בית המשפט המחוזי קבע כי במהלך שנות כהונתו כראש עיר קידם בר במישרין ובעקיפין מיזמי נדל"ן שונים בעיר תמורת שוחד, בהם קידום פרויקט בית ליר אור והכשרת עבירות בנייה שבוצעו בו והגדלת זכויות הבנייה במיזם נדל"ני במתחם הבורסה. השופט צבי גורפינקל: היחסים בין הנאשמים חרגו מעבר לקשר שבין ראש עיר ויזם בעירו
בית המשפט המחוזי הרשיע את ראש עיריית רמת גן צבי בר בכתב אישום שעסק בעיקרו בעבירות שוחד והפרת אמונים שנעברו בשנות כהונתו, שבמהלכן קידם במישרין ובעקיפין מיזמי נדל"ן שונים בעיר תמורת שוחד. כן הורשעו נאשמים נוספים בפרשות אשר העניקו לבר את השוחד, ובנוסף הורשע בר במספר עבירות הפרת אמונים, הלבנת הון ועוד.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
צבי בר כיהן כראש עיריית רמת גן בין השנים 1989-2013. במסגרת תפקידיו השונים כראש עיריית רמת גן, הוא שימש כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, היה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז ת"א וכן חבר בוועדת משנה ב' להתנגדויות של הוועדה המחוזית. לימים, הוגש נגד בר כתב אישום שעסק בעיקרו בעבירות שוחד והפרת אמונים שנעברו בין השנים 1998-2008 אשר במהלכן קידם על פי הנטען במישרין ובעקיפין מיזמי נדל"ן שונים בעיר תמורת שוחד. על פי הנטען, עד המדינה בפרשה הוא אזרח איטלקי המתגורר בלונדון, יזם נדל"ן ובעל מניות בחברות שעוסקות בתחום הפיננסים והנדל"ן. כמו כן, היה עד המדינה בעל אינטרסים במספר פרויקטים בעיר.
כתב האישום גולל פרשות העוסקות במיזמי נדל"ן שונים ברחבי העיר רמת גן וייחס לבר מספר עבירות. האישום הראשון עסק בקידום פרויקט "בית ליר אור" והכשרת עבירות בנייה שבוצעו בו, ומייחס לבר עבירות של קבלה ומתן שוחד, איסור הלבנת הון ועבירת מרמה והפרת אמונים. האישום השני נוגע למיזם "מגדלי התמרים" בו הייתה לעירייה זכות לשטח ציבורי עליה ויתרה במסגרת הסכם בינה לבין חברת מגדלי התמרים. האישום השלישי מתייחס בעיקרו לתוכנית החלפת קרקעות ובנייה מהשטח בהר נפוליאון לשטח חילופי בשכונת רמת השקמה. האישום הרביעי עוסק בהגדלת זכויות הבנייה במיזם נדל"ני שבמתחם הבורסה ("פרויקט הילקרסט"), בו מיוחסות לבר עבירות של קבלה ומתן שוחד וכן עבירה של מרמה והפרת אמונים. באישום החמישי והאחרון, יוחסו לבר חמש עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח שהוגש למס הכנסה וכן חמש עבירות של מרמה ביחס לסכומי השוחד.
השופט צבי גורפינקל הרשיע את הנאשמים במרבית העבירות שיוחסו להן וקבע כי היחסים בין בר לבין יתר הנאשמים גלשו מעבר לקשר שבין ראש עיר ויזם בעירו. בדיון לגופם של האישומים, קבע השופט כי בר האיץ באנשי המקצוע בעירייה לקדם את פרויקט בית ליר אור, כאשר על אף אינטרס העירייה לקדמו כמי שמחזיקה ב-25% ממנו – לא ניתן לשלול כי כספי השוחד אף הם הניעו אותו להעמיד את הפרויקט בראש סדרי העדיפויות.
עוד קבע השופט כי בפרשת מגדלי התמרים היה הנאשם 2 המנוע מאחורי הפרויקט, כאשר בר היה מודע לחלקו ולפעילותו. כן הוכח כי בר פעל לקדם את הפרויקט במספר מישורים לטובת היזמים והנחה את אנשי המקצוע לפעול בהתאם. השופט שוכנע כי הוצגו ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר את הימצאותו של בר בניגוד עניינים העולה כדי הפרת אמונים ואת השוחד שנתן לנאשם 2. לפיכך, הורשעו בר והנאשם 2 בעבירות שיוחסו להם באישום זה.
אשר לאישום השלישי שעסק בפרויקט "נפוליאון", קבע השופט גורפינקל כי זכויות העירייה לא נפגעו מחילופי השטחים, והזכויות שהועברו לנפוליאון ברמת השקמה תאמו בקירוב את הזכויות המקוריות שהיו לה בנפוליאון. ביחס לפעולותיו של בר, התרשם השופט כי זה דרבן את אנשי המקצוע בעירייה לקדם את התוכנית ולפיכך עבדו במרץ לקדמה. יחד עם זאת, מפאת חשיבות הפרויקט נקבע כי פעולותיו של בר עלו בקנה אחד עם אינטרס תושבי העיר ולא מדובר במקרה בו ראש העיר מקדם פרוייקט בניגוד לטובת הציבור. בנוסף, הלחץ שהפעיל בר לקידום הפרויקט לא היה חריג. על אף האמור, הוצגו ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר את השוחד שניתן לבר בתמורה לקידום הפרויקט ועל כן הורשעו הוא והנאשם 3 בעבירה של מתן וקבלת שוחד. עוד הורשעו השניים בעבירה של שיבוש הליכי משפט, הלבנת הון ובר הורשע גם בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור. מנגד, זוכה בר מעבירה של הפרת אמונים כפי שיוחסה לו בכתב האישום בנוגע לפרשת אנדרומדה.
אשר לאישום הרביעי, קבע השופט כי בין הנאשמים לא התקיימו יחסי חברות אלא יחסים עסקיים וכי סכום של 485 אלף שקל הופקד בחשבונו של בר באמצעות ארבעה שיקים שהעניק לו הנאשם 4 ואשר בר לא השיב אותו. כל זאת, בזמן שהנאשם 4 החזיק באינטרס כלכלי בפרויקט הילקרסט ובר כיהן כראש עיריית רמת גן, יו"ר הוועדה המקומית וחבר הוועדה המחוזית ובעל השפעה לא מבוטלת על פרויקטים נדל"ניים. לאור האמור, קבע השופט כי הוצגו ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר את השוחד שהעביר הנאשם 4 לבר בתמורה לקידום פרוייקט הילקרסט, וכי העובדה שבר לא סטה מן השורה אינה שוללת קבלת שוחד תמורת קידום הפרויקט. לפיכך, הורשעו השניים בעבירות של מתן וקבלת שוחד ואילו בר זוכה משתי עבירות של מרמה והפרת אמונים.
לבסוף, הורשע בר גם בעבירות המס שיוחסו לו במסגרת האישום החמישי, שכן אין מחלוקת שהדו"חות שהעביר למס הכנסה לא כללו את סכומי הכסף שקיבל במסגרת השוחד שלקח והוכח במסגרת הכרעת הדין. כן נקבע כי בר היה מודע לכספי השוחד שקיבל מהנאשמים והשמיט באופן מכוון הכנסה זו מהדו"חות.
