שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > היועמ"ש: מעסיק לא יכול לכפות על עובד דיווח נוכחות בשעון ביומטרי ללא הסכמה

חדשות

היועמ"ש: מעסיק לא יכול לכפות על עובד דיווח נוכחות בשעון ביומטרי ללא הסכמה
היועמ"ש: מעסיק לא יכול לכפות על עובד דיווח נוכחות בשעון ביומטרי ללא הסכמה
23/03/2015, עו"ד אורי ישראל פז

בעמדתו העקרונית שהוגשה לביה"ד לעבודה, קבע היועמ"ש כי מעסיק המבקש להנהיג במקום העבודה שעון נוכחות ביומטרי, כגון שעון המתבסס על טביעת אצבע של העובדים, נדרש לקבל את הסכמת העובדים או ארגון העובדים היציג, ולוודא כי מדובר בהסכמה מודעת ומרצון חופשי

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הגיש אתמול (א', 22.3) לבית הדין הארצי לעבודה עמדה עקרונית שלפיה מעסיק המבקש להנהיג במקום העבודה שעון נוכחות ביומטרי, כגון שעון המתבסס על טביעת אצבע של העובדים, נדרש לקבל את הסכמת העובדים או ארגון העובדים היציג. בעמדתו טען היועץ המשפטי לממשלה כי כפיית השימוש במערכת נוכחות ביומטרית (בטביעת האצבע) אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוגברת של המעסיק ועם חובת ההוגנות המוטלת עליו, נוכח הפגיעה בזכות היסוד לפרטיות ובזכות לאוטונומיה הכרוכה בכפיית שימוש בשעון ביומטרי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בעמדת היועץ וינשטיין, שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל שילנסקי, ועו"ד אביגיל בורוביץ', נטען כי את הפגיעה באוטונומיה ובפרטיות יש לראות על רקע אופיו המיוחד של המידע הביומטרי, המהווה "מפתח אוניברסלי" לזיהויו של אדם. המידע הביומטרי מהווה אמצעי לזיהוי של אדם באופן שאינו תלוי מקום או נסיבות, ולפיכך יכול לשמש כמפתח למידע אישי רב ובלתי מסוים. לכך מצטרף הסיכון הרב הכרוך בפוטנציאל לשימוש לרעה במידע הביומטרי, שכן ככל שמידע כזה ייחשף או ייעשו בו שימושים אחרים שלא כדין, בהתאם לתמונת המצב הטכנולוגית הנוכחית, לא ניתן יהיה לבטלו או לשנותו.

עם זאת, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי הן האוטונומיה של הפרט והן הזכות לפרטיות אינן זכויות מוחלטות, וניתן לפגוע בהן כל עוד הדבר נעשה בהסכמת העובד או ארגון העובדים, ככל שמדובר במקום עבודה מאורגן. אם תינתן הסכמת העובדים לשימוש במערכת מסוג זה במקרה מסוים, עליה להיבחן במבחנים המתאימים כדי לוודא כי מדובר בהסכמה מודעת ומרצון חופשי, וזאת תוך שימוש בכלי הניתוח החוקתיים המפורטים בעמדה – עמידה במבחני "פיסקת ההגבלה" ובעיקר במבחן המידתיות.

שני טיפוסי מערכות

עמדת היועץ התמקדה בשני טיפוסי מערכות נוכחות – האחד מבוסס מאגר טביעות אצבע, והשני מבוסס התאמה לטביעת אצבע השמורה לגבי כל עובד על כרטיס נפרד. מאחר שמערכת מבוססת כרטיס אינה מצריכה מאגר שבו שמורות כל טביעות האצבע, עמדת היועץ היא כי מערכת מסוג זה מגלה פגיעה קטנה יותר בפרטיות, וודאי שמפחיתה את הסיכון שבדליפת המאגר. לפיכך, מערכת זו עומדת במבחני המידתיות ומבטאת איזון ראוי בין היתרונות לבין הסיכונים הטמונים בה. עמדה זו מבוססת בעיקרה על חוות דעתה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט).

בצד זאת, גם מערכת נוכחות ביומטרית מבוססת מאגר יכולה להיחשב מידתית, כל עוד יימצא שהיא עומדת בשורה של תנאים מחמירים, שמטרתם להבטיח כי המידע הביומטרי מאובטח, מוצפן ושמור כראוי, ולמזער ככל שניתן את הסיכון שבחשיפתו. עמדה זו מתבססת במידה רבה על חוות דעתו של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה.

יצוין כי קביעת בית הדין הארצי צפויה להשפיע על כלל המשק, שכן מעסיקים רבים – הן במגזר השלטון המקומי והן במגזר הפרטי – כבר עושים שימוש במערכות נוכחות ביומטריות. לכן מציין היועץ וינשטיין כי ככל שבית הדין יקבל את עמדתו ויקבע כי הנהגת שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה מחייבת הסכמה של העובד או של ארגון העובדים, מוצע לתת למעסיקים תקופת היערכות של חצי שנה לפחות, שתאפשר להם להתאים את מערכות הנוכחות במקומות העבודה למצב המשפטי החדש.

בעמדת היועץ צוין כי תחום הביומטריה, בהיותו תחום טכנולוגי מתפתח, צפוי לשינויים ולהתפתחויות רבות, ולכן יש לראות עמדה זו כנכונה ויפה לשעה זו. כל הכרעה שתתקבל לאור העמדה תצטרך אף היא להיבחן בתורה מעת לעת.

פגיעה בזכות לפרטיות

הסוגיה המשפטית התעוררה בעקבות בקשתם של מעסיקים להנהיג במקום העבודה שעון נוכחות ביומטרי, כגון שעון המתבסס על טביעת אצבע של העובדים. עומדת היועץ המשפטי לממשלה, המחזיקה 44 עמודים, הוגשה במסגרת ערעורה של ההסתדרות על פסק דינה של השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי עיריית קלנסואה רשאית היתה להנהיג אצלה שעון נוכחות ביומטרי ללא הסכמת ההסתדרות. הדיון בהליך זה יערך בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ביום רביעי, ה-25 במרץ.

במסגרת ההליך הגישו שורה של גורמים את עמדותיהם העקרוניות בסוגיה החדשה. הסתדרות העובדים הכללית החדשה המערערת על פסק הדין טענה כי פסק הדין של השופטת גילצר כץ יוצר פגיעה כפולה בעובדים: ראשית, בזכותם על גופם ובזכותם לפרטיות באמצעות חיובם ליתן פרטים ביומטריים אישיים למעסיק לצורך רישום נוכחות; שנית, נפגעת זכותם של עובדים ברשות מקומית למשא ומתן והסכמה על שינוי בתנאי עבודתם, זכות המעוגנת בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. כן טוענת ההסתדרות, כי פסק הדין עומד בניגוד להלכה הפסוקה לעניין הזכות לפרטיות ולעניין זכותו של אדם על גופו.

מנגד, עיריית קלנסואה צידדה בפסק הדין של השופטת גילצר כץ על נימוקיו וסברה כי דיווח על נוכחות באמצעות טביעת אצבע אינו בא בגדר אף אחת מן ההגדרות לפגיעה בפרטיות. עמדתה של העירייה היא שאין מדובר כלל בשעון ביומטרי, באשר "נתוני טביעות האצבע אינם מוחזקים בידי צד שלישי כלשהו אלא מאוחסנים בתוכנה שרכשה העירייה בליווי שעונים תואמים", וכי הנתונים שנשמרים אצל העירייה אינם מאפשרים לשחזר את המידע הנשמר לכדי טביעת אצבע. כן טוענת העירייה כי קביעת סוג שעון הנוכחות מהווה חלק מן הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לה מכוח חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ומכוח הוראות הדין החלות עליה. עוד טוענת העירייה, כי ישנן רשויות מקומיות אחרות בהן הונהג שעון דיווח ביומטרי, בהסכמתה של ההסתדרות (קריית גת, גני תקווה ועוד).

"פרצה הקוראת לגנב"

מרכז השלטון המקומי בישראל, אשר התייצב בהליך, תמך אף הוא בפסק הדין ובעמדתה של העירייה. לעמדת המרכז לשלטון מקומי, כרטיס הנוכחות הקיים כיום הינו בבחינת "פרצה הקוראת לגנב". על כן, מעסיקים רבים במשק, לרבות בסקטור השלטון המקומי, עברו במהלך השנים האחרונות לשעוני דיווח ביומטריים, המבטיחים דיווח אמין ומדויק של שעות עבודתו של העובד ומונעים שימוש של עובד אחד בכרטיס של עובד אחר. כן טוען מרכז השלטון המקומי כי עדכון שיטת הדיווח על שעות העבודה מצוי בגדר השינויים שהמעסיק זכאי ורשאי להנהיג, וכי אין מדובר בשינוי מהותי בתנאי ההעסקה. המרכז תומך דבריו אלה בהוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, הקובעות כי סוג שעון הנוכחות ייקבע על ידי ההנהלה.    

מעברו השני של המתרס, ביקשו "קו לעובד" והאגודה לזכויות האזרח להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". בקשתן זו טרם הוכרעה על ידי בית הדין הארצי, ואולם לבקשה צורפה עמדה מפורטת. במסגרת עמדה זו הן תומכות בערעור על פסק דינה של השופטת גילצר כץ וסבורות כי השימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה פגיעה בפרטיות, באוטונומיה הגופנית ובכבוד האדם. מעבר לכך, כך נטען, "פסק הדין עלול להתפרש כהכשר וכעידוד לפרקטיקות פסולות, שבהן מפעילים מעסיקים טכנולוגיות מעקב חדשות וכופים אותן בניגוד לדין".

בעמדתן מונות קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח מספר מקרים שבהם הונהג שעון דיווח ביומטרי במקום העבודה, תוך שהתנגדותן של עובדות למהלך זה "רוסקה" (עיריית קריית גת, רשת צומת ספרים ותיאטרון חיפה). בעוד שאף הן מסכימות כי דיווח אמין ונכון על שעות העבודה הוא אינטרס ראוי, הרי שלטענתן, אין בכך כדי להכשיר שימוש באמצעי מרחיק לכת הפוגע בזכויות יסוד של הפרט.

 

עס"ק 7541-04-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

"יש להיזהר מיצירת נורמה הנסמכת על פרקטיקות לא חוקיות של מעסיקים"

 

ביה"ד לעבודה: מעסיק רשאי לדרוש מעובדיו לרשום נוכחות בחתימה ביומטרית

 

עיריית שדרות: עובד שלא יחתום על שעון נוכחות ביומטרי לא יקבל שכר 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
151 | S:150