שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המדינה: המגבלות על שכ"ט עוה"ד המטפלים בניצולי שואה מגשימות את תכלית החוק

חדשות

המדינה: המגבלות על שכ"ט עוה"ד המטפלים בניצולי שואה מגשימות את תכלית החוק
המדינה: המגבלות על שכ"ט עוה"ד המטפלים בניצולי שואה מגשימות את תכלית החוק
30/03/2015, עו"ד אורי ישראל פז

המדינה השיבה לעתירות נגד חוקתיות התיקון לחוק המגביל את שכר טרחת עורכי הדין הנגבה מסכומי הכסף המגיעים לניצולי שואה, וטענה כי הסדרת הנושא מבטאת את מחויבותה המוסרית של המדינה להגן על כספים אלו ולוודא כי שכר הטרחה יהיה הוגן, צודק ולא מופרז

ההגבלות על שכר טרחת עורך דין ומטפלים בעניינים של ניצולי שואה שהוטלו במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים, נועדו להגשים את התכלית הסוציאלית שביסוד מתן הקצבאות לניצולי השואה ומקדמים ערכים של צדק חברתי. כך טוענת המדינה בתגובה שהגישה לבג"ץ היום (א', 29.3) לשורה של עתירות שהוגשו נגד חוקתיות התיקון לחוק המגביל את שכר טרחת עורכי הדין והמטפלים בניצולי שואה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות עו"ד אסנת מנדל מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נטען כי הסדרת סוגיית שכר הטרחה מבטאת את מחויבותה המוסרית של המדינה להגן על כספים המשתלמים לניצולי השואה בגין מוראות השואה, וכן כי שכר הטרחה יהיה הוגן, צודק ולא מופרז. בכך מוגשמת באופן מרבי התכלית הסוציאלית, אשר עמדה ביסוד מתן הקצבאות לניצולי השואה.

החוק החדש שמותקף בעתירות לבג"ץ ביקש להסדיר את נושא גביית שכר הטרחה מסכומי הכסף המגיעים לניצולי השואה, כך שהגבייה, ולכל הפחות סכומי הגבייה, יהיו הוגנים וצודקים בהתאם לנסיבות העניין. זאת, בשני מקרים: הראשון, שכר הטרחה בגין טיפול בברירה שנוצרה עקב התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות משנת 2014; השני, שכר הטרחה בגין מימוש הזכאות מכוח החלטה מנהלית כללית. בשני המקרים הללו הטיפול הכרוך במימוש הזכאות הוא פשוט וטכני יחסית, ועל כן במידה שנגבה שכר טרחה הרי שהמחוקק ביקש לתת ביטוי בסכום הנגבה לפשטות זו.

מתגובת המדינה עולה כי המחוקק ביקש להתמודד עם החשש מפני גביית שכר טרחה מופרז בשלושה מישורים: ראשית, החוק מעגן את ההכרה בכך שלעיתים ניתקת הזיקה בין טיפול עורך הדין לבין התוצאה שהושגה, ובמקרים בהם ניתקת הזיקה כלל לא קמה חובת התשלום. שנית, באותם מקרים בהם קמה זכאות לשכר הטרחה, הסדיר החוק לעתיד לבוא את סוגית גובה שכר הטרחה בגין הטיפול במימוש הזכאות מכוח החלטה מנהלית כללית או מימוש הברירה שיצר החוק הגרמני. שלישית, במקרה בו נגבה כבר שכר טרחה מופרז עלה הצורך בקביעת הסדרי השבה של הכספים שכבר שולמו.

כפי שהובהר בעמדה, היועץ המשפטי לממשלה אינו חולק על זכאותם של עורכי הדין לשכר טרחה, אלא שלדידו צריכה להיות הלימה בין היקף פעילותם של עורכי הדין והמטפלים ובין גובה שכר הטרחה. ואכן, לעתיד לבוא קבע המחוקק הסדרה של סוגיית שכר הטרחה בשני העניינים הנזכרים: לעניין מימוש הזכאות מכוח החלטה מנהלית כללית ההסדרה נעשתה על דרך של מדרג בהתאם למהות הטיפול שנדרש (בקשה לרשות המוסמכת/ערר/ערעור), שכן אלה מבטאים את היקף העבודה שהשקיע עורך הדין או המטפל. לעניין הטיפול מכוח הברירה שיצר החוק הגרמני נקבעה בחוק הבחנה בין מקרה שבו ערר או ערעור היה תלוי ועומד בעת קבלת החוק הגרמני שיצר את הברירה לבין מקרה שבו לא היה תלוי ועומד ערעור כאמור.

לבג"ץ הוגשו מספר עתירות נפרדות ושונות, בין היתר על ידי דוד ידיד ותשעה עותרים נוספים (המיוצגים כולם על ידי עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן), עו"ד יעקב יעקובוביץ, רחל דואני, וכן קבוצה של 14 עותרים בראשם הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו (המיוצגת כולה על ידי עוה"ד דוד ידי ודורון עצמון).

העותרים טוענים בפני בג"ץ לפגיעה בזכות הקניין עקב חיובם להשיב כספים שנגבו על ידם, וכן לפגיעה בחופש העיסוק וההתקשרות.

לטענת העותרים על פגיעה בזכות הקניין, משיבה המדינה כי יש צורך בהפגת מספר ספקות בנוגע לזכאותו של עורך הדין המטפל מלכתחילה לסכומים שגבה, והכול בהתאם לתוכן התבנית החוזית שנערכה בין עורך הדין ובין ניצול השואה ותוקפה המשפטי על פי הדין האזרחי, במנותק מהחוק.

עוד נאמר בתגובת המדינה כי חוק יכול לפגוע בזכויות יסוד כל עוד הוא נועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. במקרה זה, לטענת המדינה החוק נועד להגשים את התכלית הסוציאלית שביסוד מתן הקצבאות לניצולי השואה, והחוק אף מידתי, שכן נקבעו בחוק מספר מנגנונים והסדרים המרככים את עוצמת הפגיעה בזכויותיהם של עורכי הדין והמטפלים. כמו כן, נקבעה הוראת מעבר, מכוחה נתונה לעורך הדין או המטפל הבחירה בין השבה חלקית ומידית של רבע מעודף שכר הטרחה לבין חשיפה לסיכון של קיום בירור פרטני בערכאות שיפוטיות בנוגע גובה ההשבה ההולמת.

עוד צוין בעמדת המדינה כי מדובר באחד המקרים שבהם החלתו של ההסדר באופן רטרוספקטיבי מקדמת ערכים של צדק חברתי, בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסיית ניצולי שואה, הייסורים שסבלו בתקופת השואה, והיותם כיום אנשים מבוגרים.

 

בג"ץ 687/15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

אושרה תקרה לשכ"ט שמייצגים יורשו לתבוע מניצולי שואה בגין תביעה לפיצויים

 

חברה שסייעה לניצולי שואה יוצאי לוב ותוניס במילוי טפסים לא תוכל לגבות שכ"ט

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150