חדשות

חברת אמריקן לייזר חויבה לפצות את חברות קר שירותי רפואה ב-714 אלף שקל בגין פרסום "מחקר" המייחס להן רמה נמוכה של רופאים ומכשור, בעיתונות הארצית, בשלטי חוצות, רדיו אינטרנט ועלונים. ביהמ"ש קבע כי אף שתוכנם של הפרסומים הפוגעים דומה, מדובר ב-10 עוולות נפרדות המזכות בפיצוי

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את חברת אמריקן לייזר לפצות את חברות קר שירותי רפואה ב-714 אלף שקל בגלל פרסום לשון הרע, וקבע כי אין להסתפק בפיצוי בסך 50 אלף שקל כפי שקבע בית משפט השלום. סגן הנשיאה השופט יצחק ענבר פסק עקרונית, בהסכמת השופטים יהודית שבח ושאול שוחט, כי שופטת בית משפט השלום ריבה ניב שגתה בכך שקבעה כי מאחר שתוכנם של הפרסומים הפוגעים דומה, הם מהווים פרסום אחד של לשון הרע ולא עוולות נפרדות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מדובר בסכסוך בין מתחרות עסקיות העוסקות בטיפולי עיניים בלייזר והסרת שיער בלייזר. שחקן מרכזי נוסף בהתרחשות הוא חברת אובייקטיבי מחקרים עולמיים, שנהגה לפרסם מחקרים המתיימרים להיות אובייקטיביים, שנערכו, כביכול, בדרך של השוואה בין גופים מסחריים שונים העוסקים באותו תחום. אלא שמחקריה של חברת אובייקטיבי לאו מחקרים הם ואף אינם אובייקטיביים: אמות המידה והתבחינים לפיהם בוצעו ה"מחקרים" נבחרו באופן שרירותי וחסר כל ביסוס מדעי; הבוחנים היו חסרי כישורים מחקריים; עם סיום המחקר יצרה אובייקטיבי קשר עם העסק "המצטיין" והציעה לו לשלם סכומים נכבדים על מנת לרכוש זכות שימוש בממצאי המחקר. אם הזוכה סירב לעשות כן, ניסתה אובייקטיבי את מזלה עם הזוכה במיקום השני ואם הלה הסכים לשלשל לקופתה את התשלום שדרשה – הציגה אובייקטיבי כאילו קבלה את השגותיו על המחקר המקורי ומיקמה אותו במקום הראשון.

דברי הלל והשמצות

תחילת הפרשה בשנת 1998, שבה דורגו החברות "קר שרותי רפואה" ו"קר ויז'ן ישראל" במקום הראשון במחקר שערכה אובייקטיבי, שהשווה את נותני שירותים בתחום הסרת שיער בלייזר. החברות קר סירבו להצעתה של אובייקטיבי לרכוש את זכויות השימוש במחקר. בשנת 2001 או בסמוך לכך ערכה אובייקטיבי מחקר נוסף – בתחום הסרת משקפיים בלייזר. בזו הפעם "זכתה" חברת אמריקן לייזר במקום הראשון.

אמריקן לייזר נעתרה להצעתה של אובייקטיבי לרכוש את זכויות הפרסום וההפצה של המחקר ובמאי 2001 נחתם בין השתיים הסכם שבמסגרתו נרכשו הזכויות תמורת סך של 56 אלף דולר. עם תום תקופת החוזה הוא הוארך לשנתיים נוספות בתשלום של שקל אחד.

בהתאם למחקר, שזכויות פרסומו והפצתו נרכשו כאמור על ידי אמריקן לייזר, נבדקו על ידי חברת אובייקטיבי שבע חברות, בהן קר-care (שמן המסחרי של חברות קר) ואמריקן לייזר. אמריקן לייזר הוכתרה כנותן השירותים "הטוב בישראל" וכ"שילוב מנצח את  הציוד המתקדם בישראל וצוות מקצועי עם אחריות מקצועית". אלא שעורכי המחקר לא הסתפקו בקצירתם של דברי הלל למשיבה, אלא ציינו במחקר, בין היתר, כך: "קר-care – משנה זהירות! רמה נמוכה: רופאים מתחלפים או עוזבים. מחלקים קופונים לניתוחי עיניים. מכשיר מוגבל ולא חדיש. לאובייקטיבי נודע על בעיות מכשור ואף בעת הניתוח(!). התפשרות בסטריליזציה (כפי שהתגלה במסמך פנימי). בצילום מוסווה הטעה הרופא בנתוני אישור FDA". וכן: "קר-care – היו בעיות (מכשור/ניתוח) ברמה קריטית! לאובייקטיבי נודע על בעיות מכשור ברמה קריטית. אבחון בציוד לא מתקדם".

בכתב התביעה שהגישו חברות קר נגד חברת אובייקטיבי (שהפכה לימים לחדלת פירעון) ואמריקן לייזר נטען כי במהלך שלוש שנים פרסמה אמריקן לייזר את ה"מחקר" באופן אינטנסיבי ובמדיות רבות: עיתונות ארצית, שלטי חוצות, רדיו, אינטרנט, חלוקת עלונים במכוני אמריקן לייזר, וכן בפתח מכוני חברות קר וברחבי העיר כולה, וכל זאת ביודעה כי הוא כוזב. פרסומים אלו נועדו לגרום לכך שציבור הלקוחות בתחום ניתוחי עיניים בלייזר ימנע להגיע למכוני חברות קר ותחת זאת יגיע למכוני אמריקן לייזר. הפרסומים פגעו במערערות באופן קשה, כמעט עד כדי חיסולן. מכאן תביעתן לחייב את המשיבות בתשלום נזקיהן שנאמדו ב-10 מיליון שקל, אך הוגבלו בכתב התביעה לכדי שני מיליון שקל.

שנות הפריחה בשוק הלייזר

"נכון יהיה לקבוע שהפרסומים בכל אחת ואחת מהמדיות המפורטות יראו כעוולות נפרדות, כאשר לעניין זה יראה כל אחד מארבעת העיתונים היומיים כמדיה נפרדת", פסק השופט ענבר. "מזווית ראיה זו, בוצעו על ידי אמריקן לייזר 10 עוולות נפרדות". השופט ציין כי "הפרסומים היו חמורים ומכוערים, לקו בחוסר תום לב ובחוסר הגינות אלמנטרי ונעשו למען בצע כסף. בינם לבין חופש הביטוי ותחרות הוגנת אין ולא היה כלום".

עם זאת, בית המשפט המחוזי נמנע מלהתערב בקביעתה של שופטת השלום ניב לפיה לא הצליחו חברות קר להעמיד תשתית עובדתית בדוקה המאפשרת לקבוע את מידת הנזק ושיעור הפיצוי ולו בדרך של אומדנה. כך, מפסק הדין של המחוזי עולה כי בשנים 2001-2003 הייתה פעילות חברות קר בשוק הסרת המשקפיים באמצעות ניתוחי לייזר בשלביה הראשונים, וחרף הפרסומים המשמיצים, עלה עלייה מתמדת בפעילותן של החברות קר וברווחיהן.

תביעתן של חברות קר לאבדן רווח מבוססת על ההנחה, שהפרסומים "בלמו את קצב הגידול" וזאת בשעה ש"שוק העיניים החל להתעורר בישראל...שנות הפריחה היו בשנים 2000-2004". על יסודה של הנחה זו הוסיפו חברות קר וטענו לאבדן רווח הנובע משלושה גורמים: אובדן של 10 מנותחים מדי שבוע במשך שלוש שנים המסתכם באבדן רווח של 8.7 מיליון שקל, הפחתת מחירי הטיפולים באותה תקופה בשיעור של 10%-20% על מנת לשמור על רף מכירות מינימאלי בהתחשב בפגיעה במוניטין, המסתכמת באבדן רווח של 4.6 מיליון שקל ואובדן רווח בשנים שלאחר 2004 עקב פחיתת לקוחות מפנים, שנאמד על ידי חברות קר ב-8 מיליון שקל. דא עקא, טענות אלו נתקלות בקשיים של ממש ואינן יכולות לעמוד, כפי שנימק השופט ענבר בהמשך פסק הדין בפרשה זו.

ע"א 9712-12-13