חדשות

השופטת ענת ברון קבעה כי שאלת האשם לקרות התאונה היא בעלת חשיבות משנית בכל הנוגע לחומרתה של עבירת ההפקרה, וכי החוק מחמיר בעונשו של נהג שהפקיר נפגע לאחר תאונה באותם מקרים שבהם הוא יכול היה לעמוד כבר בעת התאונה על תוצאותיה החמורות – בין אם נוכח בעוצמת הפגיעה בעצמו, ובין אם יכול היה להסיק על עוצמתה מנסיבות התאונה

בית המשפט העליון דחה ברוב דעות את ערעורו של נהג שהורשע בין היתר בהפקרה לאחר פגיעה בנסיבות מחמירות של הולך רגל בו פגע עם רכבו, ואשר נפטר כשלושה ימים לאחר מועד התאונה. לאחר התאונה, נמלט המערער מהמקום, וגם כשהגיע למחסום בטחוני ועומת עם הפגיעות שנגרמו לרכבו הסתיר את קרות התאונה. השופטת ענת ברון קבעה כי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה נועד להחמרה בעונשו של נהג שהפקיר נפגע לאחר תאונה באותם מקרים שבהם הנהג יכול היה לעמוד כבר בעת התאונה על תוצאותיה החמורות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המערער הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות הפקרה לאחר פגיעה בנסיבות מחמירות לפי  סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונסיעה ללא פוליסת ביטוח. בכתב האישום המתוקן נטען כי באחד הימים במרץ 2013 נהג המערער ברכבו, ובמהלך הנסיעה ביצע עקיפה של הרכב שנסע לפניו. בשלב מסוים, הגיח הולך רגל מאחורי רכב שעמד במקום והחל לחצות בהליכה מהירה את הדרך באזור שאין בו מעבר חצייה. משהבחין המערער בהולך הרגל הוא בלם בלימת חירום אך פגע בו באופן קשה. הולך הרגל שנפגע נפטר מפצעיו שלושה ימים לאחר התאונה.

חרף הפגיעות שנגרמו לרכבו של המערער ועל אף שהבחין בפגיעה הקשה בהולך הרגל – נמלט המערער עם רכבו עד שהגיע למחסום ביטחוני. במחסום נשאל המערער על ידי מאבטח לפשר הפגיעה ברכבו אך השיב כי הוא התנגש בעמוד והוא ממהר לבית החולים. משעומת עם סימני הדם, השיב המערער כי "התנגש בקרטון עגבניות". נוסף לאמור, במועד התאונה לא הייתה לרכבו של המערער פוליסת ביטוח ובנוסף רישיון רכבו לא היה בתוקף.

בגזר דינו, עמד בית המשפט על החומרה הגלומה במעשיו של המערער אשר נמלט ממקום התאונה ואף לא דיווח עליה לאחר שהגיע למחסום, וקבע את מתחם העונש ההולם בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של הנאשם, נסיבות חייו הקשות, לקותו הפיזית ומצבו הרפואי והנפשי בעקבות התאונה, וכן בהבעת החרטה על מעשיו ובהמלצת שירות המבחן. לאחר שקלול הנתונים השונים, גזר בית המשפט על המערער 28 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, פסילת רישיון למשך חמש שנים ופיצוי למשפחת הולך הרגל בסך של 20 אלף שקל.

המערער עתר לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורו וקבע כי שאלת האשם לקרות התאונה היא בעלת חשיבות משנית בכל הנוגע לחומרתה של עבירת ההפקרה. זאת, כיוון שכובד המשקל נתון למעשה לנסיבות שבהן הנהג ביצע את מעשה ההפקרה תוך מודעות לכך שבתאונה נהרג אדם או שנגרמה לו חבלה חמורה. השופטת ענת ברון ציינה כי סעיף 64א המתוקן לפקודת התעבורה קובע עבירה אחת של הפקרה מבחינת יסודותיה העובדתיים וקובע מדרג ענישה בהתאם למצב הנפשי הנלווה להפקרה – רשלנות, מודעות או עצימת עיניים לכך שבתאונה נפגע אדם. לאור האמור, סברה השופטת כי הסעיף נועד להחמרה בעונשו של נהג שהפקיד נפגע לאחר תאונה באותם מקרים שבהם הוא יכול היה לעמוד כבר בעת התאונה על תוצאותיה החמורות – בין אם נוכח בעוצמת הפגיעה בעצמו, ובין אם יכול היה להסיק על עוצמתה מתוך אירועי התאונה.

במקרה זה קבעה השופטת כי המערער הפקיר הולך רגל בו פגע, לאחר שעוצמת הפגיעה הייתה כזו ששמשת הרכב נופצה, חלקים אחרים מהרכב נשברו, סימני דם הותזו על גבי הרכב, וברקע צעקותיו של קרוב משפחתו של הנפגע לנוכח הפגיעה בו. מכאן עולה שהמערער היה מודע בעת ההפקרה לכך שהנפגע סבל פגיעה חמורה - ולמצער עצם את עיניו לנוכח אפשרות זו. לפיכך, בהתחשב בפליליות המוגברת של מעשה הפקרה מסוג זה כקבוע בחוק, קבעה השופטת ברון כי אין מקום להתערב לקולא במתחם העונש ההולם או בגזר הדין.

למסקנה זו הצטרפה גם השופטת אסתר חיות, שהוסיפה כי סעיף 64א(ג) לפקודה מתייחס למצב דברים שבו יודע הנהג המפקיר כי הוא מותיר במקום התאונה נפגע במצב חמור או הרוג, ולמצער עוצם עיניו מלדעת זאת. בהקשר זה הדגישה השופטת חיות כי לשיטתה ככל שהתאונה הסתיימה במותו של הנפגע, אין הכרח שהנהג המפקיר יהיה מודע בעת ההפקרה לכך שהוא מותיר הרוג בזירה, ולצורך התקיימות היסוד הנפשי שבסעיף די בקיומה של מודעות (לרבות עצימת עיניים) מצד הנהג המפקיר לאפשרות כי הפגיעה העוצמתית עלולה להוביל למות הנפגע. מנגד, נותר השופט זילברטל בדעת מיעוט, משסבר כי מתחם הענישה שקבע בית המשפט קמא חרג ממדיניות הענישה הנוהגת. לדבריו, במקרים בהם הנהג המפקיר אינו אשם בקרות התאונה ואין קשר סיבתי בין עצם מעשה ההפקרה לבין החמרת הפגיעה, ספק אם קיים טעם לפער משמעותי במידת העונש רק לפי השוני בתוצאה, שהוא לעיתים כ"חוט השערה".

ע"פ 6864/14

לקריאה נוספת, ראו:

שושן ברבי שדרס והפקיר שלוש נשים בתאונה בנתניה נידון ל-11 שנות מאסר 

ביהמ"ש העליון ביטל פסקי דין של שופט והבהיר: מאסר דוחה שלילת רישיון נהיגה