חדשות

פרק הזמן הממוצע הנדרש לפרקליטות כדי לסגור תיק של מי שהוחלט לא להעמידו לדין עומד על 328 יום. שיא הסחבת – 835 יום - נמצא בפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה. השופטת גרסטל: "היעדר ההנחיות עלול להביא לטיפול בלתי שוויוני ובלתי עקבי, לטעויות שאיש לא יגלה ולהעברת התיק בין הפרקליטות למשטרה שוב ושוב"

328 יום הוא פרק הזמן הממוצע הנדרש לפרקליטות כדי לסגור תיק של מי שהוחלט שלא להעמידו לדין. כך מצביעה נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, בדו"ח חדש שפרסמה אתמול (א', 19.4) בנושא סגירת התיקים בפרקליטות. שיא הסחבת נמצא בפרקליטות מחוז תל אביב במחלקת מיסוי וכלכלה: 835 יום. לעומת זאת, פרקליטות מחוז תל אביב לעניינים פליליים זקוקה ל-64 יום בלבד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בנוסף לכך, עוברים עוד 366 יום נוספים עד שהחשוד מקבל הודעה על סגירת התיק נגדו – כך שפרק הזמן הכולל עלול להגיע לשנתיים. עוד נמצא בממצאי הדו"ח כי בממוצע נדרשים 79 יום בין סגירת תיק נגד כל החשודים לבין משלוח הודעה לחשודים על סגירתו.

עוד מצאה נציבות הביקורת כי אין מדיניות כללית לגבי אופן סגירת התיקים במחוזות השונים של הפרקליטויות. אומנם קיימת הנחיה של פרקליט המדינה בנושא, אבל היא עודכנה לאחרונה בשנת 2003 ואין בה התייחסות לנקודות מהותיות, כמו: מי אחראי לביצוע הפעולות המופיעות בה, על מי היא חלה ומהו סדר הפעולות שיש לבצע.

עוד מציין הדו"ח כי ההנחיה אינה כוללת חובת דיווח תקופתית של פרקליטי המחוזות לפרקליט המדינה. ההנחיה מתייחסת לתיקים מורכבים מבלי להגדיר קריטריונים לקביעתו של תיק כמורכב ומשך הזמן המרבי לביצוע הפעולות הנדרשות. והיא אינה מחייבת את פרקליטי המחוזות לגבש נוהלי עבודה פנים-ארגוניים. כתוצאה מכך נוצר מצב של היעדר אחידות עבודה בין הפרקליטויות השונות בביצוע אותן פעולות. כך למשל, אין אחידות בטיפול בחומרים תפוסים לאחר סגירת התיקים, בחלק מהמחוזות יש הליך של "גניזה מהירה" ובאחרים אין, אין אחידות בנוגע לטיפול בפניות חשודים ועורכי דינם, ועוד.

"האחריות לביצוע הפעולות הנוגעות לטיפול בסגירת התיק נחלקת ללא עיגון חוקי בין הפרקליטות למשטרה", נטען בדו"ח. "בפועל לא קיים גוף אחד בו מתחיל תהליך זה וממשיך עד לסיומו, וכפועל יוצא מכך, אין גורם המופקד על שלמות התהליך בכללותו".

כפועל יוצא מכך, במקרים שבהם הפרקליטים סבורים כי התיק דורש התייחסות מיוחדת, הם נאלצים לעשות שימוש בפרקטיקה לא רשמית ונוהגי עבודה לא פורמליים, המבוססים על רצון טוב של השוטר היחידתי, כדי לזרז באופן מיוחד את קידומם של הליכי סגירה בתיקים אלה.

תקשורת לקויה בין המשטרה והפרקליטות

עוד נחשף כי ערכת המחשב תנופ"ה, המופעלת בפרקליטויות השונות, איננה כוללת בקרה על שלמות הנתונים בתיקים בהם הוחלט להגיש כתב אישום נגד חלק מהחשודים ולא נגד כולם. אין בה מנגנון המבטיח כי במועד הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים תתקבל החלטה נגד כל החשודים בתיק, או יצוין שיש לעקוב בהמשך אחר גורל החשודים האחרים. למערכת גם אין יכולת להפיק דיווחים תקופתיים יזומים בנוגע לתיקים שלא נסגרו, ואין ממשק מחשבי משותף למשטרה ולפרקליטות – כך שלא קיים נתיב תיעודי ברור של העברת התיקים מהראשונה לשנייה.

השופטת גרסטל מצביעה על כך שכבר בשנת 2011 המליץ מבקר המדינה לגבש תורת בקרה על עובדי הפרקליטות בנוגע לסגירת תיקים. בין היתר נמצא כי פרקליט המדינה אינו מקבל דיווחים מפרקליטי המחוזות בנושא זה, ואילו פרקליטי המחוזות אינם מקבלים דיווח כזה מהכפופים להם. בנוסף לכך, לא קיימת חובת הודעה של המשטרה לפרקליטות על כך שהטיפול בתיק הסתיים, ובמשטרה אין פיקוח על סיום הטיפול בכלל התיקים. הממצא המטריד הוא שגם לא תמיד יש תיעוד לגבי החשודים שהוחלט שלא להעמיד לדין, ואין תיעוד מלא המצביע על שיקול דעת שהופעל בהחלטה לדחות את סגירת התיק נגד חלק מהחשודים עד לתום ההליך המשפטי המתנהל נגד חשודים אחרים.

לכן קובעת השופטת גרסטל כי "עיכובים במשך הזמן העובר מרגע החלטה על סגירת התיק עד מתן הודעה לחשוד, גורמים לעינוי דין ולפגיעה בזכויות חשודים, והם עלולים לפגוע גם בזכותם של נפגעי העבירה לערער על סגירת התיק. היעדר ההנחיות עלול להביא לטיפול בלתי שוויוני ובלתי עקבי, לטעויות שאיש לא יגלה, ולהעברת התיק בין הפרקליטות למשטרה שוב ושוב".

"הזכות להליך מהיר חלה גם על שלבי החקירה"

השופטת גרסטל ממליצה בדו"ח לקבוע משך זמן מרבי לסגירת תיק נגד חשוד, כאשר חשודים אחרים עומדים לדין. השופטת גרסטל קובעת כי כיום מדובר בפרק זמן בלתי סביר: "חייו של חשוד, הממתין להכרעה בתיקו, מתנהלים בצל עננה כבדה של התיק התלוי ועומד כחרב על צווארו. משהוכרע גורל החקירה באופן שהוחלט על סגירת התיק (להבדיל מהגשת כתב אישום), מן הראוי לפעול במהירות וביעילות לצורך יידוע החשוד וטיפול בהסדרת כל הכרוך בהחזרת התפוסים. רק כך יכול האזרח לנשום לרווחה ולשוב לשגרת חייו".

השופטת גרסטל מוסיפה ומציינת כי "הזכות להליך מהיר אינה מוגבלת לשלב שלאחר הגשת כתב אישום והיא חלה במידה זהה, ואולי אף ביתר שאת, גם על שלבי החקירה, העיון והבדיקה במערך התביעה. עיכובים וכשלים בשלב הזה עלולים להוביל לתחושה קשה מצד האזרח ולחוסר ודאות שעלול להשפיע לרעה על יכולתו של החשוד ושל הקרובים לו לנהל חיים תקינים".

לכן, ההמלצות המרכזיות של השופטת גרסטל הן:

•    קיצור הזמן בין מתן ההחלטה על סגירת התיק ועד משלוח ההודעה לחשוד, באמצעות יצירת תבנית מובנית, מחשובית, פשוטה וקלה שבמסגרתה יחתום הפרקליט, בד בבד עם החלטת סגירת התיק, גם על הודעה לחשוד הכוללת את עילת הסגירה, את הזכות לערור ופרטים על היחידה המשטרתית המטפלת בתפוסים ובהגבלות האחרות. שימוש בשדות חובה יבטיח התייחסות לנושאים אלה. "מדובר בתוספת זמן של דקה דקותיים בלבד מחד גיסא, ושינוי דרמטי מבחינת חייו של החשוד, מאידך גיסא". כמו כן, יש לקבוע את הזמן המרבי למתן ההודעה.

•    הגדרת גורם אחראי בפרקליטות שיופקד על ביצוע, וידוא ופיקוח על הפעולות הנדרשות בתהליך, בהן הבטחת השלמת הפעולות כדי למנוע העברת התיק הלוך ושוב מהמשטרה לפרקליטות, קבלת אישור מהמשטרה בכתב תוך פרק זמן קצוב שהטיפול בתיק הושלם, קביעת שלב סיום הטיפול בתיק ועוד.

•    עדכון וגיבוש נהלים, הן של דרג ממונה (פרקליט המדינה), והן פנימיים של כל אחד מהמחוזות, לצורך הסדרת הפעולות בנושא. יש לקבוע הנחיות מפורטות בתיקים מרובי חשודים, ובהן משך הזמן המרבי לסגירת התיק לגבי החשודים שנגדם לא הוגש כתב אישום; קיום הליך בקרה עתי, כאשר קיימת החלטה לעכב את סגירת התיק משיקולים מקצועיים ועוד.

•    התאמת מערכת תנופ"ה לסדר הפעולות הנדרש בנושא המבוקר: שיפור הממשק בין הפרקליטות למשטרה, כך שהודעת הסגירה תעבור אוטומטית למשטרה; הבניית כלים לתיעוד ההחלטה בדבר טיפול בתפוסים; קיום הליך סדור ומובנה של פיקוח ובקרה בנושא סגירת התיקים.

•    שיפור מנגנון הדיווח, כך שכל תקופה קצובה יועבר דיווח לפרקליט המחוז ופרקליט המדינה באשר למספר התיקים שהומלץ על סגירתם אך לא נמסרה בהם הודעה לחשוד.

הפרקליטים סירבו לשתף פעולה

מהדו"ח ניכרות ההשפעות של התנגדות ועד הפרקליטים לעבודת הביקורת של הנציבות. כך למשל, מציינת השופטת גרסטל כי הביקורת נתקלה בקשיים בשל סירובם של הפרקליטים לשתף איתה פעולה. במקביל, היא ביצעה מחווה לפרקליטים בכך שלבקשתו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הסכימה השופטת גרסטל, "לפנים משורת הדין" כפי שהיא מדגישה, שהממצאים בדו"ח החדש לא יועברו לאגף העוסק בבדיקות פרטניות של התנהלות הפרקליטים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לדו"ח: "הפרקליטות מברכת על הביקורת המערכתית, עמה שיתפה פעולה באופן מלא, ולומדת את ממצאיה והמלצותיה, שאת חלקם כבר הודיעה כי תאמץ. הפרקליטות פועלת מזה תקופה ארוכה, בצורה רחבה ומקיפה, לתחקור ולשיפור תהליכי העבודה, ויישום המלצות מהדוח יהווה חלק מפעילות זו. יצוין, שחלק מההמלצות כבר יושמו בשנה האחרונה, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בדוח שבדק תקופה קודמת.

"ההמלצה העיקרית שבדוח היא העברת האחריות לפרקליטות לשליחת ההודעות לחשודים, בעשרות אלפי תיקים מדי שנה, בדבר סגירת תיק החקירה נגדם. זאת, בניגוד למצב הקיים מאז ומתמיד, ולפיו המשטרה, שאמונה על ניהול מאגר הרישום הפלילי במדינת ישראל, היא ששולחת את הודעות הסגירה לחשודים, לאחר עדכון המאגר. כפי שצוין בדוח עצמו, המלצה זו אינה לוקחת בחשבון את העלויות התקציביות המשמעותיות ואת המטלות בכוח אדם הנדרשות לצורך יישומה. מכל מקום, גם המלצה זו, כיתר ההמלצות, תיבחן ותישקל".

עוד טוענים בפרקליטות בתגובה כי על פי ממצאי הדוח, פרק הזמן שחלף ממועד קבלת החלטת הפרקליטות בדבר סגירת תיק ועד משלוח הודעה לחשוד על ידי המשטרה, בכ-99% מהתיקים, עמד על זמן ממוצע (לפי תיק) של 73 ימים. פרק זמן זה מורכב ממספר הימים שנדרשו לפרקליטות להעביר הודעה זו למשטרה, וממספר הימים שנדרשו למשטרה להודיע לחשוד אודות סגירת התיק.

בדיקה שנערכה בעניין זה לאחרונה העלתה, לטענת הפרקליטות בתגובתה לדו"ח, כי משך הזמן מקבלת ההחלטה בפרקליטות ועד שליחת התיק למשטרת ישראל עמד בממוצע על 12 ימים בלבד. פרק זמן זה הינו סביר בהחלט. בכ-1% מהתיקים, מתקבלת בשלב ראשון החלטה על הגשת כתב אישום נגד חלק מהחשודים, ונגד החשודים האחרים מתקבלת החלטה בשלב מאוחר יותר. הדוח מצא כי בתיקים אלה חולף לעתים פרק זמן ניכר עד אשר מתקבלת ההחלטה בשלב השני.

"במקרים רבים", טוענים בפרקליטות בתגובה לדו"ח החריף, "הסיבה לכך נעוצה בצורך להמתין עם קבלת ההחלטה לגבי החשודים האחרים עד לתום ההליך המשפטי נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום, כדי לבחון מהן השלכות פסק הדין על ההחלטה בשלב השני. הדוח לא בחן את הסיבות לעיכוב באופן פרטני בכל תיק, אלא את הנתונים הסטטיסטיים בלבד. מכל מקום, ומבלי להקל ראש בדברים, יש לזכור כי מקרים אלה מהווים פחות מ-1% מכלל התיקים שהפרקליטות סגרה בתקופה שנבדקה וכי ב-99% מהתיקים, ההודעה על סגירת התיק נשלחה למשטרת ישראל על ידי הפרקליטות במהירות רבה מאוד".

בפרקליטות מוסיפים עוד בתגובה כי "לדוח צורפה תגובתה המלאה של הפרקליטות, בה הובהר, בין היתר, כי ערך השמירה על הזכות להליך הוגן כלפי כלל המעורבים בהליך הפלילי, ובכלל זה חשודים שממתינים להחלטה בעניינם, עומד כנר לרגליה של הפרקליטות. הפרקליטות תמשיך לפעול כמיטב יכולתה, כפי שנהגה עד היום, על מנת להבטיח את זכויותיהם של קורבנות עבירה וחשודים כאחד".

לקריאה נוספת, ראו:

גרסטל: הפרקליטים ניזונים משמועות ומחלקי מידע, ההופכים את הנציבות לדמונית

בעקבות פרשת פישר: ייבדק חשד לקשרים פסולים בין הפרקליטות לעו"ד פליליסטים

ארגון פרקליטי המדינה: לא נשתף פעולה עם נציבות הביקורת על גופי התביעה