חדשות

על פי החשד, הרב קיבל לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ שביקשו להתגייר וכן גייס תרומות לעמותות ושלשל לכיסו אחוזים ניכרים מהן. הפרקליטות חושדת כי במרבית המקרים שימש נהגו האישי של הרב מצגר כשליחו לקבלת הכספים, בתמורה לחלוקת כספי העבירות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע היום (ג', 10.2) לסנגוריו של הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יונה מצגר, כי הוא החליט לאמץ את עמדת פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן ופרקליטת מחוז ירושלים והוא שוקל להעמידו לדין פלילי, וזאת בכפוף להליך שימוע שייערך לו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הרב מצגר חשוד בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכול תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם. על פי החשד של הפרקליטות, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן קיבל לכאורה הרב מצגר סכומי שוחד בהיקף משוער של כ-10 מיליון שקל, ומתוכם לקח לכיסו סך משוער של כשבעה מיליון שקל.

על פי החשד, במרבית המקרים שימש לכאורה חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, חלוקה שבמסגרתה קיבל אייזנשטט עשרות אחוזים מכספי העבירות.

בהודעה שנשלחה לסנגוריו של הרב מצגר נכתב כי במסגרת "פרשת הגיורים" קיבל הרב מצגר לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ שביקשו להתגייר וכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות. בהתאם לסיכום, בעד כל הפנייה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מהסכום שקיבל אותו רב מאותם תושבי חוץ. כמו כן, בחלק מהמקרים קיבל לכאורה הרב מצגר את הכספים תוך שהוא מקפיד על כך ששמו לא יירשם כמוטב העברות הכספים, כדי להסתיר את מקור הכספים, את מיקומם ואת בעלי הזכויות בהם.

כך, לדוגמה, באחד המקרים במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו למקורבו, הרב היושב בחו"ל, על מנת שיגייר את בנו וביתו. לאחר גיורם קיבל הרב המגייר סכום כולל של 360 אלף דולר. על פי החשד העביר הרב המגייר לרב מצגר מחצית מן הסכום האמור 180 אלף דולר.

עוד חושדים בפרקליטות כי הרב מצגר פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל יחד עם אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות. 

כך למשל, באחד המקרים המצוינים בכתב החשדות, גייסו הרב מצגר ואייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת של הרב מצגר. על פי החשד, אחת התרומות בסך 28 אלף דולר ניתנה לידי אייזנשטט, אשר העבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, מבלי שהועברה כתרומה לישיבה. תרומה אחרת בסך כ-72 אלף שקל ניתנה על ידי איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל" הדואגת למזון לנזקקים. לאחר קבלת הכספים, העביר לכאורה מנכ"ל העמותה לרב מצגר 30% מסך התרומה (כ-22,500 שקל), וזאת מבלי ליידע את התורם. כך נעשה לכאורה גם במקרים רבים נוספים כמפורט בכתב החשדות.

כמו כן, הרב מצגר חשוד כי במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל בין השנים 2003-2013, קיבל לכאורה לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי. טובות הנאה אלה התקבלו במספר רב של הזדמנויות, בתמורה למעשים אשר יש להם זיקה לתפקידו של מצגר כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.

כך לדוגמה, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין אייזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. בהתאם לכך הועבר תשלום בסך חצי מיליון דולר. הסכום הועבר ישירות לרב מצגר בעשרה תשלומים במזומן.

כדוגמה נוספת מציינת הפרקליטות כי הרב מצגר נחשד גם בכך שבשנת 2009 ערך טקס שבו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בשיעור של 70 אלף דולר. חשד נוסף שעולה מחומר הראיות נוגע לכך שבמהלך התקופה בה כיהן כרב הראשי לישראל הפיק הרב מצגר רווחים אותם השמיט מהדו"חות השנתיים שמסר למס הכנסה בכוונה להתחמק מתשלום מס.

מעבר לכך, נחשד הרב מצגר כי ביקש מאייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.

חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של המשטרה, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל אביב ברשות המיסים, ולוותה על ידי עורכי הדין דני ויטמן, אילה גלברד ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים. כאמור, הרב יונה מצגר זומן להשמיע באמצעות באי כוחו את טענותיו בהליך שימוע שיתקיים בפני היועץ המשפטי לממשלה ככל שיחפוץ בכך.

סנגוריו של הרב מצגר, עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי ואלעד רט, מסרו בתגובה לפניית פורטל תקדין: "קיבלנו היום מהיועץ המשפטי לממשלה כתב חשדות נגד הרב יונה מצגר והזמנה לשימוע. הרב מצגר מכחיש את החשדות המיוחסים לו. לדברי הרב, הוא לא קיבל שוחד, לא באמצעות עד המדינה ולא באמצעות אחרים, ולא הלבין הון. את התייחסותנו לחשדות נגד הרב נטען במסגרת השימוע, אליו הוזמנו, לאחר שנקבל לעיוננו את חומרי החקירה".

לקריאה נוספת, ראו:

בעקבות חקירת המשטרה: הרב יונה מצגר השעה את עצמו מכס הדיינות

בית המשפט: כל המעיין במסמך שהגישה המשטרה – תיצלנה שתי אוזניו