שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביה"ד הרבני: חזקה על אישה שהיתה מוחלת על כתובתה כדי להיפטר מבעל בוגד

חדשות

ביה"ד הרבני: חזקה על אישה שהיתה מוחלת על כתובתה כדי להיפטר מבעל בוגד, צילום: צילום: Getty images Israel
ביה"ד הרבני: חזקה על אישה שהיתה מוחלת על כתובתה כדי להיפטר מבעל בוגד
03/05/2015, עו"ד אורי ישראל פז

ביה"ד הרבני הגדול דחה את תביעתה של אישה שחזרה בה מהסכמתה לוותר על הכתובה לאחר שגילתה כי בעלה ניהל רומן עם אישה לא יהודייה ואף נולדה לו ממנה בת. הדיינים מתחו ביקורת על ביה"ד האזורי ששלח את הצדדים לבדיקת פוליגרף, אך פסק לאישה פיצוי בסך 36 אלף שקל בגין התנהלות הבעל

בעל שבגד באשת נעוריו עם נוכרית מפולין שהולידה לו בת והדבר התגלה לאשתו לאחר הגירושין לא יחויב בתשלומי כתובתה – כי חזקה על אשתו שהייתה מוחלת על כתובתה כדי להיפטר מבעל בוגד. כך פסק בשבוע שעבר (ג', 28.4) הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, בפסק דין שביטל והפך לחלוטין את פסיקת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב אשר חייב את הבעל במלוא סכום הכתובה בסך של 180 אלף שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הדיינים, הרב דוד ברוך לאו (הרב הראשי לישראל), הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי, ביקרו בחריפות את בית הדין האזורי בתל אביב, על כי שלח את הצדדים לבדיקת פוליגרף בעייתית לכשעצמה, ובהתבסס על תוצאותיה חייב את האיש בתשלום מלוא דמי הכתובה לגרושתו.

בני הזוג התגרשו בקיץ 2011, כאשר עובר לגירושין חתמו על הסכם גירושין שבו באחד הסעיפים נכתב שהאישה מוחלת על כתובתה. ההסכם אושר וקיבל תוקף פסק דין.

לאחר כשנה, הגישה האישה תביעה לתשלום כתובתה, בטענה כי התברר לה בדיעבד שבעודם נשואים העלים הבעל ממנה את העובדה שהוא מנהל מערכת יחסים עם אישה לא יהודיה מפולין ואף נולדה לו ממנה בת כארבעה חודשים לאחר סידור הגט. לטענתה, לו ידעה שזהו מצב העניינים היא לא הייתה מוחלת על הכתובה.

דייני בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, הרב שמעון מלכה, הרב אליהו הישריק והרב זבדיה כהן, החליטו לשלוח את הצדדים לבדיקת פוליגרף, והצדדים קיבלו שהחיוב או אי-החיוב בתשלום הכתובה ייקבע בהתאם לתוצאות הבדיקה. לאחר קבלת תוצאות הפוליגרף, פסק בית הדין האזורי שהבעל חייב במלוא סכום הכתובה לגרושתו, בסך של 180 אלף שקל.

בא כוחו של האיש, עו"ד אבי אוחנה, העלה שורה של הסתייגויות מבדיקת הפוליגרף וטען בין השאר כי "הבדיקה עצמה תלויה במומחיותו של הבודק, ובודק שהיה נעול באיזה מחשבה מוקדמת זה לא תקין, בגלל שהוא מראש הסתכל על הנושא. בבדיקה הנגדית הוא נמצא דובר אמת, ולא הוכח שום דבר בפוליגרף שיכול להשפיע על כתב התביעה. אלו שאלות שוליות האם היו בזמן נתון בבית הארחה ביערות הכרמל או לא".

מנגד, השיב בא כוח האישה, עו"ד שמעון פרץ, כי "הזוג התחתן והבעל היה בשליחות בפולין ומנהל רומן עם אישה זרה מאחורי גבה של אשתו, והם רוכשים דירה בראשון לציון וגם הלכו לנופש, ויום אחד משהתברר שהאישה ההיא בהריון, אז אמר לאשתו שהם לא מסתדרים ואמר לה בואי נלך ליעוץ זוגי ושם נתן לה להבין שהנישואין נכשלו, ואז יום אחד נולדה לאשה ההיא ילדה אחרי הגירושין".

דייני בית הדין הרבני הגדול קיבלו כאמור את הערעור של האיש לאחר שהגיעו למסקנה הפוכה מדייני בית הדין האזורי: "מהחלטת בית הדין האזורי נראה שבית הדין יצא מתוך נקודת הנחה שיש כאן אומדנא ברורה שאם האישה הייתה יודעת לפני חתימת ההסכם שהבעל בגד בה ברור ללא ספק שאז לא הייתה מוחלת על כתובתה, ולא נראה כך. שגם לו יצויר כדברי האישה שהמערער סובב אותה בכחש בהעלימו מידע אודות בגידתו עם המאהבת הזרה, אין בכך אומדנא ודאית שלא הייתה מוחלת על כתובתה וניתן לומר בדרך האיפכא מסתברא שאדרבא הייתה מוחלת כתובתה על מנת להיפטר מבעל בוגד ומה גם שלא הוכחה עובדה זו".

בית הדין הרבני הגדול התרעם על היוזמה שנטלו לעצמם דייני האזורי להציע בדיקת פוליגרף בשאלות שלא קשורות לחיוב הכתובה, ופסקו עקרונית כי יוזמה זו "לא נראית בשים לב לפח ולמכשול העלול לצאת מכך לאחד הצדדים בעוד שהיה ניתן לפסוק במישרין בנוגע לתוקף מחילת הכתובה שבהסכם גירושין ולא לתלות תניא, קרי מחילת הכתובה שבהסכם, בדלא תניא, קרי תוצאות פוליגרף הלוטות בערפל, בפרט כשהמדובר בשאלות שלא קשורות לחיוב הכתובה".

מעבר לכך, נפסק גם כי "לא נראים דברי בית הדין הקובע מסמרות שלא ניתן לחזור מקניין להיבדק לפוליגרף אף על פי שלא נערכה הבדיקה בעוד שנראה שקניין זה נחשב קניין דברים כשהמדובר בחזרה לפני עריכת הבדיקה. וכן גם כשנערכה הבדיקה לא ניתן לפסוח ולדלג על כמה תהיות ועיקולי ופשורי במהימנות הבדיקה מצד קניין אסמכתא וקניין בטעות, שלו ידע טיב מהימנות הפוליגרף לא היה מתחייב, וכן לו ידע שבית הדין לא היה צריך להציע זאת לאור המחילה הברורה לא היה מתחייב. ובפרט כשהקניין נערך שלא בנוכחות בא-כוחו ולא הוזמן החוקר לחקירה (בבית הדין) בפרט שהצדק היה צריך להיראות נוכח טענת המערער שלמכון היה מלא כעסים על המערער וזאת מבלי להמעיט בהתחזות השווא של הבעל".

יחד עם זאת, פסק בית הדין הרבני הגדול כי "בשים לב שהמדובר בבעל שבגד באשת נעוריו יש לחייב אותו בסך 36 אלף שקל, כולל הוצאות, בגין התנהלות הבעל בהתחזות שווא והתמשכות ההתדיינות כתוצאה מכך, וזאת כפשרה הקרובה לדין".

 

תיק ‏986239/1‏

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון: אשתך בגדה בך? בן זוגך נואף? לא תוכלו לתבוע על נזק נפשי

 

נדחתה תביעת רשלנות של בעל נגד אשתו לפיצוי על נזקים שנגרמו לו מבגידתה

 

בית הדין הרבני סירב להתיר לאישה להינשא לגבר שעמו ניהלה רומן בזמן נישואיה

 

ביהמ"ש הורה לאכוף הסכם שלום בית המחייב גבר שבגד להעביר את חלקו בדירה לבתו

 

האישה חשפה שלבעל יש ילד מחוץ לנישואין – וזכתה ב-70% מהווילה המשותפת

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:175
קומיט וכל טופס במתנה