ייצוגיות שהגיש אחמד אימם נגד חברת "רויאל קלין", שבה נטען כי החברה לא הפרישה את הסכומים שהיא מחויבת להפריש על פי דין בגין פנסיה לעובדי ניקיון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים, הוסכם כי פיצוי חברי הקבוצה ייעשה באמצעות איתורם על ידי פרסום בשני עיתונים, במסגרתם יוזמנו העובדים למשרדי החברה במשך 180 ימים מאז הפרסומים לבירור זכאותם לפיצוי, ויידרשו לצרף, בין היתר, תלושי שכר המוכיחים את תקופת העסקתם.
במסגרת הסדר הפשרה חברת רויאל קלין תשלם למבקש אימם גמול על סך של 5,000 שקל, ולעורך דינו אלון קפלון שכר טרחה והוצאות על סך של 35 אלף שקל. בנוסף, ועבור כל עובד שיקבל כספים כתוצאה מהליך זה, יקבל עו"ד קפלון סך של 200 שקל ועד לתקרה מרבית של 20 אלף שקל.
היועץ המשפטי לממשלה, בעמדתו כפי שהוגשה באמצעות עו"ד תמר שריאל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), מתנגד להסדר הפשרה המוצע, כיוון שההסדר לא מעניק הגנה ראויה לזכויות יסוד בתחום דיני העבודה של חברי קבוצת התובענה הייצוגית: אוכלוסיית העובדים המוחלשים בענף הניקיון.
היועמ"ש סבור כי נפלו בהסדר הפשרה שורה של כשלים מרכזיים בהסדר הפשרה: ראשית, הצדדים לא הציגו במסגרת בקשתם כל מידע שמציין את מספר העובדים עליהם אמור לחול הסדר הפשרה, כך שלא ניתן להסיק מה גודל הקבוצה ומה סדר הגודל של הסכומים שלא שולמו לפנסיה. מצב זה מעלה חשש כי החברה תגדיר את הקבוצה בהתאם להנחות משלה, שספק אם הן מקובלות או נכונות משפטית. בהקשר זה ראוי להוסיף כי בתגובת החברה לתובענה, כפרה החברה ביחסי העובד-מעביד בינה לבין התובע כיוון שהיא מספקת שירותים באמצעות קבלני שירותים.
בנוסף, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה נוקט בדרך שאינה יעילה לאיתור חברי הקבוצה, ובאופן שיש בו כדי להקשות שלא לצורך על קבלת הפיצוי. "יש לשאוף שהפיצוי יהיה ישיר ואוטומטי במידת האפשר. משעה שציבור העובדים שהועסקו על ידי המשיבה אינו בלתי מסוים, ולמשיבה מידע אודות עובדיה בעבר ובהווה, נראה לנו מתחייב כי בנוסף לפרסום בעיתונות, המשיבה תשלח הודעות פרטניות לכלל חברי הקבוצה מיד לאחר אישור הסכם הפשרה (ככל שיאושר) אשר מיידעות אותם בהסכם הפשרה ובפיצוי הטמון בו עבורם", צוין בעמדה.
עוד נכתב כי היות ונתוני השכר הרלוונטיים ששולמו על ידי החברה מצויים אצלה, מן הראוי כי החברה תערוך בדיקת זכאות לפיצוי עבור חברי הקבוצה – בעבר ובהווה ותעדכנם בדבר זכאותם.
בנוסף, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין כל סיבה להתנות את מתן הפיצוי בהמצאת תלושי שכר על ידי העובדים, כאשר המידע מצוי או אמור להיות מצוי בידי החברה. כמו כן, דרישת ההתייצבות של העובדים במשרדי החברה מכבידה שלא לצורך על חברי הקבוצה ולא ברורה הצדקתה.
"ההסדר בנוסחו כיום מעלה חשש כי חברי הקבוצה כלל לא יקבלו את הפיצוי בפועל, אם משום שלא יידעו על קיומו של ההסדר ואם משום הדרישות המקדמיות שאין בהם טעם וצורך שהצדדים הערימו על מימושו", נכתב בעמדת היועמ"ש.
לגבי שכר הטרחה שהוסכם בהסדר הפשרה, מתנגד היועמ"ש וטוען בין היתר כי לא ברור מהי ההצדקה לקבלת 60% משכר הטרחה ללא קשר לתוצאות ההליך בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בפרשת עזבון המנוח שמש (ע"א 2046/10).
לאור האמור לעיל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי אין מקום לאשר את הסדר הפשרה המוצע במתכונת שבה הוגש לבית הדין.
בעוד חמישה ימים (19.7.15) יערך דיון בהסדר הפשרה שבתובענה הייצוגית, לפני השופט דורי ספיבק.
ת"צ 9618-02-14
