חדשות

בעתירתה נגד היועמ"ש דורשת אומ"ץ לפתוח בחקירה גלויה נגד תנ"צ אפרים ברכה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות פליליות, בהן מרמה, שוחד ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. בין היתר נטען כי ברכה ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו והדליף מידע מתוך החקירה בפרשת מעונות ראש הממשלה, כדי להפוך את גב' נתניהו ל"בת ערובה בידיו" ולסכל את העברתו מתפקידו

תנועת אומ"ץ עתרה אתמול (ב', 29.6) לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין בדרישה להשעות לאלתר מתפקידו את ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה, בשל החשד שביצע עבירות פליליות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העתירה מתבססת על פרסומים בתקשורת, כפי שנחשפו באתר News1 על ידי העיתונאי יואב יצחק, על שורה של עבירות, בהן שיבוש מהלכי חקירה ומשפט בשתי פרשות לפחות, עבירות מרמה ושוחד. לטענת אומ"ץ, החשיפות מפרטות מידע וראיות חפציות המוחזקות בידי מח"ש, שיש בהן כדי להצדיק חקירה דחופה ואף השעיה של ברכה מתפקידו. בהתאם לפרסומים, המידע מצוי בחזקתם של בכירי מח"ש, ובראשם: מנהל מח"ש עו"ד אורי כרמל, וסגן מנהל מח"ש עו"ד משה סעדה.

בהתאם לפרסומים, ראשי מח"ש הביאו את הדברים לידיעת פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן והיועץ המשפטי וינשטיין, ואלה התבקשו להתיר מעבר לפתיחת חקירה גלויה, שעשויה לחייב השעיה של ברכה, אך למרות הפניות הרבות, פרקליט המדינה והיועמ"ש מעכבים את החלטתם.

עוד פורסם כי בעקבות החשיפות באתר News1 ובאישור פרקליט המדינה, פתחה המחלקה לחקירת שוטרים בשבוע הראשון של חודש זה בחקירה סמויה, וזו אף התעצמה עקב מידע חדש ונוסף שהגיע למח"ש. במסגרת החקירה הסמויה נאספו עדויות וראיות, כולל ראיות חפציות, נגד ברכה. כפי שיפורט לעיל, יש באמור בפרסומים אלה, כדי לחייב טיפול מיידי לרבות חקירה והשעיה.

תמצית החשדות העולים בהתאם לפרסומים הן כי בעת שהתנהלה על די יאח"ה חקירה סמויה נגד שורה של חשודים בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, נפגש ברכה לפחות שלוש פעמים עם חלק מהחשודים (במרץ 2012) וקיים עשרות שיחות טלפון עימם או עם גורמים הקשורים אליהם. ברכה הדליף לחשודים מידע על דבר קיום החקירה הסמויה שנוהלה נגדם. ערב קודם למעצרים הדליף להם על מועד המעצרים ואפשר להם לברוח מידית מישראל לפריז (וממנה יצאו למרוקו). לאחר מכן תידרך אותם מתי לשוב ודאג לכך שלא ייעצרו בשדה התעופה בנתב"ג. עם שובם לארץ נפגש עם כמה מהחשודים, תידרך אותם לקראת החקירה והבטיח להם שלא יעצרו בעת החקירה;

כמו כן, ברכה הבטיח לכאורה לאחד החשודים המרכזיים שדרכונו לא יילקח ממנו, וכך היה. כדי שיוכל להשיג את מטרותיו, פעל לכאורה ברכה, שכיהן באותה עת בתפקיד ראש חטיבת המודיעין והחקירות באגף החקירות – "בעורמה ובתחבולה בקרב צוות החקירה (שנוהל בשעתו על ידי ראש היחידה הארצית דאז, תנ"צ זיוה אגמי)", נטען בעתירה לבג"ץ. "כדי לאפשר לו נגישות לצוות החקירה, בלא שיעורר חשד, וכדי שיוכל להשפיע על הצוות – כרצונו ולמטרותיו, הציג לכאורה תנ"צ ברכה את אחד החשודים המרכזיים כ'מקור מידע מודיעיני' – דבר שלא היה נכון. ברכה לא ערך ולא הציג בפני צוות החקירה תרשומות של הפגישות או השיחות ולא ביקש אישור או הסכמה של ראש אגף החקירות דאז, ניצב יואב סגלוביץ' לקיום הפגישות או השיחות".

מהעתירה עולה עוד כי ברכה מנהל מזה מספר חודשים, בהנחיית היועמ"ש, בדיקה משטרתית בדבר החשדות שהועלו בפרשת מעונות ראש הממשלה בכלל וגב' שרה נתניהו בפרט. לטענת אומ"ץ בעתירה לבג"ץ, "ברכה ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו, והדליף מידע מתוך החקירה. במקביל, ולמטרותיו האישיות, ונוכח ידיעתו על דבר החקירה הסמויה המתנהלת נגדו, מסר לכאורה ברכה מידע שקרי לעיתונאים, כאילו קיבל אישור לעבור מבדיקה משטרתית לחקירה משטרתית. ברכה פעל, כפי שפעל לכאורה, כדי להפוך את גב' נתניהו ל'בת ערובה בידיו', ולסכל העברתו מתפקידו בעטיה של החקירה הסמויה נגדו".

לאומ"ץ נודע כי בידי חוקרי מח"ש תלונה של אחד העיתונאים, וכן ראיות משמעותית, בדבר ההדלפה השקרית המתוארת לעיל מצד ברכה. והעיתונאי יואב יצחק מסר לעותרת כי בידיו פרטים נוספים לרבות שמות האנשים להם הדליף ברכה את המידע וכן פרטים אודות ראיות חפציות נוספות, אולם הללו לא פורסמו על ידו ואף אינם מוזכרים בעתירה של אומ"ץ כדי שלא לפגוע חלילה בחקירה או לשבש אותה.

עו"ד אבינועם מגן, היועץ המשפטי של תנועת אומ"ץ החתום על העתירה לבג"ץ, מסר כי "כאשר מדובר בשוטר זוטר, ניתן היה לגלות איפוק ולחכות לתוצאות החקירה לפני שמחליטים מה יעלה בגורלו. אבל כשמדובר בחוקר מספר 1 בישראל, מעמדו והיחס אליו משפיעים ישירות על אמון הציבור במשטרה, ולכן צריך לדקדק עם קצינים בכירים כחוט השערה".

בג"ץ 4533/15

לקריאה נוספת, ראו:

בג"ץ ביקר את הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו, אך דחה את העתירות לבטלו