חדשות

עמותת תנו לחיות לחיות דורשת לגלות את ההתכתבויות והמסמכים הנוגעים לעסקה בשווי 400 אלף שקל, שבמסגרתה מפרסם אתר Ynet תכנים שיווקיים במדור תזונת ילדים: "קיים מתח מובנה בין קידום האינטרסים הכלכליים של מועצת החלב, לבין עיתונאות עצמאית, אובייקטיבית, המשרתת את הקוראים"

עמותת "תנו לחיות לחיות" הגישה לאחרונה עתירת חופש מידע נגד "מועצת החלב", בדרישה שתגלה התכתבויות ומסמכים נוספים הנוגעים לעסקה בשווי 400 אלף שקל, במסגרתה מפרסם אתר החדשות Ynet, במדור "תזונת ילדים", מה שנהוג לכנות "תכנים שיווקיים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה מודגש כי אף שהתשלום של מועצת החלב היה להקמת מדור "תזונת ילדים", ההצדקה הבלעדית להתקשרות מבחינת המשיבה ומבחינת המנדט שלה, המוגדר בחוק, הוא עידוד הצריכה של מוצרי חלב: חינוך לתזונה נכונה אינו כלול בין מטרותיה של מועצת החלב, ועידוד צריכת החלב הוא אחת ממטרותיה המרכזיות.

נורמות ציבוריות, אינטרסים פרטיים

מהעתירה מתברר כי מועצת החלב היא יציר משפטי מעניין: היא הוקמה כחברה לתועלת הציבור וקיבלה רק לפני מספר שנים מעמד סטטוטורי, שגם הכפיף אותה לחוק חופש המידע. הנהלת החברה באה ברובה מתעשיית החלב (שלושה נציגים של תנובה ולצדם נציגי שטראוס, טרה והמחלבות הקטנות וכן נציגי ארגוני חקלאים), לצד נציגי ממשלה ומספר נציגים של ארגוני חברה אזרחית. במילים אחרות, מדובר בגוף שמייצג ומקדם אינטרסים כלכליים של הון פרטי, ובה בעת מחויב לנורמות של מנהל ציבורי.

מועצת החלב התנגדה להעברת המידע במלואו לבקשת "תנו לחיות לחיות", בטענה של פגיעה בצד שלישי, שזהותו המדויקת לא ידועה לעותרת, אבל ניתן להניח כי מדובר בגוף שקשור לאתר Ynet או שתיווך בין המועצה לבין Ynet. גם הצד השלישי, אם כן, חי בתפר שבין הפרטי לציבורי. אבל לטענת העותרת, אם מועצת החלב היא גוף ציבורי עם זיקות פרטיות, כאן מדובר בגוף פרטי עם זיקות ציבוריות.

"קיים מתח מובנה בין קידום האינטרסים הכלכליים עליהם אמונה מועצת החלב, לבין עיתונאות עצמאית, אובייקטיבית, המשרתת את הקוראים", מתואר בעתירה. "הגם שתזונאים רבים ממליצים על חלב ומוצריו כמרכיב חיובי בתוך מכלול של תזונה מאוזנת, המנדט של המשיבה כולל גם קידום של מוצרים שהם עתירי שומן רווי או שהוסף להם סוכר לבן – מרכיבים שאין חולק על נזקיהם. ואכן, הכתבות שהתפרסמו ב-Ynet במסגרת ההתקשרות מעודדות גם צריכה של מוצרים כאלו, כגון שוקו וגבינה צהובה. בנוסף לכך ישנה מחלוקת מומחים לגבי יתרונותיהם וחסרונותיהם של מוצרי חלב כשלעצמם, ולגבי הכמות המומלצת שלהם בתזונה. רק לאחרונה פורסם תחקיר עיתונאי על כוונה של משרד הבריאות לשנות את המלצתו בנוגע לצריכת חלב בכיוון של צמצום הצריכה, כאשר תעשיית החלב מפעילה עליו לחץ שלא לעשות כן. אותה תעשיית חלב שעומדת מאחורי מועצת החלב ומממנת אותה. למותר לציין, שהמחלוקת המקצועית בעניין לא זכתה לכיסוי בכתבות שפורסמו ב-Ynet במסגרת ההתקשרות, למעט בפורמט בו טענות המבקרים מוצגות כ'מיתוסים' שהכתבה מפריכה".

קשרי הון, תקשורת ושלטון

חלק מהעתירה מוקדש לנורמות המיוחדות שחלות על גוף תקשורת פרטי גדול, שיש לו חלק מרכזי בעיצוב דעת הקהל. "ישנה חשיבות מיוחדת למידע זה נוכח הגוף באמצעותו פעלה המשיבה", נטען בעתירה, "אחד מערוצי התקשורת המרכזיים שמספקים מידע לאזרחי ישראל ומעצבים את תודעתם. קשרי הגומלין בין הון, תקשורת ושלטון הם קשרים רגישים ומסוכנים – וטובה להם השקיפות".

בעתירה מודגש כי האתר Ynet הוא אחת הפריזמות העיקריות דרכן רואה הציבור הישראלי את המציאות. "מתוך המידע שמופיע בו מתעצבת תמונת המציאות של האזרח הישראלי. מתוך הגלישה בו מתעצבת, במידה רבה, התנהגותו של האזרח הישראלי כהורה, צרכן וסועד. מדובר באתר שנותן שירות ציבורי ממדרגה ראשונה, ושמחזיק בכוח ציבורי עצום. מצד אחד, הוא מספק לציבור שירותי ידע חיוניים. מצד שני, הוא מעצב את עולם הידע ותפיסת העולם של קוראיו. מי שרוכש שליטה בתכנים באתר Ynet רוכש דריסת רגל בתודעתם של אזרחי ישראל".

העתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, עוסקת בזכות למידע בשתי רמות: ברמה הראשונה – הזכות למידע על פעילויותיו והתקשרויותיו של תאגיד סטטוטורי שהוא נאמן הציבור. ברמה השנייה – הזכות של הציבור לדעת כיצד עסקאות כספיות המתבצעות מאחורי הקלעים משפיעות ומעצבות את המידע שהוא מקבל בתקשורת העצמאית.

"מידע הוא חשוב", טוען בעתירה המינהלית עו"ד יוסי וולפסון מעמותת 'תנו לחיות לחיות', "מידע הוא בסיס לשיח ציבורי דמוקרטי. חשוב אף יותר ממנו הוא המידע אודות אופן יצירתו של המידע; מידע אודות האופן בו מעוצב השיח הציבורי הדמוקרטי מאחורי הקלעים".

"מעשי אכזריות הן חלק בלתי נפרד משגרת הרפת"

"תנו לחיות לחיות" מבהירה בעתירתה לבית המשפט המחוזי כי "אף שככל אזרח, העותרת מודאגת מעירוב התחומים שתואר, יש לה גם עניין נוסף, ספציפי יותר, במידע: ייצור חלב כרוך בניצול בעלי חיים. מעשי אכזריות קשים הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים של כל רפת חלב תעשייתית. די להזכיר שכדי שגופה של פרה יפיק חלב, על הפרה להמליט. מדי שנה מזריעים את הפרה באופן מלאכותי, ואת העגל שנולד מפרידים ממנה מיד עם לידתו. העגל נשלח לפיטום ולשחיטה. שחיטה היא גם גורלה של האם כאשר תפוקת החלב שלה פוחתת. חליבת הפרות היא אינטנסיבית מאוד, באופן שמגדיל את תפוקת החלב הרבה מעבר לכמות שגופן היה מייצר ללא התערבות התעשייה. פרות רבות אינן עומדות בעומס וסובלות ממחלות קשות וממוות בטרם עת. הגדלת צריכת החלב מגדילה את מספר הפרות שנפגעות, כמו גם את הלחץ להגביר את התפוקה מכל פרה ופרה", נטען בעתירה העקרונית.

לכן, כמי שמייצגת את בעלי החיים ואמונה על הגנתם, לעמותת "תנו לחיות לחיות" יש עניין שפעולות לפרסום מוצרי חלב ולהגברת הצריכה שלהם יישארו אך ורק במסגרת הטווח החוקי והלגיטימי, ושהציבור יהיה מודע כאשר מאחורי מידע עיתונאי שמוצג כתמים וכמקצועי לכאורה, עומד כסף שעבר מכיס לכיס ואינטרסים כלכליים.

עת"מ 36648-05-15

לקריאה נוספת, ראו:

השווה רפתן בפייסבוק לנאצי בשל התנגדותו למוצרי חלב ויפצה ב-70 אלף שקל