חדשות

התובעים טענו כי בשל היותם תושבים חדשים ביישוב שפונה, הם לא קיבלו פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ואף לא החזר של דמי המגרש שרכשו. ביהמ"ש דחה את התביעה על הסף וקבע כי התובעים לא הצביעו על עילת תביעה קונקרטית שאינה חוקתית ונמנעו מלמצות את ההליכים במסלול שנקבע בחוק

בית משפט השלום דחה על הסף את תביעתם של תושבי גוש קטיף לשעבר, שפונו במסגרת תכנית ההתנתקות, בטענה שהפיצוי שניתן להם לקה בחסר ולא הלם את הנזקים שנגרמו להם. השופטת ריבה ניב קבעה כי ההסדר הפסיקתי בגינו הוגשה התביעה בוטל בפסק דין של בית המשפט העליון, ומכאן שנשמטת הקרקע תחת התביעה, שלא הצביעה על עילת תביעה קונקרטית שאינה עילה חוקתית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים התגוררו ביישוב ניסנית שבגוש קטיף ופונו מביתם במסגרת תכנית ההתנתקות בקיץ 2005. בתביעה שהגישו נגד המדינה טענו התובעים כי הפיצוי שניתן להם מכוח חוק ההתנתקות לקה בחסר ולא היווה שיפוי מלא לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהליך ההתנתקות. עוד טענו התובעים כי עקב היותם תושבים חדשים יחסית ביישוב המפונה, הם לא היו זכאים ולא קיבלו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב הפינוי, ואף לא החזר של דמי המגרש שרכשו, אלא פיצוי בגין בניית המבנה שעליו. לעמדתם, אין פיצוי זה עונה על הקריטריונים שקבע בית המשפט העליון בבג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' ולפיכך יש להשלים את הפיצוי שיינתן להם ולהורות למדינה לשלם להם סך של 1.46 מיליון שקל.

המדינה ביקשה לסלק את התביעה על הסף בטענה כי בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 7703/07 גיא ישועה נ' מדינת ישראל – מנהלת סל"ע קבע בית המשפט בהרכב מורחב כי ההסדרים שנקבעו בחוק ההתנתקות לצורך מתן פיצוי הם ראויים והוגנים, ומכאן שלא ניתן עוד להגיש תביעות הנוגעות לחוק ההתנתקות מכוח הדין הכללי. המדינה ציינה כי התובעים אמנם ציינו בתביעתם כי זו הוגשה, לחילופין, מכוח דיני הנזיקין ובעוולת הרשלנות, אך לא הצביעו על העובדות המקימות עילה זו, ולפיכך אין מנוס מן המסקנה כי הטענה הועלתה בעלמא, ללא ביסוס של ממש.

עוד צוין כי התובעים נמנעו מלמצות את ההליכים שנקבעו בחוק – בחרו שלא לערער על החלטת ועדת הזכאות ולא פנו לוועדה המיוחדת אשר קמה מכוח חוק ההתנתקות שבסמכותה להגדיל את סכום הפיצוי – ומכאן כי דין תביעתם להידחות אף מטעם זה.

השופטת ריבה ניב דחתה את התביעה על הסף וציינה כי בג"ץ חוף עזה, שבעקבותיו הוגשה התביעה, ביטל את הסדר ייחוד העילה שנקבע בחוק ההתנתקות, לפיו מי שביקש לקבל פיצוי מכוח ההסדרים שבחוק חויב לוותר על האפשרות להגיש תביעה אזרחית בעתיד. אולם, התובעים לא ניסו לבסס את טענתם החלופית כי יש לפצותם מכוח דיני הרשלנות על פי עוולת הנזיקין או מכוח המשפט המקובל הישראלי, או להצביע על עובדות המקימות אותן, ולכן הטענה אשר ממילא נטענה נגד מעשה שלטוני שנקבע בחוק, נטענה בעלמא.

השופטת הוסיפה כי בפסק הדין ישועה, שניתן לאחר בג"ץ חוף עזה, קבע בית המשפט העליון מפורשות כי הוועדה המיוחדת מוסמכת לסטות מהקריטריונים שנקבעו בחוק למתן פיצויים ונועדה לתת מענה למצבים מיוחדים שבהם הפיצוי הניתן למפונה על פי החוק אינו הוגן ואינו ראוי, ועל כן אינו מגשים את תכליתו. בנסיבות אלה, נקבע בפסק הדין, אין מקום להכיר בעילת תביעה חוקתית למפונים, הנובעת מהפינוי עצמו.

השופטת הבהירה כי לאור פסק הדין בבג"ץ ישועה, אין עוד מקום לקבוע כי יישום הוראות חוק ההתנתקות, אשר נבחן כעת בפרספקטיבת הזמן, עלול להביא לפגיעה באופן בו פוצו המפונים בגין נזקם, ומכאן שלא ניתן להגיש תביעות בגין ההתנתקות מכוח עילת תביעה חוקתית.

לפיכך, קבעה השופטת ניב כי יש לדחות את התביעה בהיעדר עילה, ולחילופין מחמת היעדר מיצוי הליכים. השופטת ציינה כי משבחרו התובעים שלא למצות את המסלולים הקבועים בחוק ההתנתקות, הם אינם יכולים כעת להלין על כשל יסודי במנגנוני הפיצוי הקבועים בו.

ת"א 153495-09

לקריאה נוספת, ראו:     

פשרה: 620 משפחות שפונו מגוש קטיף יפוצו בעוד עשרות מיליוני שקלים

שמונה שנות מאסר לעוקץ 14 משפחות ממפוני גוש קטיף בסך של 9 מיליון שקל