חדשות

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של אל על נגד ההחלטה לתקן את הסכמי הפרישה של עובדיה כך שהם יקבלו את תשלומי הפנסיה המוקדמת עד גיל הפרישה החוקי במקום עד גיל 65 כמצוין בהסכם. השופטת יעל אנגלברג שהם קבעה כי יש לדבוק בפרשנות המילולית של ההסכם, המשקף את אומד דעת הצדדים ואת ההיגיון הכלכלי שבבסיס התנהגותם

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור חברת "אל על" נגד החלטת בית הדין האזורי לתקן את הסכמי הפרישה שנחתמו עובר להארכת גיל הפרישה ל-67, כך שהפורשים יקבלו את תשלומי הפנסיה המוקדמת לרבות התנאים הנלווים, וזאת עד לגיל הפרישה החוקי, במקום עד לגיל 65 כמצוין בגוף ההסכמים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המשיבים הם 94 עובדים לשעבר שהועסקו בחברת אל על ופרשו פרישה מוקדמת במסגרת תוכניות לפרישה מרצון בין השנים 2001-2003. בהסכמי הפרישה של העובדים, הן אלה החברים בקרן הפנסיה והן אלה שאינם חברים בקרן הפנסיה, צוין כי תשלומי הפנסיה המוקדמת יבוצעו במשך תקופת הפרישה המוקדמת, באמצעות קרן הפנסיה מבטחים על חשבון החברה עד גיל 65 או עד למועד קובע אחר הקבוע בהסכם, לפי המוקדם ביניהם.

עם תיקון גיל הפרישה בשנת 2004, ומשהועלה גיל הפרישה הקבוע בחוק באופן הדרגתי עד לגיל 67 לגבר, עתרו העובדים לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לסעד הצהרתי, לפיו יתוקנו הסכמי הפרישה כך שיצוין בהם כי הם יקבלו את תשלומי הפנסיה המוקדמת, לרבות התנאים הנלווים, עד לגיל הפרישה החוקי במקום עד גיל 65 כמצוין בגוף ההסכמים. לטענתם, פרשנות זו מתחייבת מעיקרון תום הלב, הפרשנות התכליתית וכוונת הצדדים.

בית הדין האזורי קיבל את התביעה אך דחה את טענת העובדים לפיה אל על הפרה את חובת תום הלב במשא ומתן הטרום חוזי. בית הדין האזורי קבע כי ניתן ללמוד על כוונת הצדדים מהעובדה שבהסכמי פרישה מאוחרים להסכמים הנדונים, שבהם שאלת גיל הפרישה כבר עמדה על הפרק, נרשם במפורש כי אם ישונה גיל הפרידה, יידחה מועד הפרישה שבהסכם למועד החוקי.

אל על ערערה על ההחלטה וטענה כי אין מדובר בשאלת פרשנות חוזה, אלא בתביעה לשינוי תנאי החוזה והתאמתו להוראות חוק גיל פרישה. לטענת החברה, לא נאמר בהסכמי הפרישה שהפנסיה תשולם עד גיל פרישה, אלא ננקב בהם באופן מפורש הגיל והמועד לתשלום הפנסיה. משכך, המסקנה שאליה הגיע בית הדין האזורי מנוגדת לתכלית הסכמי הפרישה ולכוונת הצדדים ואינה עולה בקנה אחד עם פרשנותם הפשוטה, המילולית וההגיונית של הסכמים אלו.

השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה את הערעור וקבעה כי מדובר בשאלה של פרשנות חוזה, שכן העובדים אינם מבקשים כי זכויותיהם ייקבעו מחדש שלא על פי ההסכם אלא טוענים כי ההסכם עצמו מעגן הסכמה בין הצדדים להעמיד את זכאותם לתשלומי פנסיה מוקדמת עד לגיל הפרישה החוקי.

השופטת קבעה כי אומד דעת הצדדים נלמד הן מלשון החוזה והן מהתחקות אחר התנהגות הצדדים בנסיבות העניין, וזאת בשים לב גם לרקע מערכת היחסים בין הצדדים וההיגיון הכלכלי שבבסיס התנהלותם. במקרה זה, קבעה השופטת,  בשים לב שלשון ההסכם נוקבת במילים "גיל 65", יש לדבוק בפרשנותו המילולית של ההסכם ועל כן לא ניתן לקבל את טענת המשיבים שלפיה גיל 65 הנקוב בהסכמי הפרישה שעליהם חתמו משמעו "גיל פרישה". בפרט נקבע כי בעניין זה כי אין לקבל את טענת המשיבים שלפיה הייתה להם ציפייה סבירה כי ימשיכו להיות זכאים לפנסיה בשיעור הפנסיה המוקדמת עד להגיעם לגיל פרישה כחוק ללא קשר למועדו של גיל זה.

לדברי עו"ד נחום פינברג, שייצג את אל על, "לפסק הדין חשיבות רבה הן במישור העקרוני והן במישור הכספי, שכן מדובר בסדרי גודל שלעשרות מיליוני שקלים עבור אל על (תשלום ל-94 עובדים וכן עובדים עתידיים).

עו"ד אפרת בירן, שותפה בנ. פינברג ושות', שייצגה את אל על, הוסיפה כי "לגבי הסכמים שנקבע בהם בעבר שהמחויבויות החוזיות הן עד גיל 65 – בכוונה לגיל פרישה, מה שיהיה הגיל הקובע מעתה בפועל זה גיל 65, על אף ששונה מאז גיל הפרישה. בניגוד לבית הדין האזורי, פסק הדין בדק מה היו הציפיות בעת החתימה על הסכם הפרישה. יש לכך השלכות למקומות נוספים שבהסכמי הפרישה מצוין גיל צעיר מ-67". לדברי עו"ד בירן, "בית הדין מבטל למעשה אפשרות לפתיחת תיקים והסכמים בדיעבד ודרישה רטרואקטיבית לתשלומים עד גיל 67".

ע"ע 9438-07-12

לקריאה נוספת, ראו:

היועמ"ש לבג"ץ: אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה

עו"ד אוריאל לין: "שאלת גיל הפרישה מחייבת הסדר חקיקתי ולא פתרונות חד פעמיים"