ביה"ד האזורי לעבודה חייב את החברה לפצות את המנכ"ל לשעבר ב-435 אלף שקל וקבע כי לא הוצע לו תפקיד קונקרטי המשמר את מעמדו לאחר הרכישה, כך שעתידו המקצועי היה לוט בערפל. מנגד, נדחתה טענת החברה כי התובע התפטר על רקע רצונו למנף את העברת הפעילות על מנת לנגוס בפעילות החברה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה
בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקה תביעת פיצויי פיטורים שהגיש מנכ"ל חברה שהתפטר לאחר מכירתה לחברה אחרת. השופטת נטע רות קבעה כי הוכח שתפקידו של המנכ"ל רוקן מתוכן לאחר המכירה, וכי משלא הוצע לו תפקיד אחר עתידו המקצועי היה לוט בערפל. מנגד נדחתה תביעת החברה לפיצויים בטענה להפרת הסכם העבודה ונקבע כי לא הוכח שהמנכ"ל התפטר קודם למועד סיום העבודה שסוכם וכי בכך הסב נזקים לחברה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע אשר הועסק בחברה הנתבעת הפועלת בתחום התאורה כמנהל מכירות ואחר כך בתפקיד המנכ"ל, הגיש עם התפטרותו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. לטענתו, הוא התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויים, לאחר שהחברה מכרה את כל פעילותה לחברה אחרת ובכך תפקידו התרוקן מכל תוכן.
החברה כפרה בטענת התובע וטענה כי דווקא עבודתו הייתה חיונית בעת הזו לצורך השלמת עסקת המכירה, על רקע העובדה שהעברת פעילות החברה הצריכה ביצוע עבודות שונות על ידי התובע, ובכלל זה גביית חובות והשלמת פרויקטים שבהם החלה החברה לפני המכירה. בעקבות האמור טענה החברה כי עקב הפרת התחייבותו של התובע להמשיך בעבודתו עד למועד שסוכם עימו בתחילה, נגרמו לה נזקים שמקורם באי גביית מלוא הסכומים להם הייתה זכאית מלקוחות שונים וזאת, בשים לב לידע שהיה מצוי ברשות התובע בנוגע לתוכן העסקאות עם לקוחות אלה ואופן מימושן.
כן טענה החברה כי התובע התפטר מהחברה על רקע רצונו "למנף" את העברת הפעילות על מנת "לנגוס" בפעילות החברה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה שעמה התקשר. בנסיבות אלו היא אף הוסיפה והגישה את תביעתה שכנגד לתשלום פיצוי בשל הפרת הסכם העבודה והפרת חובת תום הלב. לטענת החברה, בחודשי עבודתו האחרונים חבר התובע אל חברה מתחרה במטרה להביא להפסקת ההתקשרות של החברה מול שתי ספקיות ולהביא להתקשרות בין ספקיות אלה לבין המתחרה, ואף שכנע שני עובדים לעבור לעבוד אצל המתחרה.
השופטת נטע רות קיבלה בחלקה את התביעה העיקרית ודחתה את התביעה שכנגד, תוך שקבעה כי יש בנסיבות המתוארות כדי לזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים. השופטת ציינה כי יש ממש בטענת התובע, לפיה עם פיטורי כל העובדים בחברה והעברת פעילותה לחברה הקונה בהתאם להסכם הרכישה רוקן מתוכן תפקידו כמנכ"ל. מהראיות נלמד כי התובע נדרש לפנות את המשרד שהועמד לרשותו עקב פינוי משרדי החברה ולעבור לחדר שאותו נדרש לחלוק עם מנהלת החשבונות של החברה. כן נקבע כי בניגוד לטענת החברה, הוכח שהתובע הודר מהליך המשא ומתן הנוגע למכירת הפעילות של החברה וכי לא הוצע לו תפקיד קונקרטי המשמר את מעמדו לאחר הרכישה, כך שעתידו המקצועי היה לוט בערפל. השופטת קיבלה את עדות התובע לפיה הוא ניסה לבחון את האפשרות להשתלב בתפקיד ניהולי לאחר המכירה, חלף ההתפטרות, אולם לא הוצע לו תפקיד קונקרטי שיביא לשימור מעמדו.
מכוח האמור ולאחר שקבע בית הדין כי התובע התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויים, נקבע כי הוא יפוצה בסך של 435 אלף שקל.
מנגד, נדחו טענות החברה בתביעה שכנגד להפרת הסכם העבודה, לאחר שלא הוכחה התחייבות התובע ביחס למועד הנטען לסיום עבודתו בחברה. נקבע כי בין הצדדים לא היה הסכם הנוגע לתקופת העסקה ועל כן כי לא הוכח שהחברה ראתה בזמן אמת חשיבות על המשך עבודתו של התובע אצלה, במהלך העברת פעילות החברה לקונה. כן קבע בית הדין כי גם לא הוכחה טענת החברה כי פנתה לתובע לאחר סיום עבודתו בבקשות לסייע לה בהליכי גביה או טיפול בלקוחות וכי הלה סרב להיעתר לבקשתה או הטענה כי התובע שידל שניים מעובדי החברה לעבור לחברה המתחרה.
ס"ע 35247-07-11
