בעל מניות בחברת Verifone, שערך מניותיו צלל בעקבות פרסום על טעות בדוחותיה הכספיים, הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניין שבו הושג כבר הסדר פשרה בבית המשפט בארה"ב. בית המשפט העליון דחה את בקשתו אך קרא למחוקק להבהיר את התנאים להכרה בפסק חוץ בתביעה ייצוגית
בית המשפט העליון דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת וריפון, בעניין שבו הושג הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בארצות הברית. הנשיא בדימוס אשר גרוניס קבע כי אין מניעה להכיר בהסדר פשרה שהושג בחו"ל כמחייב גם את חברי הקבוצה בישראל, אם סבור בית המשפט כי לא הופרה זכותם להליך הוגן, הכוללת מתן הזדמנות להשתתף בהליך הזר או לפרוש ממנו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המשיבה, חברת Verifone Holdings, היא חברה אמריקאית שהתאגדה במדינת דלאוור, העוסקת בפיתוח פתרונות ומערכות לתשלומים אלקטרוניים מאובטחים. מניותיה של החבר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ובין השנים 2006-2010 גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בדצמבר 2007 פרסמה החברה דיווחים מידיים בבורסות על טעויות בדוחות הכספיים התקופתיים שלה בהתייחס לשלושת הרבעונים הראשונים של שנת הכספים שהסתיימה באוקטובר 2010. בעקבות הפרסום, חלה נפילה חדה בערך המנייה של החברה. הפרשה הובילה להגשת 16 תביעות בארה"ב על ידי בעלי המניות של וריפון, מהן עשר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות והיתר בקשות לאישור תביעות נגזרות. בית המשפט הפדרלי בקליפורניה דן בתשעה מן ההליכים הייצוגיים במאוחד.
בינואר 2008 הגיש המבקש, דוד שטרן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי מרכז, בשם כל אדם שרכש את מניית וריפון בבורסה בתל אביב ממועד פרסום הדוח הכספי השגוי הראשון ועד יום פרסום הדיווח על הטעות. המבקש העריך את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בישראל בסך של 2.48 מיליארד שקל.
וריפון ביקשה למחוק את בקשת האישור על הסף, ולחילופין לעכב את הדיון בה בשל ההליכים התלויים ועומדים בארה"ב, העוסקים באותו עניין, ובית המשפט נענה בסופו של דבר לבקשתה.
באוגוסט 2013 גובש בבית המשפט בקליפורניה הסדר פשרה בתביעות הייצוגיות, אשר חל גם על כל מי שרכש את מניותיה של וריפון, לרבות בבורסות זרות. סכום הפשרה נקבע ל-95 מיליון דולר, מהם 20% לפרקליט המייצג. שטרן התייצב בבית המשפט בארה"ב והתנגד לאישור הסדר הפשרה, בטענה כי הוא מקפח את חברי הקבוצה בישראל, אולם התנגדותו נדחתה.
בבית המשפט העליון בישראל טענה וריפון כי הסדר הפשרה חוסם את שטרן מלהמשיך לברר את ההליך הייצוגי שיזם בישראל, שכן הוא מקים כלפיו "מעשה בית דין". מנגד, טוען שטרן כי הסדר הפשרה מקפח את זכויות חברי הקבוצה בישראל, ועל כן הוא אינו מונע את המשך בירור ההליך.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס קבע כי אין מניעה להכיר בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהתבררה בחו"ל. גרוניס הבהיר כי בעידן הגלובליזציה, יותר ויותר תביעות ייצוגיות פורצות את הגבולות הבין מדינתיים ומקיפות חברי קבוצה במדינות ואף ביבשות שונות. סיטואציה זו עשויה ליצור "תחרות" בין תובעים מייצגים ובאי כוחם על הגמול ושכר הטרחה שיקבלו בסוף, דבר שעשוי להוביל לפגיעה בחברי הקבוצה.
עם זאת, הדגיש השופט גרוניס, יש להביא בחשבון את המאפיינים המיוחדים של הכרה בפסק דין זר בתביעה ייצוגית ואת החשש מפגיעה בזכויות הקבוצה. בין היתר יש לבחון האם לבית המשפט הזר יש קשר ממשי לסכסוך הנדון והאם לא הופרה זכותם של חברי הקבוצה להליך הוגן – הכוללת קבלת הודעה נאותה על קיומו של ההליך הזר, ייצוג הולם ומתן אפשרות להשתתף בו או לפרוש ממנו.
לגופו של עניין דחה גרוניס את טענותיו של שטרן נגד ההכרה באישור הסדר הפשרה בארה"ב, מאחר שאלו הועלו כבר בפני בית המשפט בקליפורניה ונדחו שם. השופט הבהיר כי ההליך בישראל מצוי בשלב אישור התביעה הייצוגית, כך שההשלכה של ההכרה בפסק הזר היא כלפי המבקש בלבד ולא כלפי הקבוצה בישראל.
הנשיא גרוניס קרא להסדרה חקיקתית של הנושא, על מנת להגביר את הוודאות באשר לתנאים הנדרשים להכרה בפסק חוץ בתביעה ייצוגית וכדי שבעלי הדין יידעו לכלכל את צעדיהם בהתאם.
