חדשות

ביהמ"ש לתביעות קטנות תמה על עמדת דואר ישראל כי המשלוח לא נדרש על ידי הנמען, וקבע כי הוא לא אותר משך תקופה ארוכה, ורק בחלוף חודשיים חזר לארץ כשהוא אינו עובד כלל: "ככל שהמשלוח עבר 'גלגולים' והעברות רבות יותר, ולא ברור באילו תנאים הוחזק, ברי כי המשלוח הועמד בסיכון יתר להינזק יותר מאשר משלוח אחר אשר היה מגיע ליעדו במועד"

דואר ישראל יפצה על משלוח טאבלט לארצות הברית, שחזר כלעומת שבא כשהמכשיר לא עובד כלל, בסך של 2,100 שקל. כך פסקה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה תמי לוי יטח בתביעה שהגיש אריאל כהן נגד חברת דואר ישראל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כהן, תושב חיפה תבע את רשות הדואר בכ-3,000 שקלם בגלל נזק שנגרם למחשב לוח ("טאבלט") שנשלח בדואר לארה"ב, לא הגיע בסופו של דבר לנמען, וחזר ארצה לידי כהן, כשהוא אינו תקין ואינו עובד כלל.

כהן טען שהטאבלט נמסר למשלוח כשהוא עטוף בנרתיק פלסטיק ומעטפת דמוית עור, והוכנס למעטפה שבה שקית של בועות אוויר שהיוותה שכבת מגן נוספת. לטענתו, הוא הציג את תכולת המעטפה בפני פקידת הדואר, וזו אישרה כי האריזה מספיקה ולא ביקשה אריזת מיגון נוספת כלשהי. פקידת הדואר הציעה לכהן לרכוש כיסוי ביטוחי עבור משלוח הטאבלט, והוא שילם את עלות הכיסוי הביטוחי.

המשלוח נשלח לנמען בארה"ב והנמען קיבל הודעה כי החבילה הגיעה לסניף הדואר, אבל משהגיע לקחתה, התברר כי המשלוח לא נמצא. מקץ חודשיים לערך, לאחר שבוצעה חקירה לאיתור המשלוח, הוחזרה החבילה לידי כהן, אז התברר כי הטאבלט לא נדלק והמסך חשוך.

חברת דואר ישראל טענה להגנתה, בין היתר, כי אין פיצוי בעבור נזקים עקיפים, לרבות בגין דמי המשלוח ששולמו. פנייתו של כהן על אי תקינות הטאבלט נבדקה, והתברר כי המכשיר משומש, ללא סימני נזק (שבר) ולא נארז כנדרש כדי שיעמוד בטלטולי הדרך. משכך, קבעה דואר ישראל כי אין לה כל אחריות לנזקים.

השופטת לוי יטח קיבלה את התביעה באופן חלקי וקבעה כי בידיו של כהן מסמך המלמד כי המשלוח לא התקבל בידי הנמען, לא מפאת אי דרישתו, כפי שטענה דואר ישראל, אלא מאחר שהמשלוח לא אותר בחו"ל.

"תמוה בעיני כי אין כל תיעוד לעניין זה במרשמי דואר ישראל", פסקה השופטת יטח לוי, "עליהם היא מסתמכת ומבססת הגנתה. למותר לציין כי יש משמעות לעובדה כי המשלוח לא המתין בסניף הדואר משך מספר שבועות עד לדרישתו על ידי הנמען (כנטען על ידי הנתבעת), אלא לא אותר משך תקופה ארוכה, ורק בחלוף כחודשיים הושב ארצה. ככל שהמשלוח עבר 'גלגולים' והעברות רבות יותר, ולא ברור באילו תנאים הוא הוחזק, ברי כי המשלוח הועמד בסיכון יתר להינזק יותר מאשר משלוח אחר אשר היה מגיע ליעדו במועד".

בית המשפט הוסיף עוד כי חברת דואר ישראל מבקשת להימנע מחיובה מפיצוי בגין נזק שנגרם למשלוח, בהסתמכה על הוראות החוק והנהלים החלים עליה. מאידך, דואר ישראל ביוזמתה, ובאמצעות פקידיה, מציעה ללקוחותיה לרכוש, תמורת עלות כספית נוספת, כיסוי ביטוחי למקרה של נזק שייגרם למשלוח, ולאחר מכן מתנערת מהזכאות לקבלת פיצוי הימנו.

"התובע, אשר עדותו הותירה רושם מהימן עלי, העיד כי התייעץ עם פקידת הנתבעת, בנוגע לאריזת הטאבלט, וזו אישרה בפניו כי האריזה תקינה, ולא דרשה הימנו כל דרישה נוספת בעניין", אפיינה השופטת יטח לוי, והוסיפה כי "התנהלות פקידת הנתבעת, אשר אישרה את עטיפת הטאבלט, בשילוב עם הצעתה לרכישת כיסוי ביטוחי, מחייבת אותנו למסקנה לפיה על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו לטאבלט, בהתאם לכיסוי הביטוח שנרכש".

בית המשפט קבע עוד כי "לא יעלה על הדעת כי ניתן יהיה לאפשר מצב שבו פקידת חברת דואר ישראל, תסבור כי המשלוח אינו ארוז כנדרש (כנטען על ידי הנתבעת), ובכל זאת תציע ללקוח לרכוש כיסוי ביטוחי, כשידוע לה מלכתחילה כי ככל שיינזק המשלוח לא יהיה זכאי לפיצוי כלשהו. ככל שאכן, כנטען על ידי הנתבעת, נפל דופי באופן אריזת הטאבלט, שומה היה על פקידת הנתבעת להבהיר זאת לתובע, ואף למעלה מכך, שומה היה עליה להימנע מלהציע לו לרכוש כיסוי ביטוחי שלעולם לא יוכל להיפרע ממנו. מניתוח פני הדברים נראה כי במעמד קבלת המשלוח פקידת הנתבעת לא סברה כי נפל דופי באריזה של המשלוח, ולשם הזהירות בלבד הציעה לתובע לרכוש בנוסף כיסוי ביטוחי".

במצב דברים זה, נפסק כי "לא ניתן לאפשר לנתבעת להעלות טענה בדבר רשלנות התובע באריזת המשלוח, שעה שנציגתה שלה, אישרה אופן המשלוח ולא העלתה כל טענה ביחס לאריזה לקויה או היעדר כדאיות ברכישת כיסוי ביטוחי בשל כך. נוכח המצג שהוצג בפני התובע, לתובע הייתה ציפייה סבירה לפיה מאחר ואין כל דופי באריזת המשלוח, וליתר ביטחון המשלוח מבוטח מפני כל נזק, הרי שבבוא היום ככל שיארע נזק, הוא יהיה זכאי לפיצוי. הנתבעת, מנועה כיום בדיעבד להתנער ממצג זה".

הואיל ומדובר במוצרים משומשים, בית המשפט אמד את שווים של הטאלבט והנרתיק בסך של 1,700 שקל. חברת דואר ישראל חויבה לשלם לתובע גם הוצאות משפט בסך של 400 שקל.

ת"ק 54547-12-14