חדשות

עניינן של התובענות, הנידונות באישור ביהמ"ש, הוא בגביית הוצאות גבייה בשיעור העולה על 10% מגובה החוב. לטענת היועמ"ש, הסכם הפשרה המציע לחייבים מחיקת יתרת הריבית והנחה של 35% מיתרת החוב מנסה להכשיר באופן רטרואקטיבי גבייה שלא כדין תוך הפרת תנאי הרישיון

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין מתנגד להסדר הפשרה שהתגבש במסגרת תובענות ייצוגיות נגד חברות הוט ויס, שעוסקות בגביית הוצאות גבייה של חובות בשיעור העולה על המותר על פי רישיונן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עניינן של התובענות, הנידונות באישורה של השופטת מיכל נד"ב בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, הוא בהפרת הוראות הרישיונות הרגולטוריים שהוענקו לחברות HOT ו-yes אשר מגבילות אותן בגביית הוצאות גביה בשיעור העולה על 10% מגובה החוב. לטענות התובעים, אלכס פליק ופרידה כהן, הם חדלו להיות לקוחות של החברות ולאחר מכן נדרשו לשלם הוצאות גבייה מופרזות בגלל חובות.

מנגד, טענו הנתבעות כי לאחר שמתקיימים מספר ניסיונות לגבות את החוב, מופסקת ההתקשרות עם הלקוחות וחובם מועבר לעורכי דין חיצוניים, שעלותם עולה על הוצאות הגביה לפי הרישיון, ולכן לטענת החברות אינה מהווה הפרה של הוראות הרישיון.

כך, לדוגמה, בתגובת HOT לבקשה לאישור התובענה כייצוגית מציינת החברה כי כאשר מועברים תיקיהם של אותם לקוחות שעזבו לעורכי דין חיצוניים "קופצות" הוצאות הגביה דווקא ביחס למי שחייב סכומים נמוכים, שאינם עולים על 500 שקל, מ-10% ל-58% (בחוב של 500 שקל), ואפילו עד ל-174% (בחוב של 100 שקל). מובן כי אם החברות גובות חובות בסכומים נמוכים יותר, הרי שאחוזי הגביה קופצים באופן דרמטי עוד יותר. כך, למשל, בגין חוב של 10 שקל – דורשות החברות הוצאות גביה עד לגובה של 174 שקל או 1740% מהחוב.

אין פיצוי למי ששילם

הצדדים גיבשו ביניהם הסדר פשרה, שבמסגרתו התחייבו החברות להעניק "הטבת גבייה" למשך חודשיים, שתחול על כל החייבים שטרם שילמו את חובם והטיפול בו הועבר לעורך דין חיצוני או שמתנהל נגדם תיק הוצאה לפועל ואשר ישלמו את מלוא חובם בתקופה זו. במסגרת הטבת הגבייה, תינתן לחייבים אלו הטבה בצורת מחיקת "יתרת הריבית שנצברה על חובם" (כלומר, כל הריבית שנצברה על החוב לרבות ההצמדה), וכן הנחה בשיעור של 35% על שאר מרכיבי יתרת החוב (כלומר, קרן, הוצאות ושכר טרחה וכל מרכיב אחר שאינו ריבית כאמור), בכפוף לכך שמרכיב שכר הטרחה לאחר ההנחה האמורה לא יפחת מ-10% מגובה החוב המקורי.

עוד מוצע בהסדר הפשרה כי החברות ישלמו סך של 306,800 שקל (כולל מע"מ) שכר טרחה לעורכי הדין אמיר ישראלי ושלומי כהן מחיפה המייצגים את התובעים הייצוגיים בפרשה, וסך של 40 אלף שקל (כולל מע"מ) כגמול למבקשים.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה המוצע, בעמדתו המנומקת שהוגשה לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד עמי עבר-הדני מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בתחילת דבריו כתב היועץ המשפטי לממשלה כי בחיוב הוצאות גביה בשיעור העולה על 10% הפרו החברות את תנאי רישיונן, תוך מתן פרשנות המנוגדת להוראות הרגולטור. לאור האמור בתנאי הרישיון, HOT ו-yes הפרו את תנאי הרישיון וגבו לאורך שנים סכומים אשר לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אסור היה להן לגבות לפי תנאי רישיונן וכעת הן מבקשות להסתמך על אותה התנהלות בהסדר הפשרה. היועמ"ש צירף לעמדתו את פניותיו של הרגולטור, המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אל החברות, אשר התבקשו כבר בשנת 2004 לחדול מכל חיוב הוצאות גביה מעל 10%. לכן עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי לא ניתן לאשר את הסדר הפשרה, המנסה להכשיר באופן רטרואקטיבי גבייה שלא כדין של הוצאות גביה, בשיעור העולה על 10%.

כמו כן, עולה מהסדר הפשרה כי גם עבור חברי הקבוצה, מקבלי ההטבה, סך כל הוצאות הגביה (לרבות שכר הטרחה) בגין חובם יעבור את מגבלת 10% וזאת בניגוד לדין. בנוסף, ההטבה המוסכמת, אשר עיקרה הנחה מסוימת והפחתת רכיב הריבית מחובם של הלקוחות החייבים, מוגבלת אך ורק לאותם לקוחות אשר ישלמו חובם בתקופה בת חודשיים, והכול תוך אי מתן פיצוי לחברי הקבוצה ששילמו זה מכבר את חובם, אשר לעמדת היועץ המשפטי לממשלה על החברות לפעול לאיתורם ולפצותם.

היועמ"ש מתנגד גם להסדר הפשרה ביחס לתשלום שכר הטרחה לעורכי הדין של המבקשים. "נוכח היותו של ההסדר בלתי ראוי, הוגן וסביר (ובכלל זה המשך הפרת הוראות הרישיונות בידי המשיבות, הקשיים בהערכת הסדר הפשרה, שווי ההטבה המוסכמת והוויתור האגבי על סעד הפיצוי לנפגעים בפועל) נראה כי מדובר בסכום גבוה ומנותק מן התועלת שתצמח לחברי הקבוצה בפועל. היועץ המשפטי לממשלה מבקש כי שכר הטרחה ייקבע בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, 23.5.12). בהתאם להלכת רייכרט, יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג, קרי, שכר הטרחה יפסק מתוך הסכום שישולם בפועל לקבוצה".

חלופות גבייה בחוק ההוצל"פ

מעמדת היועמ"ש לבית המשפט עולה עוד כי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הבהירה במכתבים שנשלחו ל-HOT ול-yes בנובמבר 2012, כגוף האמון על הרגולציה ועל שמירת הזכויות והאינטרסים הציבוריים, כי המועצה בחנה את הטענות של החברות אחת לאחת, והן נדחו במכתביו המפורטים של היועץ המשפטי של המועצה.

הוט ויס טענו כי פרשנות לשונית של תנאי הרישיון המגביל את הוצאות הגביה חלה רק כלפי לקוחות קיימים ולא כלפי לקוחות שהפסיקו התקשרותם. היועץ המשפטי של המועצה במשרד התקשורת, עו"ד דודו קובסניאנו, בחן ומצא כי פרשנות זו נשללת הן בהסתמך על לשון הסעיף והן בהסתמך על תכליתו. תכלית הסעיף ליצור את אותו איזון מידתי סביר וראוי בין החברה לבין הצרכנים והכול בהתחשב במשאביהן וכוחן הדואופוליסטי של המשיבות לעומת חולשתו של כל לקוח ולקוח. קבלת פרשנות של הוט ויס משמעה כי אלו ישתמשו, כפי שקורה בפועל בכוחן ומשאביהן העדיפים לצורך השתת הוצאות גביה בלתי סבירות על הלקוחות. אף לשון הסעיף תומכת בפרשנות ובתכלית זו.

זאת ועוד, לחברות HOT ו-yes יש חלופות גביה נאותות אף בחוק ההוצאה לפועל עצמו, שאינו מחייב שימוש בעורך דין לצורך גביית חובות, תוך הקטנת הוצאותיהן באופן שיאפשר את גביית החוב מחד גיסא ואת אי-השתת הוצאות גביה בלתי סבירות – המנוגדות לרישיון – על הלקוחות מאידך גיסא. לכן מצאה המדינה לנכון להגביל ברישיון את שיעור הוצאות הגביה אותן רשאיות החברות לגבות מכלל לקוחותיהן.

יתר על כן, הואיל והלקוחות בעלי החוב אינם יכולים לצפות מראש כי יחויבו בהוצאות העולות משמעותית על 10% מסכום החוב, או בכלל, אין כל הרתעה בשל קיומן של הוצאות גביה גבוהות, כפי שנעשה בפועל. כך גם לא הוכח כי קיומן של הוצאות גביה גבוהות מייעל את הליך הגביה, ואף לא הוכח כי קביעת תקרה להוצאות הגבייה מפחיתה את יעילות גבייתן.

בכל מקרה, הפגיעה הקניינית בלקוחות, שעליהם מוטלות הוצאות הגביה הלא-פרופורציונאליות, אינה מידתית ואין היא מצדיקה את הפרת תנאי הרישיון כאמור.

כן נקבע כי אימוץ גישת החברות ייתן לגיטימציה לא מידתית לחיובים הגבוהים באופן בלתי סביר שמטילות בפועל החברות על לקוחותיהן. עוד משמעות אימוץ עמדתן היא כי די בעצם ה"איום" בחיוב לקוחותיהן בהוצאות גביה כבדות כדי להביא לתשלום סכומים השנויים במחלוקת בין החברות ללקוחותיהן באופן לא מידתי ובלתי סביר.

לעניין הטענה לפיה HOT ו-yes התקשרו עם עורכי דין לגביית חובות לקוחותיהם והוצאות הטיפול המשפטי מגיעות במלואן לעורכי הדין, נקבע כי אין בהסכמים שערכו החברות עם עורכי דינה, כראות עיניהן, בכדי להצדיק גביה מעבר למותר.

היועמ"ש דחה את טענות HOT ו-yes לפיה הפעלת מערך עורכי דין חיצוניים הוא הפתרון היחיד לגביית החובות, וקבע כי קיימים פתרונות רבים, החל במשלוח מכתבי התראה בידי עורכי דין פנימיים של החברה, עובר בקביעת מנגנון גביה צנוע יותר המוגבל להוראת הרישיון, וכלה במסלול המקוצר של ההוצאה לפועל שדורש מעורבות מינימלית של הפונה בתיקי תובענות שגובה החוב בהן הוא עד 10,000 שקל, כאשר אין דרישה לייצוג עורך דין ומערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב.

ת"צ 32151-10/11

ת"צ 43495-11/11